כנס חטיבת המחקר בנושא הון אנושי ושוק העבודה שנערך היום, עוסק בהשפעות ההון האנושי, בכל היבטיו על עולם התעסוקה, ומתמקד בסוגיות פרטניות שנוגעות בשוק העבודה בתחומים מרכזיים.
בכנס הוצגו מחקרים של חוקרי החטיבה העוסקים בשוק העבודה, התקיים ריאיון עם הפרופ' ג'וש אנגריסט, זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2021 והתקיים פאנל מומחים מהאקדמיה ומהשירות הציבורי.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, פתח את הכנס וציין כמה ההון האנושי ושוק העבודה הוא נושא כלכלי משמעותי וחשוב. הנגיד סקר את מצב שוק העבודה בישראל והרחיב על הצעדים הנדרשים בעתיד. הנגיד הדגיש את חשיבותו של ההון אנושי בסביבת העבודה ומחוצה לה, והשפעותיו על שוק העבודה ועל הקידמה הטכנולוגית. ההון האנושי הוא אחד התורמים הראשיים לצמיחה כלכלית והנגיד הציג נתונים עדכניים ממחקרים על ההשפעה החיובית הישירה של השכלה על הגדלת פריון, הגדלת ההכנסה וצמצום אי השוויון.
הנגיד עסק בחשיבות ההשקעה בגילאים הצעירים ועל התרומה העתידית של השקעה זו לשיפור אורח החיים ורמת החיים בתחומים רבים. הנגיד הדגיש את החשיבות של שיפור מערכת החינוך למען שיפור ההון האנושי של הגיל הצעיר. הבנק הגיש לממשלה המלצות בנושא זה במסגרת דו"ח הפריון ובמסמכים אחרים. לדבריו המלאים של הנגיד
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר מסר: "בשנים האחרונות ישראל אינה מצטיינת במבחנים הבינלאומיים שבודקים ידע בסיסי בתחומים העיקריים המשפיעים על תפקוד שוק העבודה – הן ברמה של תלמידי בתי הספר והן ברמה של המבוגרים. בנוסף, הרכב האוכלוסייה שצפוי במדינה בשלושים השנים הבאות מספק אתגר משמעותי במיוחד לאור הגידול של קבוצות חלשות שיהוו חלק ניכר מהאוכלוסייה בגיל העבודה. האתגר המשמעותי ביותר של המשק בהסתכלות עתידית הוא ליצור את התנאים כדי שהאוכלוסייה הצעירה תקבל את הכלים הנכונים להתמודדות עם אתגרי כלכלת העתיד - הכוללים ידע במקצועות שמאפשרים להתברג בענפי הטכנולוגיה העילית. הדגש שניתן בכנס על מחקרים בתחומים אלה והדעות שהושמעו על ידי המומחים במסגרת הפאנל נותנים תקווה שניתן יהיה לבצע רפורמות על ידי הממשלה ולהפעיל כלי מדיניות שישנו את כיוון המסלול המסתמן. אמירה זו רלבנטית במיוחד לממשלה החדשה שמתגבשת בימים אלה."
להלן תמצית הנושאים שעלו בתכנים השונים שהוצגו בכנס:
The Effects of a Retirement Age Reform on Couples' Labor Supply Decisions
המחקר של שירלי ליכטמן-שדות ואדית זנד בחן את השפעת העלאת גיל הפרישה הרשמי במהלך שנות ה-2000 על החלטות התעסוקה של זוגות נשואים. בעבודה זו, נאמדו החלטות הפרישה של זוגות נשואים והתלות האפשרית ביניהן, תוך שימוש בקובץ מפורט של נתונים אדמיניסטרטיביים. תוצאות המחקר מראות כי העלאת גיל הפרישה הרשמי של פרטים מגדילה את היצע העבודה שלהם. עם זאת, ההשפעות הצולבות בין בני הזוג שונות לפי מגדר. היצע העבודה של גברים אינו מושפע מהעלאת גיל הפרישה הרשמי של בנות זוגם. מנגד, העלאת גיל הפרישה הרשמי של גברים תרמה לעליה בגיל הפרישה בפועל של נשותיהם, אם בת הזוג לא הגיעה לגיל הפרישה הרשמי. הממצאים על השפעות ההדדיות בהעלאת גיל הפרישה הרשמי של בני זוג על מאפייני השתתפותם בשוק העבודה מלמדים כי חשוב לנתח את העלאת גיל הפרישה בקונטקסט זוגי, משום שהדבר יאפשר לאמוד נכון את השפעות ההעלאה ולעצב באופן מיטבי רפורמות פנסיוניות עתידיות.
