להודעה זו כמסמך Word
- היעדים המרכזיים בתכנית העבודה השנה עוסקים בקידום רפורמות במערכת הפיננסית, בהתאמת ניהול הסיכונים של יתרות המטח לאור הגידול בתיק היתרות ופיתוח מסגרת לחיזוק היציבות הפיננסית של כלל המשק.
- התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2014 הינו 939.3 מיליון ₪, מזה 89.3 מיליון ₪ לתקציב הדפסת כסף.
- תקציב העתודה בשנת 2014 עומד על 98.2 מיליון ₪ וכולל סך של 64.8 מיליון ₪ בגין הסכם שטרם נחתם להצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן.
- ללא תחום הפעולה "עתודה", תקציב הבנק לשנת 2014 מסתכם בסך 841.1 מיליון ₪, גידול נומינלי של 1%, הנמוך מתחזית האינפלציה שנקבעה בתקציב.
מר דן פרופר, יו"ר המועצה המינהלית של בנק ישראל: "המועצה המנהלית סבורה שתקציב הבנק לשנת 2014 יאפשר לבנק ישראל להמשיך למלא את תפקידיו החשובים למשק הישראלי ולשמר את היכולות הנדרשות ממנו, תוך ניהול תקציבי אחראי ומחושב. תכנית העבודה משקפת את האתגרים הלא פשוטים העומדים בפני הבנק לתקופה הקרובה, הן בצד המדיניות והן בצדדים האדמיניסטרטיביים, ומניחה את התשתית להתמודדות עם אתגרים אלו".
בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה והתקציב לפעילותו המינהלית לשנת 2014. המועצה המינהלית[1] דנה בתכנית העבודה השנתית של הבנק ופרסמה את עיקריה, אישרה את התקציב השנתי לפעילות המינהלית של הבנק והניחה אותו על שולחן ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב בחוק בנק ישראל, התש"ע – 2010. ועדת הכספים קיימה היום דיון בתקציב המוצג בהמשך, והמתייחס לפעילות המנהלית של הבנק. התקציב נבנה על מנת לאפשר לבנק לבצע את תפקידיו ולהביא להשגת יעדיו המרכזיים לשנים הבאות.
א. יעדים מרכזיים
להלן מספר יעדים מרכזיים שנקבעו על ידי הנהלת הבנק לשנים הקרובות:
§ קידום רפורמות במערכת הפיננסית (כולל המערכת הבנקאית) ובשוק ההון – הבנק יפעל ליישום רפורמות על מנת להביא לשכלול השוק ולשיפור הדרך שבה מוסדות פיננסיים ופרטיים מנהלים את הסיכונים. בהתאם לזאת, הבנק ייצור - יחד עם משרד האוצר והרגולטורים האחרים – תנאים להגברת התחרות במערכת הפיננסית המקומית , תוך שמירה על יציבותה. בנוסף, הבנק ממשיך לשפר את היעילות והיציבות של מערכות התשלומים והסליקה, ולשם כך מקים את הפיקוח על מערכות אלה.
§ הרחבה של ניהול סיכון השוק של יתרות המט"ח והתאמתו לפרופיל הסיכון שקבעה הוועדה המוניטרית -
על רקע הגידול ביתרות המט"ח התאימה הועדה המוניטרית את פרופיל הסיכון לניהול יתרות המט"ח במסגרת הקווים המנחים. פרופיל הסיכון מבטא את האיזון הרצוי בין תשואה וסיכון והולם את מטרות החזקת היתרות.
§ פיתוח מסגרת מקרו-יציבותית לחיזוק היציבות הפיננסית של המשק - המדיניות המקרו-יציבותית נועדה לחזק את עמידותה של המערכת הפיננסית לזעזועים אפשריים. מדיניות זו כוללת לימוד של האיומים הפוטנציאליים על היציבות הפיננסית, זיהויים בעוד מועד ונקיטת צעדים להפחתת הסיכון. במסגרת זו מקיימת הועדה המוניטרית דיונים תקופתיים על מצב היציבות הפיננסית, תוך שימוש במבחני קיצון. בנוסף, מקדם הבנק בשיתוף עם האוצר והרשות לני"ע הקמה של ועדה ליציבות פיננסית אשר תכלול נציגים מהאוצר, בנק ישראל ורגולטורים נוספים.
§ הנפקת סדרה חדשה של המטבע.
§ קידום צעדים להבטחת ההמשכיות העסקית של המערכת הפיננסית ובנק ישראל.
