הלקט כולל חמישה מאמרים קצרים שארבעה מתוכם כבר פורסמו בשבועות האחרונים:

  1.       ניתוח של הפערים המגדריים במיומנויות היסוד בשוק העבודה ותרומתם להסבר הפערים בשכר בין גברים לנשים;
  2.       בחינת התפתחות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל, הגורמים לאי-העמידה ביעדי הממשלה בתחום זה והחסמים להתקדמות בעתיד;
  3.       ניתוח הגורמים לפער בין התפתחות מחירי התוצר ומדד המחירים לצרכן, ובחינת השפעתו של הפער על מצרפים מקרו-כלכליים מרכזיים במשק;
  4.       בחינת מידת הדיוק של אומדנים שונים לציפיות לאינפלציה.

להלן סיכום המאמר החמישי שנכתב על ידי מאיה הרן-רוזן:


  •  השינויים שנערכים בקרנות הפנסיה מצמצמים את חלוקת הסיכון הבין-דורית, שכן בשנים האחרונות היא יצרה גירעונות אקטואריים (למעשה סבסוד בין-דורי) בשל האופן שבו נקבעו התשואה וריבית ההיוון.
  •  המנגנון החדש משית על הפנסיונרים חלק גדול יותר מהסיכון הנשקף מתנודתיות התשואה. לצד זאת צומצמה חשיפת נכסיהם לסיכון השוק באמצעות חלוקה מחדש של האג"ח המיועדות, מאחר שכעת הם זכאים להשקיע בהן 60% מנכסיהם בשעה שקודם לכן עמד השיעור על 30%.
  •  לולא השינויים הנידונים היו הגירעון האקטוארי והסבסוד הבין-דורי עלולים להמשיך לגדול עם העלייה בשיעור נכסי הפנסיונרים, אך רשות שוק ההון טיפלה בעיוות הקיים מבעוד מועד.
  •  אף כי המנגנון החדש מפחית סיכונים, ניתן לשקול להוסיף לו צעדים ולהשתמש במנגנונים חלופיים לחלוקה בין-דורית של סיכוני השוק על מנת להגדיל את הרווחה החברתית – היינו לצמצם את הזעזועים הפוטנציאליים לקצבאות הפנסיונרים בתמורה להעלאת התשואה הפוטנציאלית של נכסי החוסכים הצעירים.
  •  עם הדוגמאות לתוספות שנועדו להגדיל את הרווחה החברתית נמנים שינויים שמגדילים את חלוקת הסיכון הבין-דורית תוך ביטול השימוש בהנחות שרירותיות ומעבר להתבססות על נתוני שוק שנקבעים באופן אוטומטי. נוסף לכך ניתן לערוך שינויים שיגדילו את חלוקת הסיכון התוך-דורית בקרב הפנסיונרים, כדי להימנע מהשתת מלוא הסיכון על החוסכים הצעירים.
  •  המחקר שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן את חלוקת הסיכונים והעברת הנכסים בין הדורות בקרנות הפנסיה החדשות, וזאת מנקודת המבט של הסיכון שקצבאות המבוגרים מטילות על העמיתים הצעירים. מחקר זה נערך על רקע רפורמה שמשנה את חלוקת הסיכונים הבין-דורית, והוא מנתח את הסבסוד הבין-דורי הקיים במנגנון הנוכחי (לפני הרפורמה) ואת הפתרון שהמנגנון החדש מציע. כמו כן הוא דן בסיכונים שעדיין קיימים במערכת ובשיפורים אפשריים נוספים.




​​