לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן, נשא דברים בערב גאלה קרן רוטשילד, להלן דבריו:
ערב טוב,
לא אוכל להתחיל את דברי כמפקח על הבנקים מבלי להתייחס לקריסתו של "סיליקון ואלי בנק" בארצות הברית ולציין כי אנו בוחנים מקרוב את המקרה על השלכותיו. כמו כן, אנו כמובן עוקבים אחר המשך ההתפתחויות במערכת הבנקאית האמריקאית.
התפתחויות אלה מהוות הזדמנות חשובה להדגיש את מה שנלקח על ידי רבים כמובן מאליו, ועבורנו בפיקוח על הבנקים הוא לחם חוקינו - הבטחת יציבותה ואיתנותה של המערכת הבנקאית בישראל.
אותה יציבות של המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי סייעה רבות למשק הישראלי בצליחת משברים כלכליים משמעותיים, ומוכנותה לצלוח תרחישים כלכליים מאתגרים נבחנת על ידינו כל העת. וכמובן, ליציבותה של המערכת הבנקאית ממשק ישיר עם אמון הציבור ורווחת הצרכן ולה השפעה ותרומה ישירה על צמיחת המשק לעתיד.
כעת אעבור ברשותכם לסיבת התכנסותנו המרגשת היום.
את דברי אפתח בציטוט של הלל הזקן ממסכת אבות פרק א', משנה י"ד:
"אם אין אני לי, מי לי.
וכשאני לעצמי, מה אני.
ואם לא עכשיו, אימתי".
במילות הקוד הקצרות התווה הלל הזקן את האחריות של האדם כלפי עצמו, כלפי החברה בה הוא חי, והזמן הקצר העומד לרשותו.
על האדם לקחת אחריות על גורלו, עליו ליזום ולפעול בנחישות למען שיפור תנאי חייו ועולמו. אקטיביות ולא פסיביות, יוזמה ולא הסתמכות על אחרים, היא שתביא להישגים.
עם זאת, אין הפרט יכול להגיע למיצוי יכולתו מבלי שהוא נעזר בחברה שהוא חי בתוכה, תורם לה ונתרם על ידה בעת ובעונה אחת.
אם חש אדם שעליו לעשות מעשה נכון וראוי, אין סיבה שידחה את עשייתו לטווח רחוק, אלא חשוב לפעול כאן ועכשיו.
הגעתי לפני כשלוש שנים לתפקידי כמפקח על הבנקים מתוך תחושת שליחות, לעשות ככל שאוכל על מנת שנחיה כאן בחברה טובה יותר.
את תחילת תפקידי ליווה משבר הקורונה שהדגים ביתר שאת, את שבריריות החיים, ואת החיבוריות של כלל המערכות: הבריאותית, החברתית והכלכלית.
המשבר גם סייע לנו במיקוד החולשות שלנו כחברה: בני הגיל השלישי, השכבות החלשות, ריבוי מגזרים מגוונים בעלי מאפיינים ייחודיים, וחידד לנו שאנו כחברה, חזקים כחוזק החוליה החלשה ביותר.
בנק ישראל, ובתוכו הפיקוח על הבנקים, הינם מוסדות המאופיינים בקביעת מדיניות וחשיבה ארוכת טווח. משכך, בצד הדאגה ליציבות, אנו פועלים להחדרת החשיבה של אחריות חברתית ולעידוד המערכת הבנקאית לראות עצמה כשותפה לעיצוב המרקם הכלכלי-חברתי של המשק והחברה ולמקסם את טובת כלל בעלי העניין – להעלות את הערך ללקוחות, להשקיע בעובדים, להתנהל בצורה אתית והגונה, לתמוך בקהילה ולשמור על הסביבה. כלומר, ליישם את מה שנהוג לכנות "קפיטליזם קשוב".
אני מאמין בכל לבי שרווחיות שמושגת תוך כדי יצירת ערך סביבתי או חברתי, היא בעלת ערך אסטרטגי גבוה יותר בהשוואה לרווחיות של "העולם הישן".
בהקשר הזה, אוניברסיטת הרווארד פיתחה בעשור האחרון את המושג "ערך משותף" (Shared Value). מאחורי המושג הזה עומדת התפיסה שכדי להישאר תחרותיים בעולם של היום, חברות צריכות לעשות יותר מאשר רק לייצר רווחים. הן צריכות ליצור ערך משותף, כלומר לייצר ערך כלכלי באופן שנותן מענה גם לצרכים חברתיים או סביבתיים, כאשר זה מביא לשינוי עמוק במחשבה האסטרטגית ובמודל העסקי. באמצעות השינוי התפיסתי הזה, עסקים מבדלים את עצמם, פותחים לעצמם נתיבים חדשים של צמיחה וגם משיגים שורות תחתונות טובות יותר. מנקודת מבט עסקית, יצירה של "ערך משותף" היא דרך להשיג יתרון תחרותי משמעותי. לצד זאת, ערך משותף יש בו בכדי "להגדיל את העוגה", המהווה ערך חשוב בפני עצמו.
ולצד הערך המשותף, לא פחות חשוב להזכיר את תכלית (Purpose) החברה, תכלית שנכון וראוי שתתכתב ותתחשב בכל בעלי הענין.
הפיקוח על הבנקים פעל לא מעט בשנים האחרונות לחיזוק החוסן החברתי-כלכלי. במסגרת זו אציין את:
הסדרת תחום גילוי האחריות התאגידית
הפיקוח על הבנקים פרסם בחודש דצמבר 2021 תיקונים להוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים, המיועדים לשפר את הגילוי שניתן לציבור על ידי תאגידים בנקאיים על היבטי סביבה, חברה וממשל. תיקונים אלו הם במסגרת הצעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה ובכך לחזק את קיימות (sustainability) המערכת הבנקאית והמשק לטווח ארוך, זאת בהתאם לניסיון שנצבר במערכת הבנקאית בישראל ובבנקים בעולם בגילוי על נושאים אלה.
