התפתחות שער החליפין – מגמה מעורבת בשקל לצד המשך התחזקות הדולר בעולם.
במהלך הרביע השלישי, נרשמה מגמה מעורבת בשקל; נחלש מול הדולר בשיעור של כ-1.2% והתחזק מול האירו בשיעור של כ-4.1%. כמו כן, השקל התחזק ב- 3.2% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.
במקביל, נמשכה מגמת התחזקות בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים בעולם (תרשים 2) מתחילת השנה. הדולר התחזק בשיעור של כ- 5.6% מול האירו, בכ-5.2% מול היין היפני ובכ-8.2% מול הפאונד הבריטי.
תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל ועלייה בסטיית תקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –ירדה במהלך הרביע לרמה של 10.6%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה ועמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של כ- 9.5%.
לצורך השוואה, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 14.3%, עליה של 0.9 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 10.6%, עליה של כ- 1.1% בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4).
פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השלישי הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) והמגזר העסקי רכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-1.4 ו2.1 מיליארד דולר בהתאמה. תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של 5.5 מיליארד דולר.
נפחי מסחר – לוחות ותרשימים
נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[2]
נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-2.7% לרמה של כ-10 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה נובעת מירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות המרה.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 1.1% ועמד בסוף הרביע השלישי על כ- 47.9%.
אומדן של נפח המסחר הכולל[3] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השלישי על 81.7%, כאשר המסחר בין זרים מהווה 70.4% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של 10מיליארדי דולרים.
[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את "מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום "מבט סטטיסטי", 2018
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf
[2] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.
[3] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.