תקציר:
- גירעון הממשלה הרחבה ירד מ-3.4 אחוזי תוצר אשתקד ל-3.1 אחוזי תוצר השנה.
- יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-2011 מ-76.1 אחוזים ל-74.2 אחוזים, בניגוד למצב במרבית מדינות OECD, שבהן יחס זה המשיך לעלות, והגיע בממוצע ל-81.9 אחוזים. ירידת יחס זה השנה מתונה בהשוואה למגמת הירידה שאפיינה אותו בשנים 2007-2003.
- ההכנסות ממסים עלו ב-2011 בקצב מהיר מקצב גידולו של התוצר, אך היו נמוכות מהתחזית, בעיקר בגלל הירידות בשוק ההון.
- הממשלה אימצה השנה את המלצות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בנושא המסים: הורדת מסים עקיפים, ביטול המשך המיתווה של הורדת המיסוי הישיר והעלאת מסים ישירים.
- הממשלה הגדילה הוצאות ציבוריות והורידה מסים לשנת 2012 ביחס לתקציב המקורי. הגדלת ההוצאות הייתה בתחומי החינוך והביטחון, וכן בגין הסכמי השכר עם המורים העל-יסודיים והרופאים והעלאת שכר המינימום.
- הגירעון מנוכה המחזור עלה השנה ל-3.3 אחוזי תוצר - חזרה לרמה של תחילת שנות האלפיים. עמידה בתקרת הגירעון ובתקרת ההוצאה הציבורית והקטנה משמעותית של יחס החוב לתוצר היא אתגר גדול לשנים הקרובות, ותחייב הכרעות ממשלתיות בהיקפים משמעותיים לגבי סדרי העדיפויות הלאומיים.
- גם השנה חזר על עצמו התהליך שבו תקציב הביטחון המקורי נקבע ברמה נמוכה במיליארדי ש"ח מהסכום שהוצא בסופו של דבר. גם התקציב ל-2012 כבר הוגדל במידה ניכרת מעבר לתקציב המקורי.
- ביצועיה של מערכת הבריאות בישראל טובים בהשוואה בין-לאומית, אך כדי לשמר את רמתה נדרשת השקעה בבתי חולים ובהכשרת רופאים ואחיות.
- השנה נחתמו הסכמים קיבוציים חדשים עם המורים העל-יסודיים ועם הרופאים. תוספות השכר על פי הסכמים אלו שולבו עם רפורמות מבניות חשובות בשני התחומים.
- הטווח-לפדיון של החוב הממשלתי נמוך מהממוצע במדינות OECD, ואילו נטל תשלומי הריבית בישראל גבוה מאשר במרבית המדינות המפותחות. מצב זה מדגיש את פגיעותו היחסית של החוב הממשלתי לסיכוני שוק ולסיכונים תקציביים.
הממשלה הרחבה, שירותיה ומימונם - הקובץ במלואו