תקציר:
- בשנת 2007 הושפע שוק העבודה מהגאות בביקושים והתאפיין בהתרחבות ניכרת של התעסוקה, בירידה משמעותית של שיעור האבטלה, תוך ירידה בעומקה, ובעליית השכר הריאלי.
- שיפור הסיכויים למציאת תעסוקה עודד את מי שלא השתתפו בכוח העבודה להצטרף אליו; כך עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, וירד מספר המתייאשים.
- השנה התרחבה התעסוקה הן בענפים עתירי הון אנושי והן בענפים עתירי עובדים מעוטי השכלה, השכר עלה כמעט בכל הענפים. שיעור האבטלה בקרב המשכילים התקרב לרמתו ה"טבעית" וגם מצבם של בעלי 12-11 שנות לימוד השתפר, אך בקרב הלא-משכילים נותר שיעור האבטלה גבוה.
- לראשונה מאז היציאה מהמיתון של תחילת העשור הנוכחי, עלתה השנה עלות העבודה ליחידת תוצר. עלייה זו נבעה מהתייצבות של פריון העבודה, והיא מעידה כי המשק התקרב לניצולת מלאה של גורמי הייצור.
- לאחר ירידה מתמשכת ברכיב המחזורי של האבטלה, עיקר האבטלה שנותרה משקפת חוסר התאמה בין רמת ההון האנושי הנדרשת לזו המוצעת. שיעור התעסוקה של בעלי השכלה נמוכה מתיכונית עלה במקצת, אך נמשכה נשירתם מכוח העבודה, למרות צעדי מדיניות שננקטו להעברתם "מרווחה לעבודה".
- מדיניות הממשלה בשוק העבודה התמקדה באכיפת חוקי העבודה, בסבסוד תעסוקה, ובהגדלת התמורה לעבודה באמצעות המשך הרפורמה הרב-שנתית במס ההכנסה; בסוף השנה הושלמה חקיקת חוק מס הכנסה שלילי, שיחול תחילה באזורי ניסוי. כנגד זאת התרופפה המדיניות ביחס לעובדים הזרים, ומספרם אף גדל השנה. למרות הצעדים שננקטו, שיעור ההוצאה הממשלתית על המדיניות הפעילה בשוק העבודה הוא 0.21 אחוז תוצר בלבד, לעומת כ-0.7 אחוז בממוצע במדינות OECD.
שוק העבודה - הקובץ במלואו