​לגיליון נתונים

לתיבה בהרחבה
v       ניתוח של בנק ישראל מעלה כי ההטבות היישוביות במס ההכנסה אינן כלי מדיניות יעיל למשיכת מהגרים לפריפריה: רק כ-10% מההטבות הפוטנציאליות בשנת 2008 (שהסתכמו ב-921 מיליון ש"ח) ניתנו לשכירים שהיגרו ליישובים המוטבים, ורק מיעוט משכירים אלה היגרו בגלל הטבות המס. כשלושה רבעים מההטבות הפוטנציאליות ניתנו לתושבים ותיקים שכנראה לא היו מהגרים מהיישובים המוטבים גם אלמלא קיבלו הטבות, וכ-12% ניתנו לשכירים שספק אם גרו ביישובים המוטבים.
v       הניסיון שנצבר בעשור הקודם מעיד כי מתן הטבות ליישובים נוספים בשנת 2016 עשוי לחזק במידת מה את ההגירה הנכנסת אליהם, אך בעלות גבוהה, והוא אינו צפוי להשפיע על ההגירה היוצאת.
לאחרונה החליטה הכנסת להרחיב מ-182 לכ-430 את מספר היישובים המקבלים הטבות במס ההכנסה, וזאת החל משנת 2016 ובעלות של כ-1.2 מיליארד ש"ח לשנה. בעשורים האחרונים ניתנו הטבות במס ההכנסה לתושביהם של יישובים מסוימים כדי למשוך אוכלוסיות מבוססות ליישובים חלשים מבחינה כלכלית, לחזק את הפריפריה ולעודד התיישבות לאורך הגבולות.
 במסגרת ההחלטה הוטל על בנק ישראל לחקור את הטבות המס והשפעותיהן, וסנונית ראשונה מתפרסמת כאן. מחקר זה בוחן את יעילותן של הטבות המס באמצעות חקר הרפורמה שנערכה בהן ב-2003 ובמסגרתה צומצם מספר היישובים שנהנו מההטבות מכ-460 ל-165. המחקר משתמש בנתונים ממפקד 2008 ומקובצי עובד-מעביד מ-1998—2012 כדי ללמוד על מגמות ההגירה והתעסוקה בקרב מקבלי ההטבות.
התוצאות מטילות ספק ביעילותן של ההטבות היישוביות ככלי למשיכת מהגרים לפריפריה: רק כ-10% מההטבות הפוטנציאליות בשנת 2008 מיוחסים לשכירים שהיגרו ליישובים המוטבים, ורק חלק משכירים אלה היגרו בעקבות ההטבה. כשלושה רבעים מההטבות מיוחסים לתושבים ותיקים שכנראה לא היו מהגרים מהיישובים המוטבים גם אלמלא קיבלו הטבות; ניתן להקיש זאת משיעורי העזיבה מיישובים שהטבותיהם שונו ב-2003 (הסבר מופיע בהמשך). כ-12% מההטבות ניתנו לשכירים שספק אם גרו ביישובים המוטבים. נתונים אלו מעידים שהטבות המס אינן כלי מדיניות ממוקד ורק אחוזים בודדים מההוצאה עליו משרתים את מטרתו העיקרית – למשוך לפריפריה אוכלוסייה בעלת כושר השתכרות גבוה.
ניתוח נוסף התמקד ביישובים יהודיים בצפון שהטבתם שונתה רק פעם אחת בתקופה הנחקרת, ב-2003, כדי לבודד את השפעת השינוי על ההגירה אל היישובים המוטבים ומהם. כאשר משווים יישובים שהטבתם הורחבה או בוטלה ליישובים דומים שלא קיבלו כל הטבה, מוצאים כי השינוי בהטבות סייע במעט להגדלת ההגירה הנכנסת ליישובים המוטבים, אך הוא אינו מתואם עם השינוי בהיקף העזיבה. יוצאות דופן הן צפת וטבריה, היות שהן איבדו אוכלוסייה חזקה לאחר ביטול הטבותיהן, אך נראה כי היו לכך גם גורמים מקומיים ספציפיים.
הניתוח לעיל מצביע על כך שהרחבת ההטבות ב-2016 אינה צפויה להשפיע באופן משמעותי על ההגירה היוצאת מהיישובים שהטבתם הורחבה, אך סביר כי ההגירה אליהם תגדל מעט ותכלול שיעור מעט גבוה יותר של אנשים בעלי כושר השתכרות גבוה. לפיכך כדאי שהכנסת והממשלה ישקלו בעתיד להשתמש באמצעים חלופיים להטבות המס, כגון השקעות בשדרוג השירותים ביישובי היעד, ויבחנו את האפשרות להגביל את משך וסך ההטבה המצטברת לתושבים המהגרים ליישובים המוטבים.
התפלגות ההטבות היישוביות הפוטנציאליות במס ההכנסה ומאפייניהם של המוטבים 1 מקרב השכירים על פי קבוצות אוכלוסייה, 2008
 
כלל המוטבים הפוטנציאליים
היגרו ליישוב בין 2003 ל-2008
מזה: היגרו ממחוזות ת"א, המרכז וחיפה
תושבים ותיקים
תושבים "רשומים"2
עלות ההטבות (במיליוני ש"ח)
921.6
96.3
39.4
702.2
116.5
שיעור ההוצאה על ההטבות
100.0%
10.4%
4.3%
76.2%
12.6%
מספר מקבלי ההטבה (באלפים)
85.7
8.2
3.3
65.9
10.7
השיעור מתוך כלל המקבלים
100.0%
9.6%
3.9%
76.9%
12.5%
ההטבה הממוצעת (באלפי ש"ח)
10.8
11.8
12.1
10.7
10.9
הגיל הממוצע
41.4
35.8
35.4
43.3
33.9
מספר שנות הלימוד
13.7
14.7
15.0
13.4
14.4
המקור: מפקד 2008 (למ"ס), קובץ עובד-מעביד (רשות המסים) ועיבודי בנק ישראל.
הערות:
1 הטבות המס הפוטנציאליות שוות להפרש בין תשלום המסים בפועל לבין תשלום המסים ללא ההטבות היישוביות, והן מחושבות על פי המידע האישי שנאסף במפקד 2008 ועל פי ההכנסה מיגיעה אישית ברוטו (לפי  זכאות, לא מימוש).
2 תושבים שיש להם כתובת רשמית ביישובים מוטבים אך במפקד 2008 הם נפקדו ביישוב אחר.