להודעה המלאה לעיתונות, כולל איור
· מקורן של כרבע מפליטות גזי החממה בישראל הוא בענף התחבורה ומשקלו בסך הפליטות הולך וגדל ככל שמצטמצמות הפליטות מיצור החשמל.
· צמצום הפליטות יוכל להיעשות באמצעות מעבר לכלי רכב נטולי פליטה, באמצעות מעבר משימוש בכלי רכב פרטיים לציבוריים, או באמצעות שילוב בין השניים - ובפרט תוך מעבר לכלי רכב ציבוריים המונעים בחשמל. כך, לדוגמא, הסטה של אחוז אחד מהנסועה מהתחבורה הפרטית לציבורית, תוכל להפחית את סך הפליטות ב-6.6 מאיות האחוז.
· שיעור הרכבים נטולי הפליטה מסך הרכבים בעולם בשנת 2030 צפוי להגיע לשבעה אחוזים ויש מקום להיערך להתפתחות דומה בישראל – ובכללה הרחבת אפשרויות הטעינה של הרכבים וקביעת תעריפי חשמל משתנים על פני היממה. כן נדרש לגבש בהקדם מסגרת חוקית למיחזור סוללות של מכוניות חשמליות ולהחליט האם המיחזור ייעשה בארץ.
ניתוח שערכו ליאור גאלו ויוסי מרגונינסקי מחטיבת המחקר של בנק ישראל, ועתיד להתפרסם בקרוב ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" בוחן את טביעת הרגל האקלימית (פליטות "גזי חממה") של ענף התחבורה בישראל, מציג דרכי טיפול אפשריות ומצביע על המסקנות הנגזרות מכך לגבי המשק הישראלי.
ענף התחבורה הוא מקור מרכזי לפליטת גזי חממה בישראל, שני בהיקף הפליטות רק לייצור החשמל - וחלקו בסך הפליטות הולך וגדל. פתרונות אפשריים לפליטות הנובעות מענף התחבורה הם מעבר לשימוש ברכבים נטולי פליטה, או מעבר לתחבורה ציבורית, אשר הזיהום הנובע ממנה עבור כל נוסע נמוך מזה של התחבורה הפרטית.