שלום לכולם,
אני שמח לפתוח את הכנס של חטיבת המחקר, העוסק השנה בנושא כלכלי משמעותי מאוד – הון אנושי ושוק העבודה.
בדבריי, אתייחס בקצרה למושג ההון האנושי ולמקורותיו בספרות הכלכלית, לאחר מכן אדבר על היתרונות הגלומים בהעלאה ושיפור של ההון האנושי, ואתאר בקצרה את המצב בישראל ואת מה שיש לעשות בנידון. לבסוף, אבקש לומר כמה מילים לכבודו של מנהל חטיבת המחקר היוצא, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי.
ככל הנראה, הכלכלן הראשון שהשתמש במונח "הון אנושי", היה אירווינג פישר בתחילת המאה הקודמת. עם זאת למעשה כבר במאה ה-18, אדם סמית׳ הגדיר את אחד מהסוגים השונים של ההון הקיים בכלכלה כך:
"The acquired and useful abilities of all the inhabitants or members of the society"
בתרגום חופשי, היכולות הנרכשות ושיש בהן תועלת של כל חלקי החברה.
תיאור קצר זה, היווה את הבסיס להגדרת המושג הון אנושי כפי שמקובל כיום – הון המייצג את הידע, המיומנויות האישיות, היכולות, הניסיון, האינטליגנציה והכישורים שבידי פרטים המאפשרים לבצע עבודה שמייצרת ערך כלכלי ולהשיג איכות חיים גבוהה.
כיום, מושג ההון האנושי הינו רחב ועשיר יותר, ואינו מתבטא רק בידע טכני או בשנות השכלה אלא מבטא גם מיומנויות ומאפיינים ״רכים״ למשל: היכולת לפתור בעיות בדרך יצירתית, עבודת צוות, בריאות גופנית ורגשית, ועוד.
עם השנים המקום של ההון האנושי בספרות הכלכלית, הלך וגדל. גארי בקר ועוד רבים וטובים חשבו, חקרו, ותיארו באופן פורמלי – כיצד העלייה בהון האנושי משפיעה על הכלכלה כולה. זו ספרות ענפה מאד, ואבקש לתאר – על קצה המזלג – את החשיבות של מושג זה.
ראשית, הון אנושי הוא אחד התורמים הראשיים לצמיחה כלכלית, שכן למיומנותם של העובדים השפעה ישירה על פריון הייצור, ולכן גם על צמיחת התוצר. מכיוון שאין מדידה ישירה של הון אנושי, אחת הדרכים למדוד אותו בעקיפין היא באמצעות שנות ההשכלה הפורמליות ומבחני מיומנות שונים. מחקרים עדכניים שנעשו ב-OECD הראו כי תוספת של שנת לימוד אחת יכולה להגדיל את הפריון הכולל במדינה בכ-6 אחוזים. תרומה זו "מחלחלת" גם לעובדים המייצרים: מחקרים נוספים הצביעו על כך שהתשואה על השכר, כלומר התוספת השולית להכנסה עבור כל שנת לימוד או הכשרה מקצועית עומדת על כ-8-10 אחוזים בממוצע.
שנית, פיתוח הון אנושי עשוי לתרום באופן משמעותי להפחתת אי-השוויון. ישנו ביסוס אמפירי רב לטענה כי התמורה להשקעה בצבירת הון אנושי בשלב מוקדם של החיים הינה גבוהה במיוחד ומשפיעה על יכולתו של הילד לרכוש ידע וכישורים בגיל מאוחר יותר, ולעבוד במקצועות רווחיים יותר.
יורם בן פורת, שהיה – בין היתר – נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, ניסח את אחד המודלים החשובים בכלכלת עבודה הממדל באופן פורמלי צבירת הון האנושי. אחת התובנות הנגזרות מהמודל , שמאז הלך ושוכלל, היה כי לצבירת הון אנושי בשלב מוקדם השלכה עצומה על רמת החיים בהמשך.
