להודעה זו כמסמך Word
לסקירה - הקדמה
הקדמת המפקח
הפעילות הכלכלית, הגלובלית והמקומית, הוסיפה להציב אתגרים למערכת הבנקאית גם ב-2013. על רקע העובדה שהתאוששותה של הכלכלה הגלובלית המשיכה להיות איטית ושברירית, צמח התוצר בישראל ב-3.3%, תוך היחלשות היצוא, האטה בגידול בהשקעות ושיפור בשוק העבודה. כמו כן, הריביות נותרו נמוכות ועלייתם של מחירי הדירות נמשכה גם ב-2013. בסביבה זו הוסיפה המערכת הבנקאית להציג חוסן ויציבות: יחס הון הליבה שלה גדל והגיע בסוף שנת 2013 ל-9.4%, ושיעור התשואה להון עמד על 8.7%, בדומה לממוצע ארוך הטווח.
בשנים האחרונות נמצאת המערכת הבנקאית בתהליך שנועד לחזק את הלימות ההון, היקפו ואיכותו. הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית מקדמים את התהליך בהתאם להמלצות של ועדת באזל לענייני בנקאות ובדומה לאופן שבו מקדמות אותו מערכות בנקאות אחרות בעולם, במסגרת הטמעת הלקחים שהופקו מהמשבר הפיננסי העולמי. החל מ-1.1.2014 הבנקים בישראל מיישמים את מסגרת העבודה של באזל III בכל הנוגע להלימות ההון, תוך שהפיקוח על הבנקים מנטר את היישום ועוקב אחר היתכנותו. במקביל נערכים הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית ליישום הדרגתי, החל מ-1.1.2015, של המלצות באזל III בנוגע ליחס כיסוי הנזילות. מהלכים אלה מחזקים את יציבותה של המערכת הבנקאית – תנאי הכרחי להמשך הפעילות התקינה של המשק הישראלי ולביטחונם של פיקדונות הציבור.
השנה הוסיף הפיקוח על הבנקים לעקוב אחר התפתחות הסיכונים הנשקפים לבנקים ולהעריך את האופן שבו הם מזהים ומנהלים אותם. ניתן דגש לחשיפה לסיכון האשראי, בעיקר לסיכון הנובע ממצבם של הלווים הגדולים במשק, וכן לחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן. ניסיון העבר מלמד שדווקא כאשר מדדי השוק מצביעים על גאות, נדרשת הקפדה יתרה על סיווג נכון של האשראי וכן על הפרשות ועל כריות רזרבה נאותות. חשוב להדגיש כי בהתאם לכללי המדידה והגילוי, ההפרשה להפסדי אשראי צריכה לשקף נאמנה את כל ההפסדים הצפויים בתיק האשראי, גם אם טרם זיהו אותם.
כדי להבין טוב יותר את מוקדי הסיכון שהמערכת הבנקאית חשופה להם ולבחון את עמידותה בפני משברים, ערך הפיקוח על הבנקים מבחני קיצון על בסיס תרחיש אחיד ושילב בתהליך את המערכת הבנקאית. תוצאות המבחנים מדגישות את מוקדי הסיכון העיקריים בפעילות המערכת הבנקאית – האשראי לענף הבינוי והנדל"ן והאשראי לדיור, האשראי הממונף, והריכוזיות בתיק האשראי – וכן את רגישותם של תיקי ניירות הערך לשינויים בשיעורי הריבית ובמחירי המניות. התוצאות גם הצביעו על כך שהמערכת הבנקאית איתנה יחסית, הודות לצעדים שננקטו במשך השנים לחיזוקה של הלימות ההון.
על רקע הגידול המתמשך במחירי הדיור ובאשראי לדיור, ובהמשך לצעדים שנקט הפיקוח בשנים האחרונות, נקט הפיקוח בשנה הנסקרת עוד צעדים שנועדו להקטין את הסיכון ללווים ולמלווים. במארס 2013 נקבעו הנחיות שנועדו להגדיל את כריות ההון ואת ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי בגין הגידול בסיכונים בתיק האשראי לדיור. באוגוסט 2013 הוטלו מגבלות על החלק בהלוואה לדיור שניתן בריבית משתנה, והוטלו איסור על מתן הלוואות לדיור ששיעור ההחזר שלהן גבוה מ-50% מההכנסה ואיסור על מתן הלוואות לדיור לתקופה שמעל 30 שנה. לצד צעדים אלה הנחה הפיקוח את הבנקים להקפיד על הליכי חיתום נאותים ועל רמה גבוהה יותר של גילוי ללקוחות, במטרה להפחית את הסיכונים הגלומים בהלוואות לדיור הן ללווים והן למלווים. יחד עם זאת, הן הלווים והן המלווים עדיין חשופים להתממשות הסיכון במצב של שינויים בתנאים במשק, בכלל זה בתעסוקה ובריבית.
