להודעה זו כמסמך Word​

למצגת

נגידת בנק ישראל נשאה היום דברים בכנס "מדע וכסף" שנערך באוניברסיטת תל-אביב, במסגרת יום המדע הישראלי. להלן עיקרי דבריה. המצגת בה השתמשה מצורפת.

בכנס הזה העוסק בחדשנות ובטכנולוגיה, לא אדבר על מדיניות מוניטרית, לא על מדיניות פיסקאלית, לא על מצב המקרו, וגם לא על אתגרים כאלה או אחרים למדיניות המקרו כלכלית, אלא על החלק של הכלכלה שבדרך כלל לא מדברים עליו - הצנרת. אנחנו תמיד מקבלים אותו כמובן מאליו, ומדברים עליו רק כשמשהו לא עובד. כשיש דליפה או סתימה.
 
הצנרת הזו, שאנו מכנים אותה "מערכות התשלומים והסליקה", מורכבת ממספר נדבכים, הכוללים את מערכות התשלומים,  אמצעי התשלום, שהם אלו שהציבור הרחב עושה בהם שימוש יומיומי, ותשתית  התקשורת בין כל מרכיבי המערכת.  כולנו, כשאנחנו מבצעים תשלום בדרך זו או אחרת, יוצאים מתוך הנחה שהתשתית (או הצנרת) מבטיחה שהפעולות אכן מתבצעות ביעילות ובמהירות. מערכת התשלומים והסליקה היא מרכיב מרכזי בתשתית הפיננסית, והיא זו שמבטיחה שכל תשלום וכל זיכוי שאנחנו עושים או מקבלים יגיע במהירות, ביעילות ובבטיחות ליעדו. בנק ישראל, באמצעות מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק, הוא הגורם המפקח עליה, ואחראי להסדרתה, לתפעול של חלקים ממנה (מערכת הזה"ב ומסלקת הצ'קים), ולבטיחותה ויעילותה. בדברי אתמקד בחלקים אלו של המערכת, בהתפתחויות שחלו בהם בשנים האחרונות,  ובאלה שעוד צפויות. 
 
אמצעי התשלום כוללים את אלה המסורתיים - מבוססי נייר שהם המזומנים, הצ'קים ושוברים, ואת המתקדמים – האלקטרוניים הכוללים הוראות חיוב וזיכוי אלקטרוניים, כרטיסי תשלום, תשלומים אינטרנטיים, ותשלומים סלולריים.

ניתן למנות את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהקבוצות: האמצעים מבוססי הנייר מתאפיינים בנוחות השימוש בהם, בזמינותם לכל חלקי האוכלוסייה, במיידיות ובסופיות של העיסקה, וגם בהיותם אנונימיים. בתנאים מסוימים, האנונימיות יכולה להוות גם חיסרון אם היא מנוצלת לעבירות על החוק (הלבנת הון, העלומות מס וכולי). בצד החסרונות של האמצעים מבוססי הנייר ניתן למנות את העובדה שהעסקאות אינן מתועדות, והן חשופות גם לסיכון של אובדן, גניבה וזיוף. האמצעים האלקטרוניים מתאפיינים בנוחות וזמינות השימוש לאלה שיש להם נגישות אליהם; הם יעילים, מהירים ומתועדים, ובכך תורמים להפחתה של פעילות בלתי חוקית. הם גם בטוחים יחסית מפני אובדן וגניבה, ומאפשרים לגשר על מרחק פיסי. עם זאת, תלותם בטכנולוגיה חושפת אותם לכשלים טכנולוגיים ולכשלי אבטחה—נושאים שהפחתת הסיכונים שלהם מחייבים השקעה רבה.

