תקציר:
- בישראל היו בשנה שהסתיימה ביולי 2007 כ-1.7 מיליון עניים. תחולת העוני עמדה בתקופה זו על 24.7 אחוזים מהאוכלוסייה, בדומה לתחולתו בשנים 2005 ו-2006. לפי מדדים נוספים, המשקפים את היכולת לרכוש מוצרים חיוניים או סל קבוע, נרשמה ירידה בתחולת העוני בשנים האחרונות. תחולת העוני גבוהה במיוחד במגזר הערבי ובמגזר היהודי החרדי.
- למרות יציבות ואפילו שיפור קל בתחולת העוני לפי חלק מהמדדים, המשיך להתרחב שיעור העניים שלא רק הכנסתם אלא גם הוצאותיהם נמוכות מקו העוני - תופעה המעידה על גידול שיעורם של העניים המתקשים בהחלקת תצרוכתם על פני זמן.
- בעקבות הצמיחה הכלכלית והקיצוצים בתשלומי ההעברה בשנים האחרונות, נכנסו האוכלוסיות החלשות ביתר שאת לשוק העבודה - אולם מגמה זו לא לוותה די הצורך בתוכניות לעידוד התעסוקה ולהעלאת התמורה לעבודה, ומשום כך הכניסה לשוק העבודה לא הבטיחה יציאה ממעגל העוני.
- למעלה ממחצית החרדים הם עניים; זאת בשל שיעורי השתתפות נמוכים, שכר נמוך יחסית, פריון ילודה גבוה וחינוך שאינו מכוון ליצירת כושר השתכרות עתידי.
- בשנים האחרונות התחזקה אצל קובעי המדיניות הגישה שלפיה מוקד התמיכה הממשלתית באוכלוסיית הקשישים צריך לעבור מתמיכה אוניברסלית לתמיכה סלקטיבית, והקריטריון החשוב ביותר צריך להיות רמת ההזדקקות לסיוע.
- מתחילת שנות התשעים נרשמה עלייה לא מבוטלת של ההישגים בבחינות הבגרות (ללא תיקון בגין דרגת הקושי שלהן). גידול משקלם של זרמי החינוך הערבי והחרדי מיתן את קצב העלייה, בעוד ששיפור בתכונות החברתיות-כלכליות של התלמידים בתוך כל זרמי החינוך תמך בעליית ההישגים.
- הפערים בהישגים הבסיסיים בבחינות הבגרות לרעת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש בהשוואה לתלמידים מרקע חזק הצטמצמו במהלך התקופה, בד בבד עם התרחבות הפערים בהישגים המעידים על מצוינות.
- הביטוחים המשלימים תורמים לרמת הבריאות הממוצעת באוכלוסייה, והרחבתם משתקפת בעלייה חדה של ההוצאה הפרטית וההוצאה הלאומית לבריאות.
- שיעור המבוטחים בביטוח בריאות משלים בישראל הוא 77 אחוזים. במדינות OECD, למעט הולנד וצרפת, שיעור זה נמוך יותר.
סוגיות במדיניות הרווחה - הקובץ במלואו