לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
למידע נוסף אודות השקל הדיגיטלי
לאחר פרסום מסמך האפיון הראשוני של השקל הדיגיטלי בשנה שעברה, בנק ישראל המשיך להעמיק בהיבטים השונים הנוגעים להנפקת שקל דיגיטלי. היום בנק ישראל מפרסם מסמך הסוקר את ההתקדמות בפרויקט השקל הדיגיטלי בשנת 2025.
בשנים האחרונות פועל בבנק ישראל "פרויקט השקל הדיגיטלי" במטרה לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Central Bank Digital Currency), או כפי שייקרא בישראל: שקל דיגיטלי (ובקיצור – שק"ד). במרץ 2025 פורסם אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי, ובשנת 2025 המשיך צוות הפרויקט להעמיק בנושאים שונים הנדרשים לצורך תמיכה בקבלת החלטה בנוגע להנפקת שקל דיגיטלי.
היום בנק ישראל מפרסם דוח על מנת לעדכן את הציבור בהרחבה על אודות התקדמות עבודה הפרויקט בשנת 2025, והאופן בו הן תומכות ביכולת של הבנק לקבל החלטה אודות הנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי. במסמך נידונים בהרחבה ארבעה נושאים מרכזיים:
- ניתוח עלות תועלת, במסגרתו ניסה הצוות להעריך, על סמך האיפיון הראשוני, את העלויות לבנק ישראל, למשתתפי המערכת, ולמשק כולו כתוצאה מהנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, והאם אינן עולות על התועלות שהשקל הדיגיטלי צפוי להניב. הצוות הגיעה למסקנה כי התועלות עולות על העלויות וכי הנפקת שק"ד כדאית בהיבטי הרווחה הכלכלית הכוללת במשק.
- מבנה הרגולציה על מערכת השקל הדיגיטלי. במסגרת זו, נותחו הסיכונים השונים שצפויים להיות מיוחסים לפעילות מנהל המערכת ומשתתפיה, ונידון מבנה הרגולציה הנדרש כדי להבטיח פעילות תקינה של המערכת.
- ניתוח ההיתכנות ל"שק"ד רב תכליתי". במסמך האיפיון הראשוני נקבע שהשק"ד יוכל לפעול הן כמערכת קמעונאית (retail CBDC) והן כמערכת שמשרתת את הגופים הפיננסיים(wholesale CBDC) . במסגרת הניתוח חודדו המאפיינים והדרישות מכסף של הבנק המרכזי לצורותיו השונות, ונותחה ההיתכנות למודל של שק"ד רב תכליתי.
- בחינת ההיתכנות הטכנולוגית. בעקבות פרסום מסמך האיפיון, פנה בנק ישראל לחברות, מומחי טכנולוגיה ואנשי אקדמיה להשתתף בתהליך היוועצות שמטרתו לחקור טכנולוגיות פוטנציאליות להשגת היכולות של מערכת השקל הדיגיטלי. הדוח מתאר את התהליך שהתבצע ואת התובנות העיקריות שהופקו ממנו.
נוסף על אלו הדוח מדווח על הניתוח לעומק של התגובות שהתקבלו מהציבור למסמך האפיון הראשוני, ואודות הממצאים של סקר לגבי העדפות העסקים בנוגע לשימוש בשקל הדיגיטלי – זאת בהמשך למחקר שנעשה בשנת 2024 בקרב משתמשים פרטיים.
בשנת 2026 נמשכת עבודת הפרויקט לקראת קבלת החלטה בנוגע להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, תוך עיסוק בנושאים הבאים:
- תיעדוף. השק"ד שתואר במסמך האפיון תומך במגוון רחב ביותר של תרחישי שימוש, באמצעות מגוון רחב של משתתפי מערכת ולטובת מגוון רחב של סוגים של משתמשי קצה. הצוות בוחן כעת אם יש צורך לתעדף חלק מהיכולות והרכיבים המתוארים במסמך בשל שיקולי זמן, עלויות, ניהול סיכונים וכדומה. תיעדוף זה יכול לבוא לידי ביטוי כהחלטה להנפיק את השקל הדיגיטלי עם חלק מהמאפיינים בלבד ולהוסיף מאפיינים נוספים בעתיד או, לחלופין, כהחלטה להגביל את השקל הדיגיטלי כך שיתקיימו בו רק חלק מהמאפיינים המתוארים.
- אפיון מפורט. בהתאם לתיעדוף יחל תהליך של אפיון מפורט, שיגביר את המוכנות להנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי.
- מפת דרכים להנפקה. הצוות יבנה מפת דרכים שתתאר את התהליכים והפעילויות שיידרשו בבנק ישראל ומחוצה לו אם אכן יוחלט להנפיק את השקל הדיגיטלי.
התובנות שיופקו מתהליכי עבודה אלו, מהתנסויות טכנולוגיות נוספות שמתוכננות להתבצע, יתווספו לכל התובנות שהופקו לאורך עבודת הפרויקט, וייארזו לתוך מסמך שיוגש לנגיד בנק ישראל לקראת סוף השנה, וימליץ האם נכון להנפיק שקל דיגיטלי.