לצפייה בהודעה לחץ כאן
- האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.2%. עליית האינפלציה היא רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים.
- במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. ברבעון השני של 2022 התוצר צמח ב-6.8%, מרבית רכיבי התוצר גדלו בשיעורים משמעותיים ותרמו לצמיחה. רמת התוצר במשק גבוהה מקו המגמה טרום משבר הקורונה.
- הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים ירדו והן מצויות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון החל מהשנה השנייה ואילך ממשיכות להימצא בתוך תחום היעד והציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות במרכז היעד.
- מאז החלטת המדיניות האחרונה התחזק השקל מול הדולר ב-6.9%, מול האירו ב-10.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-8.8%.
- מגמת העלייה של מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.8%. עלייה נרשמה גם בקצב העלייה החודשי של מחירי השכירות, שעלו ב-0.7% ביולי.
- הפעילות בעולם ממשיכה להתמתן על רקע האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, ההאטה בסין והקשיים בשרשראות הייצור.
במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 22.08.2022.xlsx
תנאי הרקע:
במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת, ההתמתנות הנמשכת בפעילות בעולם וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית במשק. האינפלציה מוסיפה לעלות ונמצאת מעל היעד. עם זאת היא שוהה בסביבת העשירון התחתון של מדינות ה-OECD (איור 31).
מאז החלטת הריבית הקודמת, עלו מדדי המחירים לצרכן של חודשים יוני ויולי 2022 ב-0.4% וב-1.1% בהתאמה והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 5.2% (איור 1). עם זאת, האינפלציה בישראל נותרה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (איור 31). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 4.7% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 4.4% (איור 2). קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים גבוה, כ-7 אחוזים, והוא הוסיף לעלות; קצב העלייה של הרכיב הלא-סחיר עלה גם הוא אך נמצא ברמה נמוכה יותר, כ-4.1 אחוזים (איור 3). עליית האינפלציה היא רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים. הוועדה מעריכה כי לצד תהליך העלאת הריבית, ההקלה בשרשראות האספקה, הירידות במחירי הנפט ובחלק מהסחורות האחרות ומס הבלו וכן התחזקות השקל ייפעלו למיתון האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים ירדו וכולן, פרט לציפיות משוק ההון, מצויות בתוך תחום היעד (איור 4). הציפיות משוק ההון החל מהשנה השנייה ואילך ממשיכות להימצא בתוך תחום היעד והציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות במרכז היעד (איור 5). מאז החלטת המדיניות האחרונה התחזק השקל מול הדולר ב-6.9%, מול האירו ב-10.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-8.8% (איור 6).
הפעילות הכלכלית במשק איתנה. לאחר פרסום נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני והעדכון לאחור של נתוני 2021 ע"י הלמ"ס, עולה כי מזה שלושה רביעים רמת התוצר במשק גבוהה מקו המגמה טרום משבר הקורונה (איור 14). על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית התוצר צמח ברבעון השני של 2022 ב-6.8% ביחס לרבעון הראשון של 2022 (איור 12). רכיבי התוצר השונים גדלו בשיעורים משמעותיים ותרמו לצמיחה (איור 13); הצריכה הפרטית, ההשקעה והיצוא גדלו בשיעורים דו-ספרתיים. בהשוואה לרבעון השני אשתקד צמח התוצר ב-7.4%.
האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ברביע השלישי ממשיכים גם הם להעיד על פעילות מוגברת. אמנם המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יולי ירד, אך הוא ממשיך להיות גבוה מהממוצע טרם המשבר ולהצביע על הערכות חיוביות של עסקים ביחס למצבם (איור 15). הרכישות בכרטיסי אשראי ביולי ובאוגוסט מוסיפות להימצא ברמה גבוהה. בעקבות התמתנות הלחצים בשרשראות האספקה בעולם, חלה ירידה במגבלת הציוד וחומרי הגלם הן בענף התעשייה והן בענף הבינוי, אולם רמת המגבלה נותרה עדיין משמעותית וגבוהה בהשוואה לעבר. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד אך ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה ויצוא השירותים ממשיך לעמוד על רמה גבוהה מאוד (איור 16). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו (איור 17).