אחד מהמחקרים שערכתי מוקדש גם הוא לנושא זה ומתבסס, בצורה מסויימת על המודל של בן-פורת, בו אני מראה, בין היתר, כי הון אנושי שנצבר לפני שנות ה-20, משפיע על אורח החיים בצורה מאוד משמעותית. הניתוח מראה כי בהשוואה להטרוגניות בעושר פיננסי וביכולות למידה בין פרטים שונים, השונות בהון אנושי נכון לתחילת שנות העשרים היא המשפיעה ביותר על אורח החיים הבוגרים של הפרט.
בנוסף, ספרות עדכנית מראה כי להשקעה בגילאים הצעירים גם השפעות חיצוניות רבות המשפרות את רמת החיים של האוכלוסיה כולה, למשל בתחום הבריאות.
צמצום אי-השוויון כתוצאה מהשיפור בהון האנושי בכל חלקי האוכלוסיה מתבטא גם במוביליות חברתית. אנחנו יודעים כי המצב הכלכלי של התא המשפחתי, מנבא בסבירות לא מבוטלת את המצב הכלכלי של הילדים שיגדלו בו. אחת הדרכים "להיחלץ" מהמעגל הזה היא השקעה ציבורית בשיפור ההון האנושי של הילדים, שנעוץ בגילאים הללו ברכישת חינוך והשכלה איכותית יותר והקניית מיומנויות נדרשות. השקעה בהון אנושי משפיעה באופן חיובי על השכר, המיומנויות ורמת החיים, ולכן גם על היכולת של אדם או משפחה שמגיעים מרקע חלש לשפר את מעמדם הכלכלי-חברתי ובכך מגדילה את שוויון ההזדמנויות בחברה.
ג'יימס הקמן, שזכה בפרס נובל על עבודתו בנושא הון אנושי סיכם זאת כך:
"Investing in disadvantaged young children is a rare public policy initiative that promotes fairness and social justice and at the same time promotes productivity in the economy and in society at large".
כעת, אתייחס – בקצרה, שכן תשמעו על כך רבות במהלך הכנס – להון האנושי בישראל ומה צריך לעשות כדי להגדיל אותו.
בנק ישראל הצביע מספר פעמים בעבר על כך שישראל נמצאת בפער פריון מהמדינות המפותחות הנגזר בעיקר מהון אנושי נמוך ומהשקעה שאינה מספקת בתשתיות. למרות ששיעור בעלי ההשכלה בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, הישגי התלמידים במערכת החינוך נמוכים ביחס לעולם ורמת מיומנויות יסוד של העובדים במשק נמוכה גם כן מהממוצע ב-OECD.
פערי המיומנויות מתחילים בגיל צעיר, כך שטיפול בבעיה חייב להתחיל כבר בגיל צעיר כדי למנוע את ההתמדה והגידול בפער בגילאים מאוחרים יותר. בדו"ח הפריון, ובמסמכים אחרים שהגיש בנק ישראל לממשלה הצגנו סט המלצות בנוגע לשיפור מערכת החינוך, שלה התפקיד המרכזי בטיפול ושיפור ההון האנושי של הדור הצעיר.
אחת ההמלצות העיקריות, עוסקת בחינוך בגיל הרך. כיום, חוק חינוך חינם מגיל 3 מאפשר לרוב המוחלט של הילדים להשתלב במסגרות חינוכיות ונעשות פעולות שונות לקידום איכות החינוך והטיפול במעונות. כפי שציינתי, מאחר ששנים אלו הן המשמעותיות ביותר ברכישה אפקטיבית של ידע ומיומנויות יש משמעות קריטית להמשיך לקדם תכניות אלו.
למרות זאת, ההוצאה בישראל על מסגרות לפעוטות עד גיל שנתיים נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית. למרות המאמצים הרבים שנעשים על ידי הגורמים האמונים בתחום זה, הוצאה נמוכה מגבילה מאוד את האפשרות לספק שירות חינוכי איכותי לילדים במסגרות אלה.
