להודעה לעיתונות במלואה כולל איור
לניתוח המלאבמסגרת בניית תכנית הפעולה להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, ובדומה לבנקים מרכזיים אחרים, בנק ישראל ניתח את ההשפעה האפשרית של הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי על יציבות המערכת הבנקאית, ועל יכולתה להמשיך ולבצע את תפקידה כמתווכת הפיננסית במשק.
·ה ניתוח שביצע בנק ישראל מראה שתחת הנחות מקובלות לגבי היקף התחלופה בין פיקדונות הציבור לבין השקל הדיגיטלי, הפגיעה ברווחיות לא צפויה להביא לשחיקה משמעותית בתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות, ביציבותה, או ביכולתה להעניק אשראי ולמלא את התפקידים הקלאסיים של מערכת בנקאות במשק מודרני.
· מעבר של היקף מסוים של פיקדונות הציבור אל השקל הדיגיטלי מייצר השפעות שונות על המאזנים של מערכת הבנקאות ושל בנק ישראל. תחת הנחה שמערכת הבנקאות תנסה לשמור על תיק האשראי לציבור בהיקף שטרם הנפקת השקל הדיגיטלי, יחסי הנזילות של הבנקים נשחקים בצורה מסוימת, ומעבר של היקפים גדולים מפיקדונות הציבור לשקל הדיגיטלי יחייב את מערכת הבנקאות לנקוט בצעדים שונים כדי לשמור על יחסי נזילות נאותים. הירידה בהיקף פיקדונות הציבור צפויה להביא לגידול מסוים בהוצאות הריבית, ולשחיקה ברווח הנקי של מערכת הבנקאות.
· נדגיש, כי בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי.
בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם, בנק ישראל בונה תכנית פעולה להנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) או שקל דיגיטלי (להלן – 'שק"ד'). בחודש מאי 2021 פרסמה ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי את המסמך - "שקל דיגיטלי של בנק ישראל – תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה", שתיאר את המוטיבציות שזיהתה ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שק"ד, הציג טיוטת מודל לדיון, ופירט את הסוגיות העיקריות העומדות לבחינה. אחת מסוגיות אלו הינה ההשפעה של הנפקת שק"ד על יציבות המערכת הפיננסית בכלל, ועל יציבות מערכת הבנקאות בפרט, כמו גם על יכולתה להמשיך ולבצע את תפקידה כמתווכת פיננסית במשק.
ככל שהציבור יאמץ את השק"ד כתחליף למזומן, לא צפויות להיות לכך השפעות מהותיות על מערכת הבנקאות. אולם, למעבר אפשרי של חלק מפיקדונות הציבור אל השק"ד עשויה להיות השפעה מהותית על: (1) המבנה והאיכות המקורות של מערכת הבנקאות; (2) עלויות המימון של מערכת הבנקאות; (3) היקף האשראי הבנקאי לציבור ומחירו; ועוד. ליציאה של פיקדונות הציבור אל השק"ד ישנן גם השפעות ישירות והשפעות פוטנציאליות על מאזן בנק ישראל. סוגיות אלו נבחנות בימים אלו בבנק ישראל, ובמסגרת זו המסמך המתפרסם היום מציג גישה אפשרית אחת לבחינתן. מסמכים דומים פורסמו על ידי בנקים מרכזיים מובילים בעולם.
