מחקר בבנק ישראל: שימוש בדיאגרמת רדאר לשם הצגת הסיכונים למערכת הפיננסית בישראל
מחקר חדש מציג שיטה לבניית ולהצגת מדדים המשקפים הן סיכונים שמקורם במערכת הפיננסית בישראל והן סיכונים שמקורם בחו"ל.
להודעה זו בקובץ WORD
למחקר המלא
- מחקר חדש מציג שיטה לבניית ולהצגת מדדים המשקפים הן סיכונים שמקורם במערכת הפיננסית בישראל והן סיכונים שמקורם בחו"ל.
- במחקר נבחרו שישה מדדים המתבססים, כל אחד, על כמה אינדיקטורים בסיסיים יותר, שלהערכת החוקר משקפים את הגורמים השונים המשפיעים על המערכת הפיננסית בישראל. על מנת לאפשר הסתכלות נוחה על כל ששת המדדים ביחד, נעשה שימוש בשיטה גרפית בשם "דיאגרמת רדאר".
- הממצאים מעידים כי השיטה לוכדת בהצלחה את הדינמיקה של הלחץ הפיננסי בישראל ואת התפתחותו מ-1998 ואילך.
הכלים המקובלים לזיהוי לחץ פיננסי מתייחסים למרכיבים שונים של המערכת הפיננסית, ועל כן הם מקשים לעתים על ראיית התמונה הכוללת. המשבר הפיננסי שפרץ ב- 2008 הדגיש את הצורך לשפר את המדדים והאינדיקטורים ללחץ פיננסי ואת האופן שבו משלבים אותם לכדי תמונה כוללת. מדדים אלה יכולים לסייע לזהות במערכת הפיננסית בישראל נקודות תורפה וחוסר איזון שעלולות לאיים על יציבות המערכת.
מחקר חדש, שערך חנן זלקינדר בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מאמץ דרך אינטואיטיבית להצגה של מסת הנתונים הקשורים ללחץ פיננסי, ומיישם אותה לישראל בשלב הראשון מציג המחקר שיטה לבניית מדדים המשקפים הן סיכונים שמקורם במערכת הפיננסית בישראל והן סיכונים שמקורם מחוץ למערכת. חשוב לציין כי המדדים לא נועדו לחזות התפתחויות עתידיות במערכת הפיננסית, אלא לבחון את מצבה של המערכת בזמן המדידה. הנחת המחקר היא שמדידה מדויקת של מצב המערכת בהווה, תאפשר לקובעי מדיניות להעריך טוב יותר התפתחויות אפשרויות בעתיד ולקבל החלטות בהתאם לכך.
במחקר נבחרו שישה מדדים שלהערכת החוקר משקפים את האספקטים השונים של המערכת הפיננסית בישראל. על מנת לאפשר הסתכלות נוחה על המדדים השונים, החוקר משתמש בשיטה גרפית בשם "דיאגרמת רדאר". זהו תרשים רב ממדי המאפשר להציג ביחד מספר מדדים שונים ולהשוות ביניהם בנקודות זמן שונות. שיטת הצגה זו מהווה נקודת התחלה אינטואיטיבית לדיונים, והיא יכולה לסייע לקובעי מדיניות להעריך טוב יותר את מצבה של המערכת הפיננסית בישראל.
ממצאי המחקר מעידים כי השיטה לוכדת בהצלחה את הדינמיקה של הלחץ הפיננסי בישראל ואת התפתחותו מ-1998 ואילך. המאמר מציג את התוצאות בתקופות שונות, כגון המשבר הפיננסי ברוסיה וקריסת קרן הגידור LTCM, מלחמת לבנון השנייה והמשבר הפיננסי האחרון. על מנת לחזק את הממצאים מבצע החוקר מבחנים מחוץ לתקופת המדגם, והוא מראה כי יעילות השיטה חורגת מעבר לתצפיות ששימשו לפיתוחה ואינה תלויה בהן.
האיור המצורף ממחיש כיצד המערכת מאתרת את העלייה בלחץ הפיננסי בכל הרכיבים בתקופה שלפני שיא המשבר ברבעון האחרון של שנת 2008.