ב. תקציב הבנק
בתקציב בנק ישראל מתוקצבת הפעילות המינהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו והשגת יעדיו. בהתאם לחוק בנק ישראל, מחולק תקציב הבנק לתחומי פעולה. להלן החלוקה לתחומי הפעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של החטיבות העוסקות בתפקידי הבנק); 3) נציגות הבנק בחו"ל; 4) גמלאות; 5) השקעות; 6) הכנסות; 7) עתודה; 8) הדפסת כסף.
התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2014 מסתכם ב-939.3 מיליון ₪ לעומת 881.8 מיליון ₪ בשנת 2013, גידול נומינלי של 6.5%.
תקציב הבנק כולל עתודות תקציביות ששוריינו בגין הסכמים והתקשרויות שטרם אושרו ע"י המועצה. ללא עתודות אלו, תקציב הבנק נמוך משמעותית ועומד על 841.1 מיליון ₪ לעומת 833.2 מיליון בשנת 2013, גידול של 1% הנמוך מתחזית המדד בתקציב לשנת 2014 (2%).
במסגרת בניית התקציב לשנת 2014 בוצע קיצוץ בתקציב השקעות של 4.5%. הקיצוץ הושג באמצעות הקטנת ההשקעות התפעוליות ב-40% (25.6 מיליון ₪) מחד; ומהוספת ההשקעה בתשתיות הפיזיות של הבנק מנגד (25.2 מיליון ₪) ומתוך ראיה לטווח ארוך.
להלן השינויים העיקריים בתקציב בנק ישראל לשנת 2014:
עתודה – גידול של 49.6 מיליון ₪ (101.9%+), הנובע בעיקר מעתודות תקציב ששוריינו בגין הסכם הצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן הנמצא במשא ומתן מתקדם וטרם נחתם (בהתאם להסכם שנחתם זה מכבר עם עובדי המדינה). עלותו נאמדת ב-143.8 מיליון ₪ בפריסה תקציבית על-פני 4 שנים.
גמלאות – גידול של 21.9 מיליון ₪ (9.2%+), הנובע מצפי לגידול במספר הפורשים והגמלאים לעומת שנת 2013.
השקעות – קיטון של 3 מיליון ₪ (4.5%-), הנובע מצמצום ההשקעות השוטפות וההחלטה שלא ליזום פרויקטים חדשים אלא אם כן הם הכרחיים, על מנת להתרכז בפרויקטים הקיימים ובתחום התשתיות הפיזיות בפרט.
התקציב לשנים הבאות – 27.4% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות נובע מההרשאה להתחייב בגין הדפסת כסף. בשנת 2015 תקציב הדפסת הכסף צפוי לגדול מ-89.3 מיליון ₪ בשנת 2014 לכ-176.7 מיליון ₪ בשנת 2015 בשל הנפקת הסדרה החדשה. 24.3% נוספים מתקציב הרשאה להתחייב לשנים הבאות נובע מהשיפוץ המתוכנן במבנה הבנק בירושלים. תקציב זה מתפרס על פני 4 שנים.
תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל.
פרויקטים נבחרים לטווח הארוך בתקציב לשנת 2014
הנפקת סדרה חדשה של המטבע
במחצית השנייה של שנת 2014 יושלמו ההכנות להתחלת תהליך ההנפקה של סדרת השטרות החדשה לציבור. בסדרת השטרות החדשה ישולבו סימני ביטחון חדשניים מהמובילים בעולם כדי להקשות על זיוף השטרות. תדירות החלפת השטרות המקובלת בקרב מדינות מפותחות בעולם וגם בישראל היא כל 10-15 שנים.
הקמת תשתית חדשה לקליטת דיווחים רגולטורים מהמערכת הבנקאית
בשנת 2013 החל הבנק בפרויקט להקמת מערכת חדשה לקליטת הדיווחים שהבנקים מוסרים לפיקוח על הבנקים, תוך אימוץ תקן הדיווח הבין-לאומי – XBRL. במסגרת הפרויקט יותאמו שיטות הדיווח וקליטת הנתונים לתקן הבין-לאומי ותוטמע מערכת מתקדמת לקליטת הנתונים.
פרויקט לריכוז מאגר בנושא הדיור בישראל
נושא הדיור הוא בליבת המדיניות הכלכלית וזו נשענת על מידע רב הנאסף על שוק הדיור והנדל"ן בישראל . על-מנת להבטיח ריכוז יעיל של נתוני הנדל"ן במשק הישראלי, ממשיך בנק ישראל בהרחבת בסיס הנתונים הקיים ושילובו במחסן הנתונים המרכזי של הבנק כך שיכלול את מירב המידע על שוק הנדל"ן והדיור בישראל, באופן שישרת באופן מיטבי את משתמשי הבנק ומקבלי ההחלטות מחוצה לו.
