13.02.2012
 
מחקר חדש בבנק ישראל: שכר המינימום, התפלגות השכר ופער השכר המגדרי בישראל, 2009-1990
 
לצפייה בהודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
למחקר המלא בקובץ PDF - לחץ כאן
 
שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע עלה בין השנים 2003-1996.  
למרות עלייתו של יחס זה לא נרשמה בתקופה זו מגמת גידול בשיעור המרוויחים מתחת לשכר המינימום.  
במחקר נמצא כי הסיבה העיקרית לכך ששיעור המרוויחים שכר מינימום או פחות לא השתנה הייתה עלייה תואמת בשכר בקרב משתכרי השכר הנמוך.  
לעלייה בשכר המינימום הייתה השפעה ניכרת בעיקר על שכרן של נשים בחמישון השכר התחתון, שעלה בתקופה זו בקצב מהיר יותר, הן בהשוואה לשכרן של נשים בחמישוני שכר גבוהים יותר והן בהשוואה לשכרם של גברים בחמישון השכר התחתון.  
לעלייה בשכר המינימום הייתה לפיכך השפעה לצמצום פער השכר המגדרי בחמישוני השכר הנמוכים, אולם השפעתו לצמצום פער השכר המגדרי הכולל הייתה נמוכה.  
יצוין כי המחקר הנוכחי לא התמקד בשאלת השפעתו של שכר המינימום על התעסוקה במשק בכללותו ועל התעסוקה של משתכרי שכר נמוך בפרט. לפיכך, לא ניתן לשלול את הטענה כי העלאת שכר המינימום תביא בנסיבות מסוימות לפגיעה בתעסוקה, כך שהשפעתו החיובית על התפלגות השכר תצומצם או תתקזז.  
חלק גדול מהמחקרים העוסקים בהשלכותיהם של שינויים בשכר המינימום מתייחסים להשפעותיו של שכר המינימום על התעסוקה. ואולם, בדיון מסוג זה נשכחת לעתים מטרתו המרכזית של חוק שכר המינימום - לקבוע רף תחתון לשכרם של בעלי כושר השתכרות נמוך, ולאפשר קיום מכובד גם לעובדים שההון האנושי שלהם נמוך יחסית. קביעת רף תחתון לשכר מאפשרת גם צמצום של פערי שכר והכנסה ובכך פועלת להפחתת אי השוויון במשק. מטרת המאמר שכתבו יובל מזר ואוסנת פלד מחטיבת המחקר בבנק ישראל, היא לבדוק מהי השפעתם של שינויים אקסוגניים בשכר המינימום על מקבלי שכר נמוך, תוך בחינת התפתחות פערי השכר בין גברים לנשים - בקרב כלל השכירים ובחמישוני השכר הנמוכים במיוחד.
 
 
 
