המועצה המינהלית של בנק ישראל אישרה את הדוחות הכספיים של הבנק לשנת 2012, בהתאם לסעיף 75 בחוק בנק ישראל התש"ע-2010. טרם האישור על ידי המועצה נבחנו הדוחות הכספיים על ידי ועדה שמינתה המועצה מבין חבריה,אשר המליצה למועצה לאשר את הדוחות. בראש הועדה עמד רו"ח יצחק אידלמן, וחבריה האחרים היו ד"ר קרנית פלוג ומר אורי גלילי.
מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2012 בכ-303 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-308 מיליארדים בסוף שנת 2011 – קיטון של כ-1.6%. עיקר הקיטון בצד הנכסים נובע מהקטנת הנכסים של הבנק במטבע חוץ וביתרת ניירות הערך הסחירים במטבע מקומי וכנגדם, בצד ההתחייבויות וההון, נזקף הקיטון למגמה מעורבת של שינויים: מחד גיסא, גידול בשטרי הכסף והמעות במחזור ובהתחייבויות אחרות במטבע חוץ; ומאידך, קיטון ביתרות כלי הספיגה המוניטריים נטו– מק"ם ופז"ק וביתרת חשבונות השיערוך.
בשנת 2012 חל גידול משמעותי בהכנסות מרווחי ההון מניירות ערך סחירים במט"ח לכ-1.2 מיליארדי ש"ח מ-319 מיליוני ש"ח אשתקד. גם ההכנסות מהפרשי השערים הממומשים גדלו לכ-1.7 מיליארדי ש"ח מכ-500 מיליוני ש"ח אשתקד. הפרשי השערים נזקפים לדוח הרווח וההפסד. הכנסות אלו תרמו לגידול סך ההכנסות הפיננסיות האחרות ולקיטון בהפסד שהוצג בדוח רווח והפסד של הבנק לשנת 2012, והוא עמד על כ-1.2 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של כ-3.4 מיליארדים בשנת 2011.
הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2012 בכ-264 מיליוני ש"ח, לעומת כ-275 מיליונים בשנת 2011, ירידה של כ-4%. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה הסתכמו בכ-352 מיליוני ש"ח, לעומת כ-341 מיליונים בשנת 2011 ,גידול של כ-3%.
הדוחות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם. על פי חוק בנק ישראל הם מבוקרים על ידי רואה חשבון חיצוני, המפרסם את חוות דעתו במצורף לדוחות.
תוצאותיו הכספיות של בנק ישראל נובעות מפעילותו של הבנק להשגת מטרותיו, כפי שהן מוגדרות בחוק בנק ישראל – יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית – ואינן מכוונות למירוב (מקסימיזציה) של רווחים פיננסיים.