בוקר טוב לכולם,
ראשית, אני רוצה לברך את הפיקוח על הבנקים על הכנס הזה, ואת באי הכנס המכובדים. עולם המידע הפיננסי החדש הוא נושא מרתק הנמצא במרכז העיסוק היומיומי של גופים פיננסיים, של המערכת הבנקאית ושל בנק ישראל.
את דבריי אפתח בתיאור חשיבותו של מושג ה"מידע" בכלכלה; לאחר מכן אציג בקצרה את הצעדים שנקטנו בבנק ישראל בכדי לשפר את זרימת המידע, ובכך לייעל את המערכת הפיננסית, ובעיקר כדי להעביר לציבור את השליטה במידע הקיים עליו – לידיים שלו. לבסוף אומר כמה מילים לסיכום הנושא וחשיבה קדימה.
מידע הוא מוצר בסיסי בעולם הכלכלה. במובנים רבים, מידע הוא הבסיס לקיומו של העולם הפיננסי. תיווך פיננסי נועד – בין היתר – לגשר על א-סימטריה באינפורמציה בין חוסכים ולווים, ולהתאים את אופק ההשקעה בין הצדדים. יתרה מכך, הטכנולוגיה מייצרת עבורנו בסיסי מידע חדשים שבתורם מאפשרים לפתח מודלים עיסקיים חדשים ולשפר את הקיימים. כך שהמידע לא רק מאפשר לפעול במישור הפיננסי הקיים בצורה טובה יותר – הוא גם מאפשר במובנים מסויימים, לפתח מציאות חדשה.
כמעט כל פעילות בעולם הפיננסי כרוכה באי-ודאות וסיכון. הכלכלן Frank Knight, חידד את ההבדל בין שני מושגים חשובים אלה, שלעיתים בשגרת הלשון נוטים לערבב ביניהם.
סיכון הוא מושג בסיסי עבור כל מי שעוסק בעולם המימון: ביצוע השקעה, הענקת הלוואה וכו' הם צעדים שנועדים להגביר רווח, אבל כמעט תמיד נושאים לצידם סיכון: הרווח העתידי אינו ידוע מראש, ועלול להיות נמוך מהצפוי, או אפילו שלילי.
Knight מבחין בין מצב של סיכון – מצב בו העתיד אינו ודאי, אבל אנחנו יכולים לחשוב על ההסתברויות השונות לקיומם של מצבי טבע שונים. כך, ניתן לדרג מצבים שונים בהתאם לרמת הסיכון שלהם.
לעומת זאת, המושג "Knightian Uncertainty" מתאר מצב בו אין לשחקנים מספיק מידע כדי שיוכלו כלל להעריך את הסבירות של כל אחת מהאפשרויות.
במצב של "סיכון", השחקנים בכלכלה יכולים לבצע ניהול סיכונים, וכתוצאה מכך מתקיים שיווי משקל בו יש יותר בהירות עסקית לגבי ההשקעות והסיכונים הנלקחים ואז מתקבלות החלטות תוך בחינה של התשואה הצפויה אל מול הסיכון הגלום בה.
לעומת זאת, במצב של אי-ודאות אותה מתאר Knight – של אי ידיעה בנוגע לאופי הסיכון של כל מצב עולם – כל שחקן מעניק משקל מירבי להימנעות ממצב העולם הגרוע ביותר, ונוטה לפעול על פי עיקרון ה-"Worst Case Scenario". מבחינה כלכלית, התוצאה היא שיווי משקל בו פרמיית הסיכון גבוהה יותר מעולם בו האינפורמציה מאפשרת לתכלל סיכון. במצב כזה, השקעות רבות – גם אלו שהיו מבוצעות אילו הייתה קיימת היכולת לאמוד כיאות את הסיכון שבהן – ייתכן ולא יהיו מבוצעות כלל, מה שפוגע בכלכלה וברווחה.
ניתן לחשוב על כך כמו על חציית כביש: יש הבדל בין חציית כביש תוך הסתכלות על התנועה לבין חציית כביש עם כיסוי על העיניים. ברור כי כל אחד היה נמנע ככל האפשר מלחצות את הכביש כשעיניו מכוסות.
