בנק ישראל מפרסם סקירה של ההתפתחויות העיקריות במערך התשלומים בשנים האחרונות

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

• מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" פעלה ופועלת מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל ביתר שאת במספר מישורים שנועדו לחזק את היציבות ואת היעילות של המשק בתחום התשלומים. המחלקה התמקדה בין השאר בהיבטים של שימוש באמצעי תשלום מרחוק, אבטחת מידע והמשכיות עסקית וכן בהגדלת כמות השחקנים הפיננסים במשק, שמקור פעילותם הפיננסי הוא בתחום התשלומים.
• בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקפי השימוש באמצעי התשלום הדיגיטליים. כך למשל בשנים 2023 ו-2022, 53% מערך תשלומי הלקוחות בוצעו בהעברות בנקאיות שכוללות זיכויים (כ-41%) וחיובים (כ-12%). כמו-כן, 34.6% מערך התשלומים בשנת 2023 ו-33% מערך התשלומים בשנת 2022 בוצעו במערכת זה"ב. בנוסף, בעשור האחרון חל גידול משמעותי בשימוש בכרטיסי חיוב, עליה של 99% בסכומי התשלומים, אשר הגיעו ל-451 מיליארד ש"ח בשנת 2023.  
• כלל מערכות התשלומים המבוקרות והמפוקחות על-ידי בנק ישראל מציגות רמת זמינות ויציבות של כמעט 100% בשנים 2021-2023.

הסקירה מתארת את מערכות התשלומים והסליקה בישראל ואת ההתפתחויות העיקריות בשוק התשלומים, לרבות התפתחותם של אמצעי התשלום ושירותי התשלום השונים, ולפעילותן של מערכות התשלומים בתקופה הנסקרת. הסקירה עוסקת גם באתגרים העומדים בפני מחלקת מערכות תשלומים וסליקה, ובהתאמות הנדרשות על מנת לענות לצרכים שעולים מהשוק מאז פרוץ "מלחמת חרבות ברזל".

הצעדים שקודמו בשנים האחרונות ע"י בנק ישראל, כחלק מתפיסה אסטרטגית לקידום עולם התשלומים, כוללים בין היתר: פתיחת מערכות התשלומים להשתתפות ישירה או עקיפה של גופים חוץ-בנקאיים מקומיים ובינלאומיים; החלפת מערכת הליבה הקריטית, זה"ב, בתשתית חדשה, איתנה ומתקדמת; הטמעת אמצעי תשלום מתקדמים ושדרוג אמצעי התשלום הקיימים כגון: תשלום ללא מגע באמצעות ארנקים דיגיטליים, תשלומים מידיים (Fast Payments), תשלומים חוצי גבולות, פיתוח שיק דיגיטלי (הידוע כ"הוראת חיוב דיגיטלית"); העלאת תקרת הפקדת שיק בסלולר; הרחבת הסטנדרטים הקיימים לאבטחת מידע, הגנות סייבר, מניעת הונאות והמשכיות עסקית בכרטיסי חיוב; הטמעת סטנדרטים עולמיים חדשים בישראל, בראשם תקן ISO 20022 העולמי. במקביל לכל אלו, בהובלת בנק ישראל הושלמה הטמעת ארכיטקטורה חדשה במערך התשלומים, הכוללת: עלייה לאוויר של מערכת זה"ב חדשה, הטמעת הסדרי כשל למערכות תשלומים המופעלות על-ידי חברות שבא ומס"ב, חיבור עצמאי וישיר של מערכות אלו למערכת זה"ב באמצעות תשתית SWIFT, ועוד. כמו-כן, הבנק המרכזי המשיך ללוות מקרוב את תהליך הפרדת מערכות התשלומים המנוהלות על-ידי שבא ומס"ב, ליווי שימשיך גם בשנים הקרובות. 

כלל המהלכים שצוינו לעיל, ומהלכים נוספים שמפורטים בסקירה, צפויים להרחיב את ההיצע של שירותי תשלום חדשניים, מגוונים ומהירים יותר ולפתח שירותים פיננסיים ופתרונות תשלומים חדשים ומתקדמים, תוך הוזלת עלויות לטובת ציבור הצרכנים ובתי העסק, ולצד שמירה על זמינות  גבוהה של מערכות התשלומים. לפי מחקר של ה-BIS מהתקופה האחרונה, גידול בהיקף התשלומים הדיגיטליים אף מגדיל את התמ"ג במדינה^[1]. בנוסף, הגדלת מספר השחקנים בתחום התשלומים בפרט, ובתחום הפיננסי ככלל, צפוי להפחית את הריכוזיות ובכך לחזק את היציבות הפיננסית במשק.

הסקירה מתייחסת לנתונים של מערכות התשלומים בשנים 2021-2023 וכן התפתחויות נוספות שחלו מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, מר עודד סלומי:

" העשייה החיונית של מחלקת מערכות תשלומים וסליקה, חשובה מאוד לתמיכה במשק הישראלי, ונועדה לחזק את תחום התשלומים בהיבטי יציבות, יעילות, חדשנות, תחרות והמשכיות עסקית. כלל המהלכים שצוינו לעיל הביאו להטמעתה של ארכיטקטורה חדשה במערך התשלומים, זאת לצד שמירה על זמינות גבוהה של מערכות התשלומים, אמינותן ויציבותן.  כל אלו מייצרים אחידות וסינרגיה אשר תורמים להאצת פיתוח עולם התשלומים והסליקה ומהווים בסיס למגוון התפתחויות נוספות שבדרך במשק הישראלי. בהיבטים רבים כבר הפכנו למדינה מובילה בתחום התשלומים ונמשיך לקדם צעדים לשמר את מעמד חשוב זה."

 

[1] https://www.bis.org/publ/work1196.htm

 

For the full survey in English: click here

לסקירה המלאה -