לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי[1] ברביע הרביעי של השנה:
- ברביע האחרון של השנה, על רקע מלחמת 'חרבות ברזל', נרשמה ירידה מתונה ביתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי בשיעור של כ-0.3%-, זאת לראשונה מהמחצית השנייה של 2020. זאת בהמשך להאטה בקצב הגידול של יתרה זו, הן במגזר העסקי והן במגזר משקי הבית, שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
- יתרת החוב של המגזר העסקי קטנה ברביע זה בשיעור של כ-0.4%- (כ-5 מיליארדי ש"ח) לכ-1.3 טריליונים, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל מול הדולר ומפירעונות נטו בחוב שגויס בחו"ל (הלוואות ואג"ח).
- יתרת החוב של משקי הבית קטנה גם היא ברביע זה בשיעור של כ-0.2%- (כ-2 מיליארדי ש"ח) לכ-792 מיליארדים: שילוב של עלייה ביתרת החוב לדיור שקוזזה במלואה כתוצאה מירידה ביתרת החוב לא-לדיור; ההתמתנות בעלייה ביתרת החוב לדיור מקורה בהאטה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים, שנמשכה השנה על רקע העלייה בריבית בנק ישראל והתעצמה לאחר פרוץ המלחמה. הירידה ביתרת החוב שלא-לדיור מקורה בירידה ביתרת החוב של המלווים המרכזיים - בנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים.
- נמשכה ההאטה בשיעורי השינוי השנתיים של יתרות החוב, לדיור ולא לדיור, שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022 (כ-5% ו-4%-, בהתאמה, ב-2023).
א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[2]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הרביעי של שנת 2023, על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' ולראשונה מהמחצית השנייה של 2020, חלה ירידה מתונה של כ-5 מיליארדי ש"ח (-0.4%) ביתרת החוב של המגזר העסקי לרמה של כ-1.3 טריליונים; זאת בהמשך להאטה בקצב הגידול של יתרה זו לכ-5%, התפתחות שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
- הירידה ביתרת החוב ברביע זה נבעה ברובה מייסוף של כ-5.2% בשקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו וכן מפירעונות נטו בחוב שגויס בחו"ל (הלוואות ואג"ח) שקוזזו בחלקם מגיוסים נטו בהלוואות בנקאיות ואג"ח סחירות בארץ – כל אלה הביאו לכך שסך גיוס החוב נטו של המגזר העסקי הסתכם ברביע זה בכ-9 מיליארדי ש"ח, נמוך מממוצע הגיוסים הרבעוני בשלוש השנים האחרונות. (איורים 1,2).
- השפעות אלו הביאו לכך שגם ברביע זה נמשכה ההאטה שהחלה במחצית השנייה של 2022 בשיעור הגידול השנתי של יתרת החוב בעיקר למלווים החוץ-בנקאים, עם זאת בחוב לבנקים שיעור הגידול השנתי נותר חיובי וגבוה (כ-10%). בחוב למלווים החוץ-בנקאים נרשם שיעור כמעט אפסי לעומת כ-4% ברביע הקודם. נציין כי, בשנתיים וחצי האחרונות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב לבנקים גבוה מקצב הגידול השנתי ביתרת החוב למלווים חוץ-בנקאים.
- ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-13 מיליארדי ש"ח כאשר כשני שליש מהם גויסו בחודש דצמבר, גבוה מעט מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-12 מיליארדים בממוצע לרביע). כ-58% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3).
בחודש ינואר 2024 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-10 מיליארדי ש"ח, גבוה משמעותית מממוצע הגיוסים החודשי של הרביע הרביעי של השנה (כ-4 מיליארדים בממוצע חודשי), חברות מענף הנדל"ן והבינוי היוו כ-46% מהגיוסים בחודש זה.
- בחודש אוקטובר 2023 על רקע המלחמה המרווח[3] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב לכ-1.7 נק' האחוז, ושב להצטמצם בחודשים האחרונים של שנת 2023 בכ-0.3 נקודות האחוז לכ-1.44 נק' האחוז. בחודשים ינואר-פברואר 2024 המרווח המשיך להצטמצם לכ-1.35 נק' האחוז ואף הגיע לרמה הנמוכה מזו של ערב פרוץ המלחמה. (איור 4).
לוח 1: התפלגות החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי1
איור 1: אומדן לתנועות של סך החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי
איור 2: שיעורי השינוי לעומת הרביע המקביל בשנה הקודמת בחוב הבנקאי והחוץ-בנקאי של המגזר העסקי הלא-פיננסי
איור 3: הנפקות אג"ח של המגזר העסקי הלא-פיננסי במהלך הרביע, לפי ענפים
איור 4: המרווח בין אג"ח חברות צמודות (תל בונד 60) לאג"ח ממשלתיות צמודות
(ממוצע חודשי)
ב. החוב של משקי הבית
- ברביע הרביעי של שנת 2023 יתרת החוב של משקי הבית קטנה בשיעור של כ-0.2%- והסתכמה בכ-792 מיליארדי ש"ח - שילוב של עלייה ביתרת החוב לדיור שקוזזה כולה כתוצאה מירידה ביתרת החוב לא-לדיור. ובכך נמשכה ההאטה בקצב גידולה השנתי של יתרה החוב הכוללת של משקי הבית (לדיור ולא לדיור) שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022 לכ-2%.
- יתרת החוב לדיור המשיכה לגדול ברביע זה בשיעור מתון של כ-0.8% (כ-5 מיליארדי ש"ח), ברובה לבנקים, לכ-568 מיליארדים; נמשכת הירידה שהחלה מתחילת השנה ביתרת החוב לא-לדיור (כ-7 מיליארדי ש"ח, 2.9%-) לכ-224 מיליארדים, כתוצאה מירידה ביתרת החוב לבנקים, לחברות כרטיסי האשראי ולגופים המוסדיים.
- השפעות אלה הביאו להמשך ההאטה בקצבי הגידול השנתיים של יתרות החוב של משקי הבית, הן לדיור והן לא-לדיור, כך שביתרת החוב לדיור נרשם שיעור שינוי שנתי של כ-5% וביתרת החוב לא-לדיור אף נרשם שיעור שינוי שנתי שלילי של כ-4%-. (איור 5).
- ההתמתנות בעלייה בחוב לדיור היא תוצאה של האטה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים שהתעצמה לאחר פרוץ המלחמה והן הסתכמו ברביע האחרון של השנה בכ-16 מיליארדי ש"ח, נמוך משמעותית מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-21 מיליארדים).
נמשכה ההאטה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים גם בחודשים ינואר-פברואר 2024 והן הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-11 מיליארדי ש"ח. (איור 6).
לוח 2: יתרות החוב של משקי הבית1
איור 5: שיעורי השינוי לעומת הרביע המקביל בשנה הקודמת בחוב של משקי הבית לדיור ושלא לדיור
איור 6: סכום ההלוואות החדשות לרכישת דירת מגורים שהעמידו הבנקים לציבור (משכנתאות)
ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף יתרות האשראי במשק, קישור לנתוני משכנתאות, קישור לנתוני מחירים בבנקים.
[1] נתוני החוב לבנקים מבוססים על נתוני המאזניים החודשיים ולא על נתוני הדוחות הכספיים השנתיים, שכן נכון למועד כתיבת הודעה זו טרם פורסמו לציבור נתוני הדוחות ל-2023 .
[2] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
[3] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.