שיעור האבטלה התואם אינפלציה יציבה (NAIRU - non-accelerating inflation rate of unemployment) הוא משתנה בלתי נצפה שנודעה לו חשיבות בניהול המדיניות המוניטרית. אמידתו חשובה הן לצורך הערכה של קיום לחץ אינפלציוני, והן לצורך הערכת התפתחויות בשוק העבודה. כך למשל, אם שיעור האבטלה הנצפה יורד מתחת ל NAIRU ניתן לפרש זאת כתוצאה של עודפי ביקוש שעשויה לייצור לחץ לעליית האינפלציה. לא כך אם הירידה של שיעור האבטלה משקפת ירידה של ה-NAIRU.
מחקר חדש שנערך על ידי מר דוד אלקיים וד"ר אלכס אילק מחטיבת המחקר בבנק ישראל, מציג אומדן עדכני לNAIRU למשק הישראלי לשנים 1992 עד 2011, באמצעות אמידת הקשר השלילי שבין קצב האינפלציה ובין הפער שבין שיעור האבטלה בפועל וה-NAIRU. בתקופה שבין 2004 ו-2011 ירד שיעור האבטלה בישראל בשיעור ניכר של כ-6.5 נקודות אחוז מבלי שיסתמן בתקופה זו לחץ משמעותי לעליית האינפלציה (בניכוי השפעת גורמים נוספים שמשפיעים על האינפלציה, כמו למשל שינויים בשער החליפין הריאלי). ממצא מרכזי של העבודה הוא שירידת שיעור האבטלה בתקופה זו משקפת בעיקרה ירידה של ה-NAIRU (ירידה של כ-5.5 נקודות אחוז). זאת קרוב לודאי בין היתר על רקע המדיניות לעידוד התעסוקה שננקטה החל משנת 2002.
אחת הדרכים לזהות את ה-NAIRU היא באמצעות מסנן קלמן תוך ניצול הקשר בין ה- NAIRU לבין מספר משתנים נצפים כגון האינפלציה ושיעור האבטלה בפועל. הנחת המחקר היא שהמשק מתאפיין בעקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית שלפיה שיעור האינפלציה בפועל מושפע משיעור האינפלציה הצפוי (שגם הוא משתנה בלתי נצפה), מהפער בין ה-NAIRU לשיעור האבטלה בפועל ומשינויים בשער החליפין הריאלי. הממצאים מלמדים שעיקר השינויים שחלו במגמת האבטלה בתקופת האמידה נובעים משינויים ב-NAIRU. במיוחד, מתוך ירידה של 6.5 נקודות אחוז בשיעור האבטלה בשנים 2004 עד 2011, 5.5 נקודות אחוז נובעים מירידה ב-NAIRU. עוד נמצא כי ה-NAIRU הנאמד מסייע לזהות את טיב הקשר השלילי שבין שיעור המשרות הפנויות ושיעור האבטלה, המשתקף בעמוקת בוורידז'.
הממצאים מלמדים שירידה של נקודת אחוז בשיעור האבטלה (ביחס לNAIRU) פועלת בפיגור של רביע לעליה זמנית של האינפלציה ב-0.3% ובפיגור של שנה לעליה של 0.25%.