לאור זאת, המלצנו בעבר לשקול להרחיב את מימון מסגרות החינוך גם לגילים נמוכים יותר. בד בבד, הספרות מראה כי תרומה של מסגרות חינוך בגיל הרך מתבטאת בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות ולכן, בחשיבה במונחי "עלות – תועלת" חשוב למקד את פעילות הממשלה בגיל הרך בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, להתנות זאת במיצוי כושר עבודה ולהימנע מסבסוד גורף.
על מנת לקדם את ההון האנושי בישראל הדגשנו מספר פעמים בעבר כי יש לטייב את איכות ההוראה בישראל. נדרש לבנות תשתית להערכת מורים אפקטיבית המבוססת הן על הצלחתם לשפר ציונים ומיומנויות בקרב התלמידים והן על הצלחתם בקידום יעדים חינוכיים אחרים. בנוסף, עלינו לוודא שדור העתיד של שוק העבודה הישראלי, אשר נמצא כבר בינינו ועושה את צעדיו הראשונים בבתי הספר ברחבי ישראל, יקבל בעת לימודיו בשנים חשובות אלו את הכלים הלימודיים והמיומנויות הבסיסיות הנדרשות להצלחה בשוק העבודה. יש לכך חשיבות עצומה, על מנת שיוכלו להוביל את הכלכלה הישראלית להמשך צמיחה ושגשוג.
כפי שאמרתי, בנק ישראל ניסח עוד מספר רב של המלצות לשיפור ההון האנושי, וגם היום אנחנו עובדים במרץ כדי להגיש לממשלה הנכנסת המלצות מעודכנות.
לפני שאסיים, אבקש לומר כמה מילים במבט צופה פני עתיד. ההתפתחות הטכנולוגית מאתגרת הרבה תחומים, וגם הדרך שבה אנחנו חושבים על ההון האנושי עשויה להשתנות.
כך למשל, לפיתוח של בינה מלאכותית (AI) יש פוטנציאל להשפיע במספר דרכים על האופן שבו אנו חושבים על הון אנושי. אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שבהן בינה מלאכותית יכולה להשפיע על ההון האנושי היא על ידי אוטומציה של משימות ותהליכים מסוימים המבוצעים כיום על ידי בני אדם. זה, עשוי להוביל לשינוי בסוגי הכישורים המוערכים בכוח העבודה, כמו גם לשינויים בסוגי המשרות הזמינות.
במקביל, הפיתוח של בינה מלאכותית עשוי ליצור הזדמנויות עבודה חדשות עבור אנשים המיומנים בפיתוח, תכנות וניהול מערכות בינה מלאכותית. זה יכול גם להוביל לפיתוח של תעשיות חדשות המבוססות על שימוש בבינה מלאכותית. בסופו של דבר, ההשפעה של AI על ההון האנושי תהיה תלויה באופן האימוץ והשימוש בו, כמו גם במדיניות וביוזמות שיוקמו כדי לתמוך במעבר לכוח עבודה אוטומטי יותר. ישנה חשיבות לכך שקהילות וארגונים יישארו מעודכנים בהתפתחויות ב-AI ולהיות פרואקטיביים בהסתגלות לשינויים פוטנציאליים בשוק העבודה.
איך אני יודע שאני לא לגמרי טועה פה? כל 2 הפסקאות האחרונות שהקראתי נכתבו בשלמותן ע"י "CHAT-GPT" כלי הבינה המלאכותית שהושק בחודש שעבר.
