לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

לצפייה בתוכנית בנק ישראל לחץ כאן

בנק ישראל הגיש היום לשרי הממשלה את התוכנית האסטרטגית שהכין להאצת הצמיחה במשק. תכנית הבנק כוללת שישה נושאים נדרשים לקידום הכלכלה: פיתוח הון האנוש, תשתיות תחבורה, שוק הדיור, אנרגיה ואקלים, תשתיות דיגיטליות והמלצות הבנק לטיפול ביוקר המחיה. המלצות הבנק הוצגו על ידי הנגיד לראש הממשלה, חה"כ בנימין נתניהו, שר האוצר, שר הכלכלה ושורת שרים נוספים.

להלן מכתב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון:

תכנית זו מוגשת לממשלה ה-37 עם תחילת כהונתה בפרוס שנת 2023, לאחר כמעט שלוש שנים בהן רבצה על המשק עננת הקורונה. מבחינות רבות הדביק המשק הישראלי בשנה האחרונה את הפערים המקרו כלכליים שנוצרו בתקופת הקורונה: צמיחת התוצר שבה למסלולה ארוך הטווח והתעסוקה הדביקה את שיעוריה טרם המגפה.

שלל ההתפתחויות העולמיות והמקומיות בשנה שחלפה הראו כי אין רגע דל בכלכלה של ימינו. אירוע רודף אירוע והשפעותיהם האפשריות על המשק העולמי והישראלי נרחבות. בשנה  האחרונה האינפלציה עלתה במהירות, פרץ משבר עולמי של היצע חומרי אנרגיה ומזון, שווקי  ההון ספגו ירידות חדות, מתחוללת מלחמה באירופה ואירועי אקלים פקדו מקומות שונים בעולם. אלה חידדו ביתר שאת את חשיבותה של מדיניות כלכלית אחראית, הרואה את צורכי השעה ובה בעת צופה את פני העתיד. עיצובה ויישומה של מדיניות כזאת מתבססים על מחויבות ארוכת שנים לטפל באתגרים למשק כתוצאה מהתפתחויות דמוגרפיות, טכנולוגיות, חברתיות וסביבתיות. 

מול התאוששותו המרשימה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, עומדת נחיתותו בשורה של  נושאים תשתיתיים, ובעטיה רמת החיים בישראל נמוכה יחסית למדינות OECD. בנק ישראל  פרסם ב-2019 דו"ח מיוחד שהצביע על פריון העבודה הנמוך בישראל כגורם מרכזי לפער ברמת  החיים בין ישראל למדינות מפותחות אחרות, והמליץ על דרכים להגדלתו. בזמן שחלף מאז, נותרו בעינם הנושאים האסטרטגיים עמם צריכה להתמודד הכלכלה הישראלית. זאת, מפני שמדובר בנושאים שהטיפול בהם הוא ארוך טווח ודורש התוויה רב שנתית ועקביות בביצוע התכניות. תכנית זו היא תמצית עדכנית לתכנית אסטרטגיה כלכלית רחבה שבנק ישראל הגיש לממשלה ה-36. מרכיבי התכנית כוללים ששה נושאים אסטרטגיים, שתמציתם מובאת להלן, וכן המלצות לצעדים נוספים לקידום התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית.

ההון האנושי - הנבנה על ידי מערכת החינוך - הוא מרכיב קריטי בצמיחתם של משקים  מודרניים, בעיקר לנוכח השינויים הטכנולוגיים התכופים הדורשים מיומנויות אנושיות מגוונות והתחדשות מתמדת של הידע. שורה ארוכה של מדדים מראים כי ההון האנושי בישראל נמוך  בהשוואה בין לאומית. יתר על כן, קיימים פערים גדולים באיכות ההון האנושי בין הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. המלצות לפיתוחו נכללות בנושא הראשון.

מרכיב מרכזי בפער הפריון בין ישראל למדינות המפותחות הוא מלאי ההון הפיזי הנמוך,  ובפרט מלאי התשתיות. בנוסף לפיגור במלאי ההון ההתחלתי, ישראל התברכה בקצב גידול אוכלוסייה מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. בצדה של הברכה, הגידול הדמוגרפי מחייב השקעה ניכרת בתשתיות פיזיות, בראשן תשתיות תחבורה ודיור, מעל ומעבר לזו הנדרשת ביתר המדינות המפותחות. המלצות הנכללות בנושאים השני והשלישי נועדו לקדם זאת.