השפעת אירועים ביטחוניים על התעסוקה של ערביי ישראל
המחקר של נדב צבי ונעם זוסמן בוחן את השפעת מלחמת "לבנון השנייה" והמבצעים הצבאיים ברצועת עזה (במבצעים "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן") על סיכויי ההיפרדות מעסקים בבעלות יהודית במגזר העסקי של עובדים ערבים לעומת עמיתים לעבודה יהודים דומים להם.
באופן כללי השפעת האירועים על סיכויי ההיפרדות היחסיים של עובדים ערבים קטנה: הסיכויים פחתו בשלושת החודשים שלאחר מלחמת "לבנון השנייה" ב-0.7 נקודת אחוז (לפני המלחמה הסיכויים היחסיים של ערבים היו נמוכים ב-2.6 נקודות אחוז); לאחר המבצעים "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" – שהיו בעוצמה נמוכה בהרבה מהאירועים האחרים – לא חל שינוי בסיכויי ההיפרדות היחסיים, ואילו לאחר "צוק איתן" הם עלו ב-0.8 נקודת אחוז בכל הארץ (לפני המבצע הסיכויים היחסיים של ערבים היו נמוכים ב-1.4 נקודות אחוז) וב-2.2 נקודות אחוז במחוז הדרום. במהלך השנה לאחר סיום מלחמת "לבנון השנייה" חזרו סיכויי ההיפרדות היחסיים לרמתם לפני כן, ובשנה שלאחר "צוק איתן" הצטמצמה העלייה אבל נותרה מובהקת.
חדלות פירעון של יחידים: אשראי צרכני, מחזור העסקים ומדד "היד הרכה"
מחקרם של מורן אופיר, יהונתן ברזני ורועי שטיין עוסק בהתפתחות שיעור חדלות הפירעון של יחידים (משקי בית ועוסקים מורשים) בישראל המוסבר על ידי שני סוגים של משתנים: משפטיים/חברתיים ומאקרו כלכליים. שיעור חדלות הפירעון של יחידים משפיע בערוצים רבים על הפעילות הכלכלית, ובפרט על עומקו של מחזור העסקים ועל פריון העבודה. השיקולים המשפיעים על ההחלטה לפתוח תיק חדלות פירעון אינם נסמכים רק על המצב הכלכלי והפיננסי של החייב, אלא גם ואף בעיקר על המסגרת המשפטית המסדירה את ההליכים ואופן הפעלתם בבתי המשפט וכן על מרכיבים חברתיים ותרבותיים הקשורים לתפיסה של ההליך על ידי החברה והמדינה. מדד "היד הרכה", אותו אנו מפתחים לראשונה בישראל, מייצג את השיקולים המשפטיים והחברתיים המהווים את סביבת קבלת ההחלטות לפתיחת תיק חדלות פירעון של יחידים. מדד "היד הרכה" מראה כי חל שינוי מהותי לטובתם של החייבים בעקבות חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נכנס לתוקפו בספטמבר 2019. בנוסף, אנו מוצאים השפעה מובהקת ומרובה של מדד זה על היקף מקרי חדלות הפירעון בישראל, בקרב יחידים, לצד השפעת המשתנים הפיננסיים והכלכליים ובייחוד היקף האשראי הצרכני.