הקוריוז הנחמד הזה ממחיש בצורה חד משמעית, כי ישנה חשיבות עליונה לטיפוח ההון האנושי ושיפורו המתמיד תוך הימצאות בחזית הטכנולוגיה. אגב, לא רק העובדים והתעשייה יאותגרו על ידי הטכנולוגיות המתקדמות; אלא גם עולם המחקר. כך למשל, אחד הנושאים המעסיקים את הספרות בשנים האחרונות הוא אילו עובדים יוחלפו בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית. בעבר, היה מקובל לחשוב כי אלו יהיו אלה עם פריון העבודה הנמוך. בשנים האחרונות, יש עיסוק מחקרי רב בנושא זה. לדוגמא, חוקר מוביל בשם דרון אג'מוגלו, מראה כי בתנאים מסויימים, יהיו אלה דווקא העובדים ממרכז התפלגות הפריון. עסקתי בנושא בהרחבה בהרצאה שנשאתי באגודה הישראלית לכלכלה לפני שנה וחצי, ודומה כי הדברים נהיו אף יותר רלוונטיים. זוהי רק דוגמא אחת לאתגרים המוצבים בפנינו – חוקרים, כלכלנים ואנשי המדיניות.
לסיום אבקש לעבור לנושא אחר, אישי ומרגש: מנהל חטיבת המחקר, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי מסיים את תפקידו החודש כמנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, וזו הזדמנות לספר קצת ליושבים בקהל מי האיש.
למישל רזומה אקדמי מפואר. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות מאוניברסיטת אורוגוואי, סיים תואר שני ותואר ד"ר בלימודי כלכלה מהאוניברסיטה העברית ועשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת MIT. לאורך השנים, במקביל לעבודתו בבנק ישראל, מישל לימד במוסדות אקדמיים שונים ביניהם: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת רייכמן. בנוסף, הוא חבר בחוג לכלכלה ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועורך משותף של ה-Israel Economic Review מאז היווסדו.
מישל פרסם עשרות מאמרים, גם בכתבי עת מובילים בעולם שהוצגו באוניברסיטאות שונות בעולם ובבנקים מרכזיים. עבודותיו עוסקות בנושאים מאקרו-כלכליים, מדיניות פיסקאלית ובפרט במדיניות מיסוי אופטימלית, המחזוריות של המדיניות והמיסוי וכללים פיסקליים, תוך מתן חשיבות מיוחדת לניתוח ולימוד של כלכלת ישראל. מישל קיבל פרסים שונים על תרומתו לחקר הכלכלה בישראל, בין היתר את פרס געתון, מהמכון למחקר כלכלי בישראל, על עבודתו עם מומי דהן שעוסקת בקשר בין תקציב הסקטור הציבורי וצמיחה כלכלית בישראל.
מישל צמח החטיבת המחקר, וכיהן בתפקידים שונים לאורך הדרך: הוא התחיל את דרכו בבנק ישראל בשנת 1993 ככלכלן וראש התחום הריאלי והסקטור הציבורי. לאחר מכן הוא התקדם לתפקידי ניהול כסגן מנהל מחלקת המחקר ומנהל האגף למאקרו כלכלה בחטיבת המחקר. מאז שנת 2017 מישל מנהל את חטיבת המחקר ובשנתיים האחרונות הוא כיהן גם כחבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
התרומה של מישל לכלכלת ישראל בשנים בהן היה חלק מחטיבת המחקר בכלל ובחמש השנים האחרונות כמנהל החטיבה בפרט היא רבה ומשמעותית וקשה לכמת אותה. שנים בהן פרצה מגפת הקורונה במסגרתה נדרשנו לבצע הרחבות מוניטריות כדי לשמור על יציבות המשק, הפלישה הרוסית לאוקראינה שהובילה למשבר אנרגיה עולמי ולפליטים רבים, התמודדות עם סיכוני משבר האקלים, אי-יציבות פוליטית ועליית האינפלציה בישראל ובעולם בחודשים האחרונים. כל אלה דוגמאות שממחישות את המציאות המורכבת בה נדרשנו לפעול על מנת לשמור על היציבות הכלכלית במשק הישראלי.
