להודעה זו במלואההקטע המלא מתוך הסקירה ההתפתחויות הכלכליות שתתפרסם בקרוב
- הצעת התקציב לשנים 2013-2014, שאושרה בממשלה, כוללת הפחתה של כ-18 מיליארדי ₪ בתוכניות ההוצאות של הממשלה ל-2014 והעלאה של שיעורי המס בהיקף שווה ערך לכ-15 מיליארדי ₪.
- הממשלה החליטה להעלות את תקרת ההוצאות לשנת 2013 ב-6.5 מיליארדי ₪ (כ-0.7 אחוז תוצר) ואת תקרת הגירעון ל-4.65 אחוזי תוצר, בשעה שהיעד שנקבע בחוק באוגוסט 2012 עומד על 3.0 אחוזי תוצר; הצורך בשינוי היעדים נובע מכך שהתקציב ומרבית הצעדים הנלווים לו צפויים לקבל את אישור הכנסת רק בסוף יולי 2013, ולכן הם ישפיעו רק על חלק מהשנה.
- אם כל החלטות הממשלה יאושרו, התוכנית אכן צפויה להפחית את הגירעון בשנים 2013 ו-2014 בהתאם ליעדים החדשים שהממשלה הציבה.
- העלאות המסים והתיקון המשמעותי בתוואי ההוצאות היו כורח המציאות. אמנם בטווח הקצר הם פועלים להאטת הצמיחה של המשק, אך בלעדיהם הגירעון בשנים הקרובות היה צפוי לעלות לשיעור גבוה מ-6 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר היה מתקרב בסוף העשור ל-100 אחוזים; תהליך זה היה מסכן את היציבות הפיננסית של ישראל ומגדיל מאוד את נטל תשלומי הריבית בתקציב.
- כבר עתה התחייבויות הממשלה להוצאות בשנים 2015 ואילך גבוהות בכמה מיליארדי שקלים מהתקרה הקבועה בחוק. במידה והצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016.
- מכיוון שהצורך בהתאמה הנוכחית נובע במידה רבה מהפער בין עלות התוכניות הרב-שנתיות שהממשלה אימצה לבין תקרת ההוצאות, חשוב להטמיע מנגנון שיעקוב ברציפות אחרי התפתחות פערים כאלה ויחייב התייחסות מיידית אליהם.