משבר האנרגיה הנוכחי הגיע בעת בה מושקע מאמץ עולמי ארוך שנים בתחום מדיניות אקלים ואנרגיה. השנה התחדד ביתר שאת המתח הקיים בין שימור ביטחון אנרגטי ברמת  המשק לבין קידום יעדים סביבתיים ארוכי טווח, אותם יש לקדם מבלי לפגוע ביכולתם של  האזרחים לצרוך אנרגיה. גם בתחום זה נדרשת מדיניות מקומית, המחויבת לצורכי המשק הישראלי כעת ובעתיד, ובה בעת מתיישבת עם ההתחייבויות הבין לאומיות של הממשלה  והנורמות התהוות במדינות המפותחות. תחת הנושא הרביעי מובאות המלצות בתחום זה.

"אומת ההייטק הישראלית" מובילה עולמית בחלקו של מגזר ההייטק בתוצר ובחדשנותו. למרות גודלו ותרומתו הניכרת של המגזר לכלכלה ולחברה, סובל המשק הישראלי מפערים  טכנולוגיים ניכרים בין ענפי המשק ובהבדלים ניכרים בסיכוייהם של ילדים שגדלו במקומות שונים להשתלב בתעסוקה בענפים ועסקים בעלי פריון גבוה. השקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות הפרושות היטב בכל המדינה היא אבן יסוד בביסוסה של הכלכלה הדיגיטלית וסגירת פערים חברתיים-כלכליים באמצעותה. הטמעת תשתיות דיגיטליות וטכנולוגיות  בעבודת הממשלה ובשירותים שהיא מספקת לתושבים ולעסקים נדרשת לא רק לשם  שיפור חוויית המשתמש של האזרח הישראלי, אלא גם לשם קידום התשתיות הדיגיטליות של המגזר העסקי, הטמעת טכנולוגיות מקדמות פריון בשורה ארוכה של תחומים וצמצום  פערים חברתיים וכלכליים בין אזוריים. יתרון נוסף בכך הוא חיזוק השותפויות בין המגזר הציבורי והעסקי בהן פוטנציאל כלכלי רב. הנושא החמישי כולל שורת המלצות לביסוס תשתיות תקשורת ודיגיטליזציה.

המרכיבים השונים המשפיעים על פריון העבודה תלויים זה בזה. כך למשל, שיפור תהליכים  של רגולציה ועבודה מול הממשלה משפיע על הפריון באופן ישיר, שכן הוא מייעל תהליכי עבודה; התועלת ממנו גם עקיפה: הוא מגביר את תמריציהם של האנשים להשקיע בהון  האנושי שלהם ואת הנכונות של חברות במשק להשקיע בהון פיזי. יוקר המחייה בישראל נובע פעמים רבות מרגולציה מורכבת. צעדים רגולטורים להפחתת הנטל הרגולטורי שיביאו  להעלאת הפריון ולהורדת יוקר המחייה מובאים בנושא השישי.

הסרת חסמים לפיתוחה של המערכת הפיננסית וגיוון  מוצרי האשראי הקיימים, עשויים להבטיח הקצאה יעילה יותר של מקורות המימון במשק, לטייב את חלוקת  הסיכונים בין ספקי האשראי השונים ובכך יתרמו לצמיחה בת קיימא. המלצות לקידום התחרות  והחדשנות במערכת הפיננסית מובאות בחלק האחרון של מסמך זה.

התכנית המצורפת פורסת כאמור את הנדבכים העיקריים שנכון לדעתנו לקדם בראייה כלכלית אסטרטגית. אני סמוך ובטוח שהממשלה הנכנסת  תעשה כל שבידה לקדם נושאים חשובים אלו, מתוך  ראייה כלכלית צופת פני עתיד. אנו בבנק ישראל  רתומים לייעץ לממשלה לצורך גיבוש תכניות בכיוונים המפורטים במסמך זה.