כמנהל החטיבה, מישל הוביל את הכנת אחד הדוחות המקיפים ביותר שהוגשו לממשלה, שכלל המלצות לצעדי מדיניות להעלאת רמת הפריון במשק בטווח ארוך. מבחינתי, המחויבות של מישל לחטיבה ולבנק בתקופה זו והרצון שלו לקדם יוזמות חדשות בתחומים שונים באמצעות מחקר איכותי לאורך השנים מעוררת השראה וראויה להערכה רבה.
במסגרת תפקידיו בבנק ישראל מישל הוביל נושאים רבים שקשורים למדיניות מוניטרית ולייעוץ כלכלי לממשלה וכן העמיק את קשרי העבודה של בנק ישראל עם חטיבות מחקר בבנקים מרכזיים אחרים וגופים שונים בארץ ובעולם, ביניהם - ניהול הקבוצה הכלכלית במסגרת הכניסה של ישראל לארגון ה-OECD, קבוצת המחקר הבין-משרדית של התכנית למענקי עבודה, וצוותים שונים נוספים. בנוסף, מישל מייצג את הבנק בוועדות שונות ומכהן כיו"ר משותף בוועדת היישום להגברת התחרות. כמובן שגם מעבר לצוותי עבודה ספציפיים, כל ההמלצות וההתייחסויות לרפורמות של ממשלות חדשות, והיו כמה כאלה בשנים האחרונות, מגיעות מעבודת מחקר מעמיקה ואיכותית של עובדות ועובדים בחטיבת המחקר בניהולו של מישל.
בעיניי, מה שמייחד את העשייה של מישל היא המעורבות המעשית שלו בקידום מדיניות ציבורית והיכולת שלו לתרגם תובנות של מודלים כלכליים מורכבים למציאות בשטח. העובדה שעמד בראש תכנית הצוערים לשירות המדינה ובראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים מעידה על איכויות אלו בצורה הטובה ביותר – שילוב של כלכלה, אקדמיה, שליחות, חברה וחינוך.
בשנתיים האחרונות הוביל מישל את צוות האסטרטגיה שעוסק בבחינה מחדש של יעד האינפלציה בישראל. גולת הכותרת של פעולתו היא יוזמה, קידום ועריכה – שגם אני לקחתי בה חלק - של ספר מקיף הכולל מאמרי מחקר שברובם נכתבו בחטיבה, הסוקר את ההיבטים השונים של סביבת האינפלציה והמדיניות המונטרית בעשורים האחרונים. ספר זה, יחד עם שני כנסים מקצועיים ועבודה רבה שנעשתה בחטיבת המחקר מהווים את הבסיס המקצועי הרחב והמקיף לתהליך הבחינה של יעד האינפלציה.
מישל, האינטראקציות שלנו הן בפורומים שונים כגון הוועדה המוניטרית והן בארבע עיניים, תמיד התאפיינו בכך שמחד היטבת לתכלל את העמדות המקצועיות של החטיבה ולתמסר אותן באופן ברור ומאידך הקפדת להיות נאמן לאמת המקצועית שלך ולחדד את עמדתך האישית. בהשאלה מעולם הכדורגל אתה שילוב של שחקן נבחרת המהווה חלק מצוות ושחקן נשמה הנאמן לאמת המקצועית שלו.
מישל, אני מבקש להודות לך על התקופה המשמעותית שלך בבנק ישראל. הידע הכלכלי הנרחב שלך, המומחיות שלך בתחום המדיניות הציבורית, באו לידי ביטוי באופן בו הובלת את חטיבת המחקר, והיו נכס לבנק ישראל. עשית המון ואני מאמין שעם שובך לאקדמיה תמצא את הדרך לתרום מהניסיון העשיר שרכשת בבנק לכלכלת ישראל ולמדיניות ציבורית, ומאחל לך הצלחה רבה בהמשך הדרך.
אני רוצה לסיים בתודה למארגנות ומארגני הכנס, אני מאחל לכולם כנס פורה ומלמד – ובטוח שיהיה מעניין מאד.
תודה רבה
מצורפות תמונות מהאירוע. קרדיט: דוברות בנק ישראל.