הבחנה זו מחדדת את החשיבות שיש בעולם הכלכלה למידע. ככל שיש בידי השחקנים בכלכלה יותר אינפורמציה, כך הכלכלה עוברת ממצב של "אי-ודאות", למצב של "הערכת סיכון" – היכולת שלהם להעריך סיכונים, ולקבל החלטות השקעה מושכלות עולה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה עצומה בכל הנוגע לעולמות האינפורמציה: בין אם מדובר על היכולת לאסוף ולאחסן מידע – BIG DATA, ובין אם מדובר על היכולת לנתח אותו בצורה איכותית יותר - כלי ניתוח מתוחכמים להוצאת תובנות מהנתונים – AI, ML וכו'. ככל שבידי הגוף הפיננסי יש אינפורמציה נרחבת יותר כך גדלה היכולת שלו להעריך נכון את הסיכון, ולקבל את ההחלטה היעילה – מבחינה כלכלית, ביחס להענקת האשראי, הקצאת מקורות ושימושים ועוד. לסיכום, מידע הוא הכוח המאפשר לעבור ממצב של אי-ודאות – למצב של ניהול סיכונים.
ההבחנה שהצגתי בין "אי-ודאות" ל"סיכון" אולי נשמעת מופשטת ותאורטית, אך היא מעשית מאד ומשפיעה על חיי היום-יום של כולנו. כל משק בית שניגש לקחת הלוואה מבנק או מלווה אחר, או יזמים עסקיים המנסים להשיג מימון – יקבלו תנאים ההולמים באופן מיטבי יותר את המאפיינים שלהם אם יהיה בידיהם ובידי הבנק כמה שיותר אינפורמציה. זאת, משתי סיבות: ראשית, ככל שבידי הגוף המציע את האשראי תהיה יותר אינפורמציה על הלווה – היסטוריית הלוואות שלקח הלווה, מוסר התשלומים שלו, הרגלי הצריכה שלו, מצבת הנכסים שלו ועוד - אי-הוודאות תרד, ולכן פרמיית הסיכון שהבנק ייקח תפחת. שנית, ככל שהלווה יוכל להנגיש את המידע הפיננסי הרלוונטי לגביו לגופים פיננסיים נוספים, והמידע לא יהיה בבעלות בלעדית של ספק האשראי אליו הוא משתייך כעת, יכולת התיחור שלו תעלה, ובכך כוח המיקוח שלו יגדל, וההצעה שיקבל תהיה משתלמת יותר.
הדבר נכון לא רק לצד המעניק אשראי, אלא גם לצד הצורך אותו. ככל שהצרכן יהיה בעל מידע רב יותר בנוגע לאפשרויות העומדות לפניו – היצע הגופים, כלי ההשקעה השונים, מסלולי ההלוואה המגוונים וכו' – הוא יקבל החלטות נבונות יותר, המותאמות יותר עבורו.
אנחנו בבנק ישראל מבינים היטב את חשיבות הגברת ושקיפות המידע במערכת הפיננסית, וזו הסיבה לכך שמאז תחילת כהונתי פעלתי בצורה אינטנסיבית להגברת כוחו של הצרכן הפיננסי, בדגש על העברת השליטה על המידע שלו – לידיו.
כך למשל בנק ישראל קידם בשנים האחרונות את רפורמת הבנקאות הפתוחה. אנו צפויים להיות אחת המדינות הראשונות בעולם שמחייבת ברגולציה אפשרות להעברת מידע בין הגופים הפיננסיים בנוסף לעו"ש ואשראי, וכולל גם פיקדונות, חסכונות, הלוואות וניירות ערך של הלקוחות – כל זאת כדי לחזק את השליטה של הלקוחות במידע שלהם.
בהקשר הזה אני סבור כי חשוב שיתקיים "עולם פיננסי פתוח" (Open Finance), עם נגישות של כל השחקנים הפיננסיים – לכלל האינפורמציה הנדרשת, כפי שמקובל בעולם. גופים אלה יוכלו לספק מידע ויחד עם זאת להציע שירותים מתקדמים.
דוגמא נוספת היא הקמת מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל. כבר כעת, זמן לא רב לאחר עליית המערכת לאוויר מורגשת התועלת שלה להגברת התחרות ולהעצמת כוחו של הצרכן: מערכת נתוני האשראי שיפרה את היכולת של חברות כרטיסי האשראי להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות חדשים, עליהם לא היה להן מידע טרם הקמת המאגר ונמצאו כבר עדויות מחקריות ראשוניות לירידת המרווח על האשראי הצרכני.
בנוסף, בשבועות האחרונים החלנו לפרסם לציבור מידע אודות שיעורי הריבית של מוצרי הפיקדונות והאשראי למשקי הבית, בכל אחד מהבנקים השונים.