Risk, opaqueness and Hi-Tech VC Investment
מחקרם של ד"ר מאיה הרן-רוזן, ד"ר אסנת זהר וד"ר שי הראל בוחן כיצד התמריצים של קרנות הון-סיכון משפיעים על השקעות בחברות היי-טק. באמצעות מודל ובהתאם לספרות, החוקרים מדגימים כיצד התמריצים הייחודיים של קרנות הון-סיכון מובילים אותן להשקיע בחברות המאופיינות בסיכון גבוה ופוטנציאל לאקזיט גדול. עם זאת, הקרנות מתמודדות עם חוסר וודאות וסיכון רב יותר בשלבי מימון מוקדמים, ולכן הן מתקשות לבצע את הבחירות בשלבים אלו. המודל גם מנבא שכאשר המימון שמגייסות קרנות הון-סיכון גדל, הן מגדילות את שיעור ההשקעה שלהן בחברות הנמצאות בשלבי מימון מאוחרים. ראיות אמפיריות מישראל על השקעות ואקזיטים של חברות היי-טק בשנים 2000-2022 תומכות בתחזיות המודל. בפרט, החוקרים מוצאים כי השקעות הון-סיכון מתואמות עם אקזיטים גדולים, אך רק כאשר ההשקעות מתבצעות בשלבי מימון מאוחרים. עבור סוגי משקיעים אחרים, לא נמצא קשר דומה עם אקזיטים גדולים. ממצא נוסף המתיישב עם המודל הוא שהחל מ-2018, עם הגידול בגיוסים של קרנות ההון-סיכון, ניכרת עלייה בשיעור ההשקעות שלהן בחברות הנמצאות בשלבי מימון מאוחרים.
Firm Effect and the Israeli Gender Wage Gap
מחקרה של שירה בוזגלו-בריס עוסק בתרומת פירמות להסבר פערי השכר המגדריים בישראל. שימוש בנתוני שכר מנהליים מאפשר מעקב אחר מעברי עובדים בין פירמות וזיהוי התרומה הישירה של מקום העבודה לשכר העובדות והעובדים בו. המחקר מוצא כי לפירמות תרומה של כ-30% להסבר פער השכר המגדרי שמקורה בעיקר בייצוג-יתר של נשים בפירמות המשלמות שכר נמוך, בעוד חלק זניח מהפער מיוחס לפערים בין עובדות ועובדים באותה הפירמה. ההתמיינות של נשים לפירמות המשלמות שכר נמוך משמעותית יותר בקרב הורים לילדים, במיוחד בגיל צעיר, ומהווה עדות נוספת ל"קנס האמהות" בישראל.
Did Covid19 Policies enhance wages and employment of undocumented workers?
מחקרם של וופאק עדנאן (שלוחת NYU באבו דאבי) וחגי אטקס (בנק ישראל) עוסק בגידול בשכר ולאחר מכן בהיקף התעסוקה של השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) הפלסטיניים בישראל במהלך משבר הקורונה, זאת בניגוד לממצאים אודות פגיעה בתעסוקה ובשכר של מהגרים ועובדים לא פורמליים במדינות אחרות בעולם.
פאנל: "מערכת החינוך על רקע הסכם השכר עם המורים – האם התחיל השינוי המיוחל?"
את הכנס נעל רב שיח בהנחייתו של ד"ר יובל מזר, כלכלן בכיר, מחטיבת המחקר בהשתתפות ד"ר עדי ברנדר מנהל אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר, ד"ר מריאן תחאוכו מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה, פרופ' ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית ומר קובי בר נתן הממונה על השכר באוצר.
על רקע האתגרים הרבים, השיח בפאנל עסק ברפורמות האחרונות במערכת החינוך ועסק בשאלה האם מה שנעשה מספיק ומה צריך עוד להיעשות עוד על מנת לשפר את ההישגים של התלמידים שלנו.