הצוות לבחינת מתווה למתן רישיון בנק לגופים חוץ-בנקאיים בראשות המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, פרסם היום להערות הציבור את דוח הביניים ובו המלצות שיקלו על גופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנק

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

דוח הביניים ממליץ לקדם תיקוני חקיקה ורגולציה בנקאית לקידום התחרות כך שיתאפשר לגוף חוץ-בנקאי שיקבל רישיון בנק לשמור על עיסוקיו הקיימים ולפעול במודל עסקי גמיש; לשנות את מבנה השליטה והבעלות על בנקים קטנים; ולגבש מסגרת פיקוח ואסדרה המותאמים לגודל ולמורכבות הבנק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך את המפקח על הבנקים וצוותו על גיבוש הדוח וההמלצות. זהו שלב נוסף בקידום מבנה שוק תחרותי יותר במערכת הפיננסית בישראל. חשוב להדגיש, גם במסגרת מבנה שוק תחרותי, כמפורט בהמלצות הדוח, נושא עקרוני הוא השמירה על הסטנדרט והפרקטיקה הבינלאומית, לפיהם, גוף שמבקש לגייס פיקדונות ולהעמיד אשראי בגינם, יפעל תחת רישיון בנק שיינתן על-ידי בנק ישראל ויהיה כפוף לפיקוח יציבותי על ידי הפיקוח על הבנקים בהתאם להמלצות המופיעות בדוח. זוהי הדרך לקדם תחרות ולשפר את רווחת הצרכן תוך שמירה על כספי המפקידים ועל היציבות הפיננסית".

המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "כדי להבטיח שירותים ומוצרים פיננסיים מגוונים, חדשניים ובמחירים תחרותיים חשוב לקדם צעדים ארוכי טווח בעלי השפעה מבנית על המערכת הפיננסית. יישום ההמלצות המופיעות בדוח, לצד השינויים במערכת הפיננסית כתוצאה מרפורמות קודמות בתחום, יאפשר לגופים נוספים להצטרף למערכת הבנקאית ולתרום לשיפור התחרות ולשיפור המיוחל ברווחת הצרכן".

אחד מיעדי הפיקוח על הבנקים הוא הגברת התחרות במערכת הבנקאית, וזאת לצד שמירה על יציבותה והוגנותה כלפי הלקוחות. בהתאם, בשנים האחרונות, בנק ישראל הוביל והיה שותף בקידום רפורמות שונות להגברת התחרות במערכת הפיננסית. לאור השינויים שחלו במערכת הפיננסית בשנים האחרונות – טכנולוגיים, מבניים, רגולטוריים ושינויים בהעדפות הצרכנים, ובהמשך לניסיון הנצבר מהקמתם של שני בנקים חדשים, הוקם צוות בראשות המפקח על הבנקים, שבחן צעדים נוספים להסרת חסמים, שיאפשרו לגופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנק על מנת שיוכלו לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד מתוכם אשראי. לגופים כאמור מודל עסקי מוכח בעולם הפיננסי ויכולת להרחיב אותו ולהציע לכלל לקוחותיהם שירותים ומוצרים פיננסיים נוספים תחת רישיון בנקאי, ובכלל זה, גיוס פיקדונות. לעניין זה, חשוב להבהיר שגיוס פיקדונות מהציבור והעמדת אשראי מתוכם ללא רישיון בנק וללא מסגרת פיקוחית מתאימה עלולים ליצור סיכונים משמעותיים למערכת הפיננסית ולסכן את כספי הציבור במיוחד בקרות אירוע משברי ומנוגדים לסטנדרטים הבין-לאומיים והפרקטיקות המקובלות בעולם.

הצוות הורכב מצוותי משנה שזיהו ומיפו את האתגרים והחסמים המונעים כיום מגופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנק: החובה לתת שירותים ומוצרים מסוימים, פיקוח ואסדרה ללא תלות בגודל ומורכבות הגוף, רשימת העיסוקים המותרים לבנקים ושליטה במקביל של חברות החזקה בגופים מוסדיים ובבנקים.

במסגרת עבודת הצוותים התקיימו שיחות עם נציגי משרדי ממשלה, עם רגולטורים פיננסיים ועם למעלה מ-20 גופים חברתיים ועסקיים, שהעבירו את התייחסותם בכתב והשמיעו אותה בימי השימועים שהתקיימו. טרם פרסום דוח הביניים התקיים "שולחן עגול" בראשות המפקח על הבנקים ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התחרות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך, במסגרתו הוצגו ונדונו עיקרי המלצות הצוות.

עיקרי המלצות הצוות נוגעות בשלושה נדבכים הדורשים תיקוני חקיקה, תיקוני רגולציה וקביעת מדיניות פיקוחית כמפורט להלן. חלק מההמלצות, בעיקר אלו שלהן השלכות על המערכת הפיננסית בכללותה, מחייבות המשך דיון במסגרת ועדה בין-משרדית, שתכלול את הרגולטורים הפיננסיים ואת משרדי הממשלה הרלוונטיים.

 

1. החקיקה והרגולציה הבנקאית בישראל אינן מבחינות בין בנק קטן לבנק גדול. לכן, כדי לאפשר לבנק קטן להפעיל מודל עסקי גמיש, מוצע לפטור אותו מלהציע את מלוא השירותים שמחויבים כיום מכוח החוק, כגון: פתיחת חשבון עו"ש וניהולו, קבלת פיקדון בשקלים ובמט"ח ומכירת שיקים בנקאיים בשקלים ובמט"ח. ככל שבנק קטן יבחר לפתוח ולנהל חשבון עו"ש, מוצע כי הוא יהיה רשאי להציע שירותי עו"ש חלקיים.

בנוסף, מוצע להתאים את הרגולציה הפיקוחית לגודל ולמורכבות הבנק תוך קביעת שתי דרגות פיקוח והדרגתיות במעבר בין הדרגות. בין היתר יינתנו התאמות בהיבטים של דרישות הון ומינוף, דרישות נזילות, ממשל תאגידי, הוראות הדיווח לציבור והוראות הדיווח לפיקוח.

2. מוצע להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים של בנק קטן מעבר לרשימה הקיימת כיום לגבי בנקים, וכן לאפשר למפקח הוספת עיסוקים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והפיננסיות.

מוצע גם ליישם המלצה זו כלפי בנקים שאינם קטנים במועד יישום מאוחר יותר. קביעת מועד יישום מאוחר יותר כאמור תעניק "הגנת ינוקא" לגופים החדשים שייכנסו למערכת הבנקאית.

3. חקיקת "ועדת בכר" אסרה על חברת החזקה פיננסית השולטת בגוף מוסדי לשלוט גם בבנק, ולכן  גוף חוץ-בנקאי שנשלט על ידי חברה כאמור אינו יכול לקבל כיום רישיון בנק, ותרומתו לתחרות במערכת הבנקאית מוגבלת. מוצע לאפשר לחברת החזקה פיננסית לשלוט גם בבנק קטן. הגבלת ההמלצה לשליטה על בנק קטן בלבד נותנת מענה לסוגיות הנובעות מהגברת הריכוזיות, הקישוריות ופוטנציאל ניגודי העניינים, נושאים שהיוו בזמנו בסיס להחלטות ועדת בכר. כצעד משלים יש לתת סמכות פיקוחית לרגולטורים הפיננסיים על חברות החזקה פיננסיות ששולטות בגופים המפוקחים כיום על ידם.

 

הציבור מוזמן להעביר את הערותיו לדוח הביניים לא יאוחר מיום 14.11.2024, לדוא"ל [e-mail]

מצ"ב קישור לדוח הביניים