חידוש תשתיות ושיפוץ המבנה הראשי בירושלים
כפי שנדון ואושר בדצמבר 2012 על-ידי המועצה המנהלית, ישופץ המבנה המרכזי של בנק ישראל. מדובר ביישום החלטות שנתקבלו כבר בשנת 2006 לאחר בחינת חלופות רבות. תקציב השיפוץ נקבע מתוך מטרה להתאים את תשתיות הבניין להגנה מפני רעידות אדמה, למלא אחר דרישות הרשויות כדוגמת דרישות בתחום כיבוי אש, לשדרג את התשתיות הפיזיות ולבצע עבודות גמר בסטנדרט המקובל במשרדי הממשלה. ביצוע העבודות נדרש כדי להימנע מנזק לחיי אדם וכדי להבטיח את המשכיות התפקוד של הבנק בכל עת. הפרויקט תוקצב בשנת 2014 בסכום כולל הזהה לזה שאושר בעבר וכולל 20 מיליון ₪ בשנת 2014 והרשאה להתחייב לשלוש שנים נוספות בסכום כולל של 157 מיליון ₪.
הקמת מרכז טכנולוגי וחירום
הצורך לקדם את המוכנות לתפקוד במקרי חירום מתעצם לנוכח מפת האיומים על מדינת ישראל ולנוכח ניסיונות של גורמים עוינים לפגוע בתשתיות החיוניות של המשק, בכלל זה התשתיות הפיננסיות. לאור זאת, הציב בנק ישראל ברמת עדיפות גבוהה את קיום ההמשכיות העסקית של מערכותיו במצבי קיצון ומקיים תכנית סדורה להגברת מוכנותו לאיומים שונים דוגמת מתקפה קיברנטית, מלחמה, רעידת אדמה, פגעי מזג אוויר ומגפה.
עם אישור התב"ע לקריית הממשלה, הבשיל הפרויקט להקמתו של מרכז טכנולוגי וחירום ממוגן במטרה להבטיח רציפות תפקודית של המערכות הטכנולוגיות ושל שרשרת האנרגיה של הבנק, בשגרה ובחירום. לאור זאת, אישרה המועצה המנהלית בדצמבר 2013 תקציב לבניית המרכז בסכום של 1.5 מיליון ₪ לשנת 2014 והרשאה להתחייב בסך 72.5 מיליון ₪ בפריסה על פני 4 שנים נוספות.
[1] זו השנה השלישית בה תקציב הבנק אושר על ידי המועצה המנהלית, גוף שתפקידו לפקח על הפעילות המנהלית של בנק ישאל ומורכב ברובו מנציגי ציבור. חברי המועצה המנהלית מקרב הציבור: מר דן פרופר (יו"ר), רו"ח יצחק אידלמן, מר אורי גלילי, פרופ' נינה זלצמן, גב' מקסין פסברג. חברת מועצה פנימית: ד"ר קרנית פלוג.
לוח א': תקציב בנק ישראל לשנת 2014
(נתונים כספיים מוצגים באלפי שקלים חדשים)
2014 |
תקציב
2013 |
ביצוע התקציב בשנת 2012 | |||||
התקציב |
העברות משנת 2013 |
ההרשאה להתחייב
|
שיא כוח האדם | ||||
בנק ישראל |
939,325 |
65,807 |
644,814 |
745 |
881,829 |
686,618 | |
סה"כ ללא הדפסת כסף
= = = = = = = = = = =
|
850,019
= = = = = |
65,807
= = = = |
468,144
= = = = |
745
= = = |
731,095
= = = = |
635,130
= = = = | |
01 |
מטה וסיוע |
236,529 |
2,500 |
74,570 |
316 |
194,139 |
173,471 |
02 |
ביצוע תפקידי הבנק |
189,775 |
171 |
57,142 |
427 |
180,862 |
160,555 |
03 |
נציגות בחו"ל |
3,284 |
366 |
2 |
3,763 |
3,095 | |
04 |
גמלאות |
259,966 |
117 |
238,057 |
232,279 | ||
05 |
השקעות |
63,000 |
15,684 |
286,214 |
66,000 |
66,257 | |
06 |
הכנסות |
(780) |
(397) |
(527) | |||
07 |
עתודה |
98,245 |
47,452 |
49,735 |
48,671 |
||
08 |
הדפסת כסף |
89,306 |
176,670 |
150,734 |
51,488 | ||