השנה הדגיש הפיקוח את המשך יישום המלצותיו של הצוות הבין-משרדי לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית, המלצות שנועדו לקדם את התחרות במערכת ופורסמו במארס 2013. הפיקוח פעל ליישום ההמלצות המצויות בתחום סמכותו של בנק ישראל ולקידום תיקוני החקיקה הנחוצים לכך. פעילותו התמקדה בהגברת ההגינות ביחסים שבין התאגידים הבנקאיים לבין לקוחותיהם, ובפרט בחיזוק כוחם ומעמדם של משקי הבית והעסקים הקטנים כלקוחות שמקבלים מהבנקים שירותים פיננסיים: הפיקוח פעל לגיבושו של דוח תקופתי מקיף ללקוח (תעודת זהות בנקאית) כדי להגביר את יעילותו של הגילוי ללקוחות, וכן לגיבושן של הנחיות שיקלו להעביר הוראות חיוב מחשבון אחד לאחר ולפתוח חשבונות באמצעות האינטרנט.
נוסף על כך פועל הפיקוח לקידום התשתית לכניסתו של שחקן חדש לענף הבנקאות ולעידוד הקמתן של אגודות אשראי או בנקים קואופרטיביים, בהתאם למציאות העסקית, התחרותית והחוקית בישראל.
גם בתחומים של העמלות ושל פעילות הלקוחות בניירות ערך נקט הפיקוח צעדים: הוא חייב את הבנקים לכלול בשירותים לניהול חשבון עו"ש מסלול בסיסי שעלותו אינה גבוהה מ-10 ש"ח; ביטל את דמי הניהול בניירות ערך מסוג מק"ם ובקרנות כספיות; הנחה את הבנקים בדבר האופן שבו יש לתמחר מחדש את עמלות הקנייה והמכירה של ניירות ערך; קבע תקרה לעמלה על קנייה ומכירה של ניירות ערך; והגביר את השקיפות לגבי ההנחות שהבנקים מעניקים ללקוחותיהם.
בשנים האחרונות הידקו בעולם את הרגולציה הבנקאית על רקע כשלים שנתגלו בה בעבר. הסטנדרטים הבין-לאומיים מתפתחים בהתמדה ונדרשת מומחיות גדלה והולכת כדי לטפל בסיכונים. יתר על כן, מדינות העולם מקפידות על ציות חוצה גבולות ומפעילות אמצעי אכיפה בחו"ל, תוך הגברת שיתוף הפעולה בין רשויות הפיקוח שלהן. הבנקים בישראל צריכים לעמוד בסטנדרטים הבין-לאומיים ולשתף פעולה עם מדינות אחרות כדי להתקדם ולהשתייך לקבוצה של הבנקים המובילים בעולם. הדבר מהווה אתגר למערכת הבנקאות ומחייב אותה לשפר את התהליכים של הערכת הסיכונים, ובכלל זה להקים תשתיות למידע ודיווח נרחבים, להקים מערכות מתקדמות לדירוג אשראי, ועוד. גם התגברותם של סיכוני ההמשכיות העסקית ושל האיום הקיברנטי מצריכה המשך היערכות מתאים.
הפיקוח על הבנקים פעל השנה לשיפור מוכנותה של המערכת הבנקאית לאירועי חירום. בהמשך לכך הוא מגבש טיוטת תיקון לפקודת הבנקאות בעניין טיפול בבנק כושל, וזאת בהתאם לשינויי החקיקה בעולם, בהתחשב בהמלצות של קרן המטבע הבין-לאומית, ותוך התייעצות ושיתוף פעולה עם משרדי הממשלה ורשויות הפיקוח האחרות בישראל.
המערכת הבנקאית מתמודדת עם אתגרים שמקורם בסביבת הסיכונים המשתנה: פעילות כלכלית ממותנת, אכיפה מוגברת וחוצת גבולות, תחרות גוברת לצד פיקוח מוגבר על היבטים צרכניים ורגישות ציבורית למחיריהם של השירותים הבנקאיים. מצב דברים זה עלול להוביל לגידול בתיאבון הסיכון ולחיפוש הזדמנויות עסקיות בעלות סיכון גבוה. על רקע התאוששותה השברירית של הכלכלה העולמית חשוב שהמערכת הבנקאית תמשיך להתנהל באופן שמרני ומחושב – תוך שיפור של ניהול הסיכונים ושל הבקרות והממשל התאגידי – ובד בבד תנקוט צעדי התייעלות משמעותיים. שיפור ביעילות התפעולית יאפשר לתאגידים הבנקאיים לשמור הן על רווחיות נאותה והן על רמת שירות גבוהה ומחיר הוגן ללקוח.
הפיקוח על הבנקים יוסיף לפעול כדי לשמור על יציבותה של המערכת הבנקאית, להגביר את התחרות בה, לקדם את ההגינות ביחסים בין הבנקים ללקוחותיהם, ולשפר את השירותים הניתנים ללקוחות, באופן שיחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.