במסגרת המסמך מוצגים תרחישים כלליים המנתחים את ההשפעות הפוטנציאליות מהנפקת שק"ד על מאזן מערכת הבנקאות בישראל, ובהתאם גם על מאזן בנק ישראל. בנוסף, מוצגת במסמך סימולציה אשר גובשה במטרה לבחון את אופי ואת עוצמת ההשפעות האפשריות על התוצאות העסקיות ועל מדדים עיקריים של מערכת הבנקאות. המסמך אינו לוקח בחשבון שינויים אפשריים שמערכת הבנקאות יכולה לעשות כדי להתאים את המודל העסקי שלה לעולמות הכסף המתחדשים. בנוסף, ראוי להדגיש כי הוא אינו מהווה ניתוח כולל של מכלול ההשפעות האפשריות של הנפקת שק"ד על מערכת הבנקאות, המערכת הפיננסית והמשק כולו. רוב הנתונים עליהם מתבסס המסמך הם נתונים שנתיים של שנת 2020, האחרונים שהיו זמינים במועד ביצוע הניתוח. חשוב לציין כי שנת 2020, בה החל משבר הקורונה, הינה שנה ייחודית הן מבחינת הצעדים המוניטאריים שנקט בנק ישראל, והשלכותיהם על מאזן בנק ישראל ומאזני מערכת הבנקאות, והן מבחינת שוק האשראי והתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות. תוצאות התרחישים והסימולציה מושפעות מכך, ויש לקחת זאת בחשבון בעת ניתוח התוצאות המוצגות במסמך. גם סביבת הריבית הנמוכה משליכה על תוצאות הניתוח.
עיקרי הממצאים:
מעבר של היקף מסוים של פיקדונות הציבור אל מערכת השק"ד מייצר השפעות שונות על המאזנים של מערכת הבנקאות ושל בנק ישראל; המאזן של מערכת הבנקאות מצטמצם, בשל ירידה בסעיף "פיקדונות הציבור" בצד ההתחייבויות, וירידה בסעיף "פיקדונות בבנק ישראל" בצד הנכסים. הניתוח בנייר מראה כי התפתחויות אלו במאזן, תחת הנחה שמערכת הבנקאות מנסה לשמור על תיק האשראי לציבור בהיקף שטרם הנפקת השק"ד, שוחקות בצורה מסויימת את יחסי הנזילות של הבנקים. למעבר של היקפים גדולים יותר מפיקדונות הציבור אל השק"ד קיים פוטנציאל לשחיקה משמעותית ביחסי הנזילות, אשר מחייב את מערכת הבנקאות לנקוט בצעדים שונים כדי לשמור על יחסי נזילות נאותים; במסמך מוצג ניתוח של צעדים אפשריים, וכן מוצגות ההשלכות של צעדים אלו על התוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות.
הנפקת השק"ד מביאה גם לשינוי בהרכבו של מאזן בנק ישראל: לצד ההתחייבויות יתווסף סעיף שק"ד (שהינו למעשה תוספת לסך המזומן במחזור), ובמקביל קטן סעיף הפיקדונות המוניטאריים; בהיקפים גדולים יותר של מעבר של פיקדונות הציבור אל השק"ד, בנק ישראל עשוי לנקוט בצעדים שיביאו להתרחבות המאזן שלו; למשל, מוצג במסמך תרחיש בו בנק ישראל מעניק הלוואות למערכת הבנקאות.
הירידה בהיקף פיקדונות הציבור מביאה לגידול בהוצאות הריבית - ועל כן לשחיקה ברווח הנקי במערכת הבנקאות - וזאת ממספר סיבות: צעדי שימור פיקדונות באמצעות העלאת הריבית המשולמת עליהם, גיוס אג"ח בשוק ההון, קבלת הלוואות מבנק ישראל, או תמהיל של צעדים אלו. הניתוח במסמך מראה שתחת הנחות מקובלות לגבי היקף התחלופה בין פיקדונות הציבור לבין שק"ד, הנפקת שק"ד תפגע ברווחיות (איור 1), אולם לא צפויה להביא לשחיקה משמעותית בתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות, ביציבותה (בפרט, יחס הון עצמי רובד 1 נשאר ברמה גבוהה), או ביכולתה להעניק אשראי ולמלא את התפקידים הקלאסיים של מערכת בנקאות במשק מודרני.
בנקים מרכזיים בעולם דנים בתכונות שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי נדרש לקיים ובמאפייניו. בין השאר, נידון הצורך בהגבלות שונות שניתן יהיה להטיל על היקף השימוש במטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. קביעת הגבלה כזו יכולה להאיר באור חדש את הבחינה המוצגת במסמך זה וכן את הדיון בסוגיית banking disintermediation בכללותה. בנק ישראל ממשיך לבחון סוגיות נוספות שעולות במסגרת המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שק"ד בעתיד. נדגיש, כי בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי.