תיבה מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2020 שתפורסם בקרוב:
- בשנים האחרונות גוברת המודעות הגלובלית לקיומם ולהיקפם של סיכוני סביבה. במיוחד, גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים וזאת, בין היתר, על רקע תופעות אקלימיות שמתרחשות בעולם ולנוכח נתונים מדעיים, שממחישים את היקפם של סיכוני האקלים ואת הדחיפות לטפל בהם. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים, ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים.
- מקבלי החלטות במדינות שונות ברחבי העולם מגבשים מדיניות ותכניות פעולה להתמודדות עם האיומים המשמעותיים שנובעים מסיכוני סביבה ואקלים. סיכונים אלה נוגעים להיבטים רבים של החברה האנושית והם מחייבים מציאת פתרונות הרמוניים ויעילים, תוך תיאום ושיתוף פעולה בין כלל קובעי המדיניות הנוגעים בדבר. בהקשר הפיננסי, גופי אסדרה בין-לאומיים, בנקים מרכזיים ומפקחים פיננסים נמצאים בתהליך של גיבוש מפות דרכים להשתלבות במדיניות הכוללת ולהובלת מערכות הבנקאות להתמודדות נאותה עם סיכוני הסביבה. בנוסף, במטרה להפחית את הסיכונים הסביבתיים, נקבעים כללי אסדרה וקמות יוזמות וולונטריות שנועדו להטמיע שיקולי סביבה, חברה וממשל ([1]ESG) בהחלטות השקעה ובפעולות עסקיות אחרות ובכך לעודד מעבר למימון "ירוק יותר".
- ניהול סיכוני סביבה, ובמיוחד אלה שנובעים משינויי אקלים, מציב אתגרים מיוחדים, בין היתר, בשל אי-הוודאות לגבי ההיקף, הקצב והעיתוי של אירועי-ותהליכי-סביבה עתידיים וכן לאור טווח הזמן הארוך שיש להתייחס אליו בניתוח הסיכונים. כל זה בנוסף למגבלות הנגישות למידע העסקי שמדווח בנושאי סביבה ואיכותו. רוב ההמלצות וההנחיות בנושא זה שפורסמו על ידי מאסדרים ומפקחים פיננסים בעולם, מתייחסות להיבטים של ממשל תאגידי, של אסטרטגיה, של ניהול סיכונים (כולל זיהוי ומדידה), של ניתוח תרחישים ושל גילוי.
- הפיקוח על הבנקים בישראל מייחס חשיבות יתרה לטיפול בסיכוני סביבה ואקלים בהקשר הפיננסי ופועל בנושא זה בכמה מישורים. עוד בשנת 2009 שיקף הפיקוח את ציפיותיו מהתאגידים הבנקאים בנוגע לניהול סיכוני סביבה במסגרת מכתב ששלח המפקח. לפי מכתב זה, הזיהוי וההערכה של הסיכון הסביבתי, הם חלק מהתהליך הנאות של הערכת סיכונים בתאגיד בנקאי ועל התאגיד לפעול להטמעת ניהול הסיכון הסביבתי במכלול ניהול הסיכונים שלו. התאגידים הבנקאים נדרשים ליישם את ההנחיות, בשים לב לנהוג במדינות מפותחות בעולם ולהמלצות, להנחיות ולתקנים של רשויות פיקוח במדינות מפותחות. בנוסף, הפיקוח דורש מהתאגידים הבנקאים מזה שנים רבות לשקף בדוחות לציבור את האופן שבו מנוהלים סיכוני הסביבה. כמו כן, הפיקוח דורש מהתאגידים לפרסם דוחות אחריות תאגידית שמשקפים, בין היתר, את אופן הטמעתם של שיקולים חברתיים וסביבתיים בקבלת החלטות. זאת, עוד לפני שנקבעו בעולם דרישות דומות.
- על רקע ההתפתחויות המשמעותיות של השנים האחרונות בפרקטיקות לניהול סיכוני סביבה ועל רקע החשיבות הרבה שהפיקוח על הבנקים מייחס לנושא זה, החליט הפיקוח לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא. הפיקוח החל, כחלק מתהליך האסדרה, בקיום דו-שיח עם הבנקים לבחינת הפרקטיקות שהתגבשו אצלם והתאמתן לציפיות הפיקוחיות ולאמות המידה הבין-לאומיות שמתהוות וזאת, בין היתר, באמצעות שאלון שנשלח לבנקים. האסדרה שתגובש צפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם עם התאמות לסביבה המקומית. בנוסף, לאור הניסיון שנצבר בעולם בנוגע לגילוי בנושאי אחריות תאגידית (הטמעת שיקולי ESG), בוחן הפיקוח אפשרויות לשיפור הגילוי שניתן על ידי התאגידים הבנקאים בנושאים אלה.
לתיבה המלאה[1] Environmental, Social and Governance.