דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מתפרסם פעמיים בשנה. בדוח זה מבטאים כלכלני הבנק את הערכתם בעניין החשיפות לסיכונים העיקריים הנשקפים למערכת הפיננסית, מנתחים את החשיפות העיקריות ומעריכים תרחישי סיכון פוטנציאליים. ההערכות והניתוחים מתבססים על סקירת ההתפתחויות בתקופה הנסקרת, בחינת השינויים המבניים, שימוש במודלים אנליטיים והערכה של תנאי הרקע בכלכלות העולמיות והמקומית. הדוח מתאר את ההשפעה של התממשות תרחישי סיכון על המערכת הפיננסית בטווחים הקצר והבינוני, במטרה להגביר את המודעות להם בקרב קובעי המדיניות ובציבור הרחב ולאפשר היערכות מתאימה.
עיקרי הממצאים:
- בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. תרמו לכך האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה. כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים הפיסקליים ולהקלה המוניטרית בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.
- בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים: האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית; והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. אם התהליכים אלו – בארץ ובעולם – יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני.
- ההידוק המוניטרי, הנדרש בשל האינפלציה המתמשכת, והתמתנות הצמיחה התבטאו בעלייה של מדדי הסיכון – ועמם התמחור – בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסיים ובעלייה של עלויות האשראי. על רקע זה מתמודדים משקי הבית והעסקים עם הכבדה של נטל שירות החוב.
- כושר ההחזר של משקי הבית ושל המגזר העסקי נותר איתן. עם זאת, באשראי העסקי עלה סיכון החברות מענף הבינוי והנדל"ן – ענף מרכזי מבחינת החשיפות של המערכת הפיננסית.
- אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים.
לצפייה בדוח המלא כקובץ PDF:
לחץ להורדת ה-PDF לחץ להורדת ה-PDF