כך מגבירים את זרימת המידע במשק, כך מייצרים תחרות, כך נותנים עוד כוח ללקוח. נמשיך לעשות זאת.
צעד משמעותי נוסף שנקטנו בבנק הוא רפורמת המשכנתאות - רפורמה צרכנית משמעותית, אשר תשפיע במישרין על כל נוטלי המשכנתאות בישראל. נכון להיום, בעיקר הודות לחוסר במידע, נוטלי המשכנתאות מתקשים בהבנת ההצעות ובהשוואה ביניהן. שורת הצעדים שאנו מקדמים נועדה להעניק כוח רב יותר ללקוחות ולהקל עליהם לקבל באופן מושכל את אחת ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות ביותר עבורם ואף יסייעו להתנהלותו הכלכלית של משק הבית בהווה ובעתיד.
צעדים אלה מצטרפים לרפורמות נוספות שקידמנו בשנים האחרונות להגברת כוחם של הצרכנים בישראל - מעבר בין בנקים בקליק, הסרת חסמים לשחקנים חדשים והקמת בנק דיגיטלי חדש, קידום תשלומים מידיים, כניסת תשלומים חכמים ללא מגע באמצעות תקן EMV, ועוד.
יתרה מכך, אנחנו ממשיכים לפעול בתחומים אלו. הטמעת שיקים דיגיטליים, הקמת מאגר נתוני אשראי עסקי, קידום CROSS-BORDER FASTER PAYMENT. כמו כן, אנחנו בוחנים הנפקה אפשרית של CBDC – שקל דיגיטלי, זאת תוך שיתוף פעולה עם בנקים מרכזיים מכלכלות מובילות כמו הונג-קונג, נורבגיה ושבדיה, ויישומים נוספים של טכנולוגיית הבלוקצ'יין ו-DLT במערכת הפיננסית.
המשותף לכל אלה שציינתי הוא המוטיב המרכזי שלהם - חדשנות, קידמה ושימוש בדיגיטציה ובמערכות מידע שהעידן הנוכחי מציע לנו בשפע כה רב.
בנק ישראל צועד אל העתיד ואל הקידמה הטכנולוגית ובוחן כל העת מהלכים נוספים אשר מקדימים בחלקם אפילו את הגופים הבנקאיים במדינות המפותחות בעולם, וזאת במטרה להציע את הטוב ביותר, כמה שיותר מהר וליהנות מיתרונות ההתפתחות הטכנולוגית.
אומר בכנות, כי נוכח ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות בתחומי ה-BIG DATA, הבינה המלאכותית, טכנולוגיית הDLT- והבלוקצ'יין, נכסים דיגיטליים ועוד – גם אנחנו כרגולטורים ניצבים בפני עולמות משתנים. אלו יוצרים, ללא ספק, אפשרויות רבות: אוטומציה של תהליכים שהיו נעשים בעבר רק בידי אדם, ייעול תהליכים פיננסיים כמו חיתום, ומודלים פיננסיים ועיסקיים חדשים.
במובן מסויים, החלוקה שהצגתי, בין סיכון לאי-ודאות – נכונה גם בסביבה הרגולטורית ובדרישות החוקים אליהם כפופים הגופים הפיננסים. כבנקאי מרכזי, המשמש גם כיועץ כלכלי לממשלה, זיהוי והתמודדות עם הסיכונים הניצבים בפני במגזר הפיננסי בעת הנוכחית הוא מאתגר במיוחד. עלינו להבין לעומק את השינויים הדרמטיים העוברים על המשק והעולם ולהכין את עצמנו לאתגרים הקיימים והעתידיים. זאת, תוך איזון בין קידום החדשנות ועיצוב רגולציה מתאימה בצד היציבותי והצרכני.
ובחזרה לסוגיית חשיבות המידע למערכת הפיננסית ודרכה, למשק. מחקרים רבים נכתבו על התופעה הכלכלית לפיה משברים כלכליים נוטים להיות ארוכים ועמוקים יותר אם במקביל למשבר ריאלי מתחולל גם משבר פיננסי. לאחרונה ניתן פרס נובל על זיהוי התופעה בתחום לנגיד ה-FED לשעבר בן ברננקי.
אחד ההסברים לתופעה נובע מחשיבות המידע הנמצא במרכז הקשר בין הלקוח וספק האשראי שלו. בבסיסה, המערכת הפיננסית בנויה על מפגש בין שלוש קבוצות: אלו המעוניינים לחסוך ולהשקיע; אלו המבקשים מימון; והצד השלישי המתווך ביניהם. מה שמייצר את הקשר בין הגופים הוא המידע ההדדי המבוסס על היכרות רבות שנים.