רמתו של שכר המינימום בישראל נקבעת על פי חוק שכר המינימום, ביחס לשכר הממוצע במשק. חישוב השכר הממוצע לצורך קביעת שכר המינימום מתבצע אחת לשנה, באפריל, על בסיס הנתונים הידועים עד אז, כלומר על סמך השכר הממוצע בחודשים אוקטובר-דצמבר בשנה שקדמה לעדכון.
במידה שהשכר הממוצע נמצא במגמת עלייה, היחס שבין שכר המינימום לבין השכר הממוצע בפועל במשך השנה יהיה נמוך ברוב חודשי השנה מהיחס שנקבע בחוק שכר המינימום. ככל שעליית השכר הממוצע מהירה יותר, כך תהיה לפיגור של שכר המינימום אחרי השכר הממוצע תרומה גדולה יותר לשחיקת שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע. האטת קצב עלייתו של השכר הנומינלי הממוצע במשק, בין השנים 2003-1996, תרמה להקטנת השחיקה בשכר המינימום כך שהיחס שבין שכר המינימום לשכר הממוצע במשק עלה משמעותית. בשנת 1997 תוקן חוק שכר המינימום ונקבע ששכר המינימום יקבע ברמה של 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע, לעומת 45 אחוזים מהשכר הממוצע עד לתיקון החוק. איור 1 מציג את היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע בפועל וכן את היחס הסטטוטורי בין שכר המינימום לשכר הממוצע בין השנים 1990 ל-2009.
מצאנו כי במשך השנים 2003-1996 לא חלו שינויים מהותיים בשיעור העובדים שמשתכרים פחות משכר המינימום (איור 2). לעובדה זו שני הסברים עיקריים:
א. יתכן כי שכרם של מרבית העובדים המשתכרים שכר נמוך עלה בשיעור דומה לעלייה בשכר המינימום. כלומר, עובדים ששכרם קודם לשינוי נמצא מעל שכר המינימום הקודם, קיבלו העלאת שכר בשיעור דומה לעלייה בשכר המינימום, כך שגם שכרם החדש היה מעל לשכר המינימום המעודכן. במצב כזה שיעור המשתכרים שכר מינימום ופחות נשאר יציב למרות השינויים בשכר המינימום. נציין כי סבירותו של מצב זה גדלה כאשר לפחות חלק מהעובדים משתכרים שכר הנמוך מתפוקתם השולית.
ב. לפי תרחיש אחר,  אם מעלים את שכר המינימום הסטטוטורי, העסקתם של העובדים בעלי המיומנויות הנמוכות ביותר הופכת לבלתי כדאית, והם מפוטרים. במילים אחרות- חלקה התחתון של התפלגות השכר נשאר ללא שינוי, אולם העלאת שכר המינימום מובילה לפיטורי העובדים המצויים בחלק זה. על כן סך כל התעסוקה במשק קטן, אולם שיעורם של המשתכרים שכר מינימום או פחות נשאר ללא שינוי. במצב כזה נצפה לראות  שינוי בהרכב התעסוקה - הן בכלל המשק ובפרט בקרב המשתכרים שכר נמוך, כך שמשקלם של בעלי מיומנויות נמוכות יירד. ייתכן כמובן גם שילוב של שתי האפשרויות.
מהמחקר עולה כי לא נצפה גידול בחלקם היחסי של בעלי מיומנויות גבוהות (הנמדדות, למשל, על פי מספר שנות ההשכלה) בקרב מרוויחי שכר נמוך.  על כן סבורים מחברי המחקר כי הגורם הדומיננטי היה ההסבר הראשון. זה המקום להדגיש כי בחינה מדוקדקת של השפעתו של שכר המינימום על התעסוקה דורשת דיון ממוקד ורחב היקף, שלא נעשה במסגרת המחקר הנוכחי, שהתמקד בהשפעתו הישירה של שכר המינימום על התפלגות השכר. לפיכך, יתכן כי בנסיבות מסוימות עלולה להיות להעלאת שכר המינימום השפעה שלילית על התעסוקה, שתצמצם ואף תקזז את ההשפעה החיובית על התפלגות השכר (לדיון רחב יותר ראו פרק המבוא בעבודה).
 
 
 
שכרן של נשים בחמישון השכר התחתון במגזר העסקי גדל בין השנים 1996 עד 2003, בקצב מהיר בהרבה מזה של נשים בעשירונים גבוהים יותר, ואנו מוצאים עדויות לכך שלשינוי בשכר המינימום הייתה תרומה משמעותית להתפתחות זו: חלק גדול מהשינוי בשכר אינו מוסבר על ידי השינוי בתכונותיהן הנצפות של נשים ובתשואה על תכונות אלו (השכר המנובא של הנשים בחמישון התחתון גדל פחות מסך השכר). מעבר לכך, שכרן-בפועל של נשים בחמישון התחתון מתואם באופן כמעט מלא עם שכר המינימום. עליית שכרם של גברים בחמישון התחתון הייתה גבוהה יותר משל גברים בעשירוני השכר הגבוהים יותר, אך איטית יותר משל נשים בחמישון השכר התחתון, כלומר פער השכר המגדרי בתחתית סולם השכר הצטמצם.
למרות העלייה המהירה יחסית בשכרן של נשים בחמישון התחתון- הן בהשוואה לגברים והן בהשוואה לנשים בשאר התפלגות השכר, תרומתו המוחלטת של שכר המינימום לצמצום פער השכר המגדרי הממוצע בכלל המגזר העסקי הייתה נמוכה: פחות מנקודת אחוז מתוך צמצום כולל של כמעט תשעה אחוזים, זאת בשל חלקן הקטן יחסית של המשתכרות שכר נמוך בסך תשלומי השכר. גם כאשר שכירות אלו מקבלות תוספת שכר משמעותית ביחס לשכרן הנמוך, מדובר בסכום נמוך, שהשפעתו על כלל השכר במשק קטנה יחסית.
 
 

​