שוק העבודה הדוק. שיעור האבטלה לגילאי 15+ עומד על 3.4% (בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה (61%) יציב מזה מספר חודשים ומצוי בקרבת רמתו הממוצעת בשנת 2019, טרם המשבר. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) מצוי מעל הרמה הממוצעת בשנת 2019 (איור 22). במקביל מספר המשרות הפנויות ושיעורן מסך המשרות נמצאים ברמות גבוהות מאוד, חרף ירידה מסויימת בחודש יולי. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת (איור 23). שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בלחצי שכר מסויימים במגזר העסקי (איור 24), בעיקר בענפים המאופיינים בשכר גבוה ובעובדים מקצועיים. השכר במגזר הציבורי עולה בשיעור מתון יותר.
מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.8% (איור 9), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. לצד זאת, מספר העסקאות ירד בחודשים האחרונים, וכפי שנרשם ברבעון הראשון מספר היתרי והתחלות הבנייה עלו ונמצאים ברמה גבוהה. היקף המשכנתאות שניטלו ביולי הצטמצם ועמד על כ-10 מיליארדי ש"ח, אך עדיין גבוה ברמה היסטורית (איור 11). עלייה נרשמה גם בקצב העלייה החודשי של מחירי השכירות, שעלו ב-0.7% ביולי.
בשוק ההון המקומי נרשמו עליות שערים במדדי המניות בדומה למגמה בעולם. תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות ירדו ומרווחי האג"ח התאגידיות נותרו ללא שינוי משמעותי (איור 10). לפי סקר המגמות של הלמ"ס קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים ממשיכים להיות נמוכים יחסית בכל המגזרים (איור 18).
הפעילות בעולם ממשיכה להתמתן. זאת, על רקע האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, ההאטה בסין והקשיים בשרשראות הייצור. לנוכח זאת, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית לרמה של 3.2% בשנת 2022 ול-2.9% ב-2023 (איור 27). היקף הסחר העולמי עלה במאי, אך קצב הגידול מתחילת השנה נמוך יותר מזה שנרשם ב-2021. מדד מנהלי הרכש הגלובלי של המשקים המפותחים ירד ביולי ומצביע על המשך האטה בקצב הפעילות הכלכלית, בעוד המדד במשקים המתעוררים ירד, אך מצביע על התרחבות (איור 28). לצד זאת, שוקי המניות רשמו עליות שערים חדות (איור 36). מחיר הנפט ירד על רקע הצפי להמשך האטה בפעילות העולמית וירידה בביקושים. מנגד, בעקבות צמצום הזרמת הגז מרוסיה לאירופה נרשמה עלייה חדה במחירי הגז הטבעי באירופה. מדד מחירי הסחורות האחרות שב לרמתו מתחילת השנה (איור 34). כמו כן, בשוקי האג"ח הממשלתיות נרשמה מגמה מעורבת תוך תנודתיות גבוהה.
סביבת האינפלציה בעולם הוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, נתוני הצמיחה ברבעון השני הצביעו על כניסה ל"מיתון טכני", אך שוק העבודה הדוק עם האצה נוספת בקצב עליית השכר. האינפלציה ירדה ל-8.5% לאור ירידה במחירי האנרגיה, אך נותרה גבוהה מאוד. ה-Fed העלה בישיבתו האחרונה את הריבית ב-75 נ.ב, פעם שנייה ברציפות, תוך הדגשת מחויבותו להורדת האינפלציה. במדינות המרכזיות בגוש האירו, נתוני הצמיחה היו גבוהים באופן יחסי, פרט לגרמניה. במקביל, העלייה המהירה באינפלציה נמשכת, וה-ECB האיץ את תהליך ההידוק המוניטארי והעלה את הריבית ב-50 נ.ב , לראשונה מאז 2011. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 33).
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-5/9/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-3/10/2022, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.