כידוע, אמון הוא דבר שנבנה בצורה איטית וזהירה לאורך זמן. לכן, כאשר בנוסף למשבר בכלכלה הריאלית - גם המערכת הפיננסית חווה זעזוע, המשבר כולו מתארך בעקבות הצורך לשקם חזרה את האמון והמידע שאבדו, תהליך שכאמור לוקח זמן – ומכאן חשיבות היציבות.
לקראת סיום דברי, ברצוני לפנות לנציגי המערכת הבנקאית היושבים פה ומשתתפים בכנס מכובד זה. ציינתי כמה אנחנו בבנק ישראל פעלנו להגברת השקיפות והתחרות במערכת בפיננסית. אני אומר כעת בפה מלא: אנחנו נמשיך ונפעל להגברת התחרות במערכת הפיננסית - כמובן תוך שמירה על יציבותה - ולהגברת כוחו של הצרכן.
הלקוח של שנת 2022 הוא חכם יותר, מודע יותר, וכפי שאמרתי גם מצויד ביותר מידע. ללקוחות ברצוני לומר: נצלו את הכלים השונים שעושר המידע והטכנולוגיה מאפשרת והשתמשו בהם כדי לקבל את ההצעה המשתלמת והמתאימה לכם ביותר.
לכם הבנקאים, ושאר נציגי המערכת הפיננסית, ראו בעולם החדש בו המידע הופך לכה דומיננטי – הזדמנות. יצרו ואמצו מודלים עסקיים חדשים, שישמשו אתכם להציע ללקוחות את ההצעות המשתלמות ביותר ואת השירות האמין ביותר.
העלייה בסביבת האינפלציה והריבית בתקופה האחרונה הובילו לרווחיות גבוהה של הבנקים. בהקשר זה, הזכרתי את חשיבות האמון במערכת הפיננסית ואני מצפה מכם, לגלגל לציבור את עליית הריבית לא רק דרך ייקור האשראי אלא גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות. אנחנו רואים שישנו שיפור מהותי בכיוון זה ואני מצפה שתהליך זה ימשיך ביתר שאת.
אומר גם משהו על האינפלציה. ב"י נחוש להחזירה ליעד. אנחנו תמיד פועלים בראייה מתכללת של כל הנתונים והשפעתם על הכלכלה, העסקים, ומשקי הבית. הריבית היא כלי רוחבי והכלי המרכזי להורדת האינפלציה, והיא תמשיך להיות כזו, ככל שצריך, כדי לוודא שהאינפלציה חוזרת ליעדה. יציבות מחירים היא תנאי ליציבות כלכלית. אינפלציה קודם כל פוגעת בשכבות החלשות ולכן הכאב שכרוך בהעלאת הריבית הוא מובן ונלקח בחשבון אבל נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בעתיד—מי שאינו מבין זאת ומנסה למצוא פתרונות פלא בראש ובראשונה עלול לפגוע דווקא בשכבות החלשות.
יתרה מכך שינויים תכופים או יצירתיות יתר חקיקתית, שאין לה אח ורע בעולם המערבי, יוצרים סיכונים - הן לבנקים והן ללקוחות הפרטיים והעסקיים - בערעור הסביבה העסקית והמשפטית.
שינויים אלה עלולים בסופו של דבר להחמיץ את מטרות החקיקה או האסדרה. חוסר ודאות כזה עלול לפגוע בכניסה של שחקנים חדשים, בפיתוח מוצרים מתקדמים ובתפיסה הבינלאומית כלפי השוק הישראלי ועצם היותו משק מתקדם המושתת על כלכלה חופשית.
ישראל עשתה כברת דרך ארוכה ומבורכת להפוך למדינה מתקדמת עם כלכלה מתקדמת - אל לנו לזלזל בכך או לאפשר צעדים שייפגעו בכך.
אל לנו גם לקחת כמובן מאליו את אמון השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית במשק הישראלי. מדינות שבהן פגע הדרג הפוליטי בעצמאות הבנק המרכזי גילו שאת אמון השווקים והמוסדות הבינלאומיים מרוויחים בעבודה קשה ומאומצת לאורך עשרות שנים, אך ניתן לאבד אותו בהרף עין.
אני מאחל לכולם כנס פורה ומלמד,
תודה רבה.