- חטיבת המחקר של בנק ישראל, בשיתוף בית ספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת Northwestern קיימו בסוף השבוע שעבר כנס מקצועי שעסק בנושאים במקרו-כלכלה.
- בין הדוברים חוקרים מובילים מהעולם ומהארץ וכן מבנק ישראל.
חטיבת המחקר של בנק ישראל, בשיתוף אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת Northwestern ערכה בימים חמישי ושישי ה-15-16 ליוני כנס אקדמי מקצועי. במסגרת הכנס הציגו חוקרים מובילים מחו"ל, לצד חוקרים מבנק ישראל ומאוניברסיטאות בארץ מחקרים חדשים שעסקו בנושאים שונים במקרו-כלכלה.
נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, פתח את הכנס ועסק בדבריו בנושאים המרכזיים והשאלות הפתוחות במקרו-כלכלה שמעסיקים כיום חוקרים ועושי המדיניות בבנקים המרכזיים. הנגיד הזכיר את תהליך החזרה ליציבות מחירים בעולם ובישראל כיצד יתפתח ומה המדיניות הנדרשת כאחד מנושאים אלו. בפרט, מהי רמת הריבית שתידרש לאורך זמן כדי לקיים את יציבות המחירים. השינויים המשמעותיים בשוק העבודה בעולם ובישראל, לאחר משבר הקורונה, ועל רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות (כמו בינה מלאכותית, למשל), גם הם נושא מרתק לבחינה ולימוד. נושאים נוספים שהנגיד הזכיר הם הקשר בין מדיניות מונטרית ויציבות פיננסית, שמעסיק מאד את הקהילה המקצועית מאז המשבר הגדול ב-2008, וכן ההשפעה של המדיניות המונטרית על התחלקות ההכנסות והרווחה. פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן ברך את באי הכנס.
ההרצאה המרכזית בכנס ניתנה על ידי פרופ' Lawrence Christiano מאוניברסיטת Northwestern. במסגרתה תואר תהליך איטי שבו הפרטים מתאימים את הציפיות שלהם לאינפלציה ולמדיניות על סמך ההתפתחות בפועל.
פרופ' Aysegul Sahin מהאוניברסיטה של טקסס הציגה מודל מפורט של סוגי עובדים שונים בשוק העבודה, פרופ' Cosmin Ilut מאוניברסיטת Duke הציע מודל תאורטי של חוסכים ולווים, שמסביר את הירידה בריביות הריאליות לאורך זמן לצד העלייה בפרמיית המניות (equity premium). פרופ' ניר חיימוביץ' מאוניברסיטת סן-דייגו הציג מודל מפורט של ייצור וצריכה שמסביר את ההשפעה של שינויים טכנולוגיים על חלוקת ההכנסות.
ד"ר אסנת זהר מבנק ישראל הציגה נייר מחקר שלה המנתח את ההשפעה השונה של חוסר ודאות במשק על הפעילות לעומת זו של חוסר הסכמה ביחס לפעילות הצפויה בעתיד. בעוד שחוסר ודאות גדול יותר פועל להאטה בפעילות, כשאי-ההסכמה בין פעילים שונים בכלכלה ביחס לפעילות הצפויה, גדול יותר, נצפה, על פי המודל, דווקא לגידול בפעילות. ד"ר אסף שריד מאוניברסיטת חיפה התדיין על עבודת המחקר של אסנת.
ד"ר איל ארגוב מבנק ישראל היה המתדיין על המאמר של פרופ' Gabriel Chodorow-Reich מאוניברסיטת הרווארד. המאמר הראה שרפורמת המיסוי החברות הגדולה שבוצעה בארה"ב ב-2017, תרמה במידה משמעותית להגדלת ההשקעות שם. בין השאר, איל הציע לעשות שימוש במתודולוגיה שהוצגה במאמר גם לבחינה של רפורמת המיסוי הבינלאומית שמקודמת ב-OECD, ובמרכזה הצבת מס חברות מינימאלי.
ביום השני הציג פרופ' Jesus Fernandez-Villaverde מהאוניברסיטה של פנסילבניה מודל מקרו-כלכלי שכולל פרטים שונים וכן את מגבלת האפס על הריבית, פרופ' Martin Eichenbaum מ-Northwestern הציג מודל שמתאר את השינוי בהתנהגות הצרכנים על פני התפתחות מגיפת הקורונה כתוצאה מלמידה. פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל-אביב העיר על המחקר. ד"ר אורן לוינטל מבית ספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן הציג מחקר שעסק בהשפעת הרכב תיק הנכסים של משקי הבית על אי השיוויון בהתפלגות העושר. המחקר הראה שעלייה במחירי הנכסים מגדילה את אי השיוויון בעושר, וכתוצאה מכך גם בצריכה של משקי הבית. ד"ר ערן הופמן מהאוניברסיטה העברית, דן במחקר זה.