התפתחות שער החליפין – החלשות השקל לצד מגמה מעורבת של הדולר בעולם.
במהלך הרביע השני, נחלש השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ-2.4% ו2.2% בהתאמה.
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי נחלש השקל בשיעור נמוך יותר של כ-0.1%, זאת בעקבות היחלשות משמעותית של הלירה הטורקית במהלך הרביע.
בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים נרשמה מגמה מעורבת במהלך הרביע (תרשים 2) - הדולר נחלש בכ- 2.2% מול הדולר הקנדי ובכ-2.1% מול הפאונד הבריטי. מנגד, הדולר התחזק ב- 8.3% מול היין היפני וכ- 4.8% מול הקרונה השבדית.
תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל ויציבות בסטיית תקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –ירדה במהלך הרביע בכ- 1.7 נקודות האחוז לרמה ממוצעת של 10.8%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – נשארה יציבה ועמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של - 10.3%.
לצורך השוואה, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 13.4%, עלייה של 0.8 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 8.3%, ירידה של כ- 1.6% בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4).
פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע הראשון הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) והמגזר העסקי מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-0.3 מיליארד דולר. תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של 1.3 מיליארד דולר.
[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את" מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום מבט סטטיסטי 2018
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf
נפחי מסחר – לוחות ותרשימים
נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[2]
נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-8.5% אחוז לרמה של 10.2 מיליארדי דולרים, בעיקר בעקבות ירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות אופציות.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 2.1% ועמד בסוף הרביע השני על כ- 45.4%.
[2] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.
אומדן של נפח המסחר הכולל[3] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השני על 81.4%. המסחר בין זרים מהווה 70.1% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של כ-10.5 מיליארדי דולרים.
|
|
|
החלק היחסי בנפח המסחר הכולל |
סך הנפח (במיליוני $) |
ממוצע יומי (במיליוני $) |
||
|
|
|
מסחר בין זרים |
מסחר בין זר למקומי[4] |
מסחר בין מערכת הבנקאות המקומית למקומיים |
||
|
רביע שני 2023 (נתון ארעי)
|
נפח המסחר בעסקאות המרה |
70.1% |
11.3% |
18.6% |
596,303 |
10,461 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
52.0% |
27.4% |
20.6% |
935,037 |
16,404 |
|
|
רביע ראשון 2023
|
נפח המסחר בעסקאות המרה |
69.7% |
12.5% |
17.9% |
783,457 |
12,844 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
52.8% |
25.1% |
22.1% |
1,069,446 |
17,532 |
|
[4] מסחר בין זר למקומי מכיל: (1) דיווחים של מדווחים זרים על עסקאות מול מקומיים
(2) דיווחים של בנקים מקומיים על עסקאות מול זרים
[3] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.