בשנים האחרונות קידם בנק ישראל מספר רפורמות, והוקמו מספר מערכות, ששיפרו את התשתית לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים:  
  • פיתוח מערכת תשלומים לסליקה מידית וסופית מסוג RTGS, המאפשרת העברות ותשלומים בזמן אמת.
  • הצטרפות השקל לסליקה בבנק CLS, שהפכה את השקל למטבע בר המרה הנסחר בעולם באופן חופשי.
  • חוקק חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008, שמטרתו להבטיח את יעילותן של מערכות התשלומים בישראל ולמזער את הסיכונים הכרוכים בהן.
  • הוטמעו שינויים ושיפורים במערכות התשלומים הקיימות – צ'קים, מס"ב ומסלקות הבורסה.

גם הוועדה להפחתת השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר (וועדת לוקר) שפועלת להפחתת השימוש במזומן, ולצמצום הסבות הצ'קים, תיתן דחיפה נוספת להתפתחות והתרחבות השימוש באמצעי התשלום המתקדמים.
 
בעשור האחרון גדל השימוש באמצעי התשלום המתקדמים, הן מבחינת שעור העסקאות המבוצעות בהם, ועוד יותר מכך מבחינת סכומי העסקאות. בהקשר זה ניתן לראות כי ב-2013, 56% מהיקף העסקאות בוצעו באמצעות מערכת זה"ב (אם כי רק שיעור זעיר ממספר העסקאות) כאשר כל העברה כספית בהיקף של מיליון ₪ ויותר חייבת להיות מבוצעת באמצעותה.
 
ההתפתחות הטכנולוגית והחדשנות לא פסחה על תחום אמצעי התשלום, ואפילו על אמצעי התשלום המסורתיים: בסדרת השטרות החדשה, שהעריך הראשון שלה, 50 ₪,  צפוי להיכנס למחזור עד סוף השנה, נכללים אמצעי בטחון חדשניים כמו סימנים הזוהרים תחת תאורה  אולטרה סגולה, ואותיות זעירות. כך למשל, על איור העלה בשטר העלה מסתתר טקסט זעיר עם כל (!) שירו של טשרניחובסקי, "הוי ארצי מולדתי", בו ניתן להבחין עם זכוכית מגדלת.

על ציר הזמן, אמצעי התשלום האלקטרוניים הולכים ומתפתחים יד ביד עם התפתחות הטכנולוגיה: מכרטיסי אשרי ש"גוהצו" באמצעות מכשירי ידניים, דרך כרטיסים עם פס מגנטי, תשלומים אינטרנטיים, תשלומים סלולריים, ועד כרטיסים מבוססי קירבה, ארנק אלקטרוני הכולל מגוון אמצעי תשלום, וכרטיס חכם. הכרטיס החכם יאפשר ללקוחות לבצע את כל סוגי העסקאות שכרטיס החיוב הקיים מאפשר לבצע – חיוב מיידי, חיוב דחוי, עסקאות אשראי ומשיכת מזומן, ויעניק להם יתרונות חדשים. בין השאר, שימוש בכרטיס זה, שצפוי להיכנס לשימוש בישראל בשנים הקרובות, יחייב הקשת  קוד במסוף שנמצא בבית העסק, מה שיפחית את השימוש בכרטיסים גנובים או אבודים.

החדשנות והיצירתיות הישראלית לא פסחה על תחום אמצעי התשלום, כפי שניתן לראות משלל האפליקציות לתשלומים סלולריים וארנקים סלולריים - חלקן אפליקציות שנמצאות בשימוש הולך וגובר גם בישראל וגם מעבר לים. חלק מאמצעי התשלום האלקטרוניים שטרם נכנסו לשימוש נרחב בישראל כבר נמצאים בפיתוח ובשימוש במדינות שונות, כמו הכרטיס החכם, התשלום באמצעות קירבה, תשלום באמצעות זיהוי ביומטרי, הארנק האלקטרוני וצ'ק דיגיטלי. 

אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית בתחום אמצעי התשלום, שצפויה להפוך אותם לידידותיים יותר, נוחים יותר, זמינים יותר, ובטוחים יותר. חשוב כמובן שהתהליך הזה  ילווה בהסדרה ורגולציה מתאימים שיבטיחו את מימוש היתרונות הגלומים בהם, וימזערו את הסיכונים בדרך.