הטיפול בסיכוני אקלים
בעולם ישנה הסכמה רחבה שמשבר האקלים, בדומה למשבר הקורונה, מקורו בכשל שלא יכול להיפתר רק על-ידי כוחות השוק ומכאן מחייב מעורבות ממשלתית. גם לבנקים המרכזיים ולמפקחים שאחראים על היציבות הפיננסית יש תפקיד משמעותי בנושא הזה, אבל חשוב להבין שפעילות הרגולטורים הפיננסיים היא פעילות משלימה, והיא לא יכולה להחליף את הפעילות שנדרשת מממשלות.
בימים אלה, הפיקוח מגבש הוראה בנקאית עדכנית ומקיפה בנושא ניהול סיכוני אקלים, שמבוססת על המלצות ועדת באזל. מדובר בהוראה מבוססת עקרונות, שתעסוק בין היתר בהיבטים של ממשל תאגידי, בקרות פנימיות, הקמת מסגרת ניהול סיכונים ועריכת ניתוח תרחישים. טיוטת ההוראה הועברה לגופים המפוקחים, והשאיפה היא לפרסם הוראה סופית במחצית הראשונה של שנת 2023. בינתיים, מכתבי המפקח שנשלחו לבנקים דורשים מהם לזהות, להעריך ולנהל את הסיכונים הסביבתיים בהתאם לסטנדרטים המתגבשים בעולם.
קידום אמנת זמינות פיננסית לטיפול באלימות כלכלית
זוהי אמנה וולונטרית, שבמסגרתה ניתן ליווי פיננסי ממוקד ומתן מענה לצרכיהן של נפגעות אלימות באמצעות מרכזי הטיפול באלימות במשפחה, מקלטים ודירות מעבר. המערכת הפיננסית פועלת לספק לנפגעות האלימות ליווי והדרכה פיננסית, במטרה לסייע להן בצעדיהן הראשונים לעצמאות כלכלית, לאחר שעולמן השתנה באופן קיצוני. האמנה כוללת גם צעדים נוספים שנועדו לסייע לנפגעות האלימות להתנתק מהחיים הקודמים ומהתלות הפיננסית בבן הזוג. אמנה זו גובשה ומקודמת על-ידי הפיקוח על הבנקים ואיגוד הבנקים, יחד עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בנק הדואר, העמותות שמפעילות את המקלטים לנשים נפגעות אלימות וארגונים חברתיים שונים. השנה הורחבה האמנה לשורדות זנות ואנחנו מקווים שתהיה לה השפעה מיטיבה על שיקומן.
קידום אמנה להנגשת שירותי בנקאות לאזרחים ותיקים
במטרה לסייע לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל עם האתגרים שנוצרו בקבלת השירותים הבנקאים השונים על רקע מגפת הקורונה, גיבשו הפיקוח על הבנקים, המשרד לשיווין חברתי, איגוד הבנקים ומערכת הבנקאות, בחודש דצמבר 2020, אמנה וולונטרית להנגשת שירותי בנקאות לאזרחים הוותיקים. במסגרת האמנה הוסכם, כי כל בנק יעמיד חלופות שונות להנגשה של השירותים הבנקאים באמצעות סניף נייד, שיפור המענה הטלפוני שניתן לאזרחים הוותיקים, קדימות בשירות, חומרי הסברה אודות התנהלות דיגיטלית ועוד.
קידום שיוון מגדרי בהרכב הדירקטוריון במערכת הבנקאית
הפיקוח על הבנקים פרסם באפריל 2022 תיקון להוראה בנושא הרכב הדירקטוריון, שמטרתה לגוון את ההרכב המגדרי בדירקטוריונים של התאגידים המפוקחים, על מנת להבטיח ייצוג הולם לשני המינים. תיקון ההוראה מאפשר לנשים ליטול חלק פעיל יותר בעיצוב אסטרטגיות שמשלבות מגוון רחב יותר של דעות, תפיסות וערכים ולממש השפעה במוקדי קבלת ההחלטות של התאגידים המפוקחים.
פעילות להגברת מודעות פיננסית בחברה הערבית
הפיקוח על הבנקים מוביל מידי שנה פעילויות שונות, בשיתוף המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקים, במסגרת פורום חינוך פיננסי, שמטרתו הגברת מודעות פיננסית של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, בין היתר לצורך צמצום פערי מידע, היכרות הציבור עם זכויותיו וקבלת כלים ליצירת שינוי להתנהלות פיננסית מיטבית. כבכל שנה, מתקיימות פעילויות אלו במתכונת אחידה וללא סממנים שיווקיים, לטובת אזרחי המדינה. במהלך השנים האחרונות התכנים הוקדשו לטובת אזרחים ותיקים, משקי בית, בני נוער ועוד.
בשנה האחרונה בוצעה פעילות נרחבת בחודשים יוני ודצמבר, באמצעות הפורום לחינוך פיננסי, להגברת המודעות הפיננסית בחברה הערבית שהתקיימה בעשרות ישובים ברחבי הארץ ובהשתתפות אלפי לקוחות המערכת הבנקאית. המשתתפים זכו להרצאות מותאמות בשפה הערבית בנושאים מגוונים לרבות איזון הכנסות והוצאות, אמצעי תשלום, דירוג האשראי ועוד.
מדד בנקאות חברתית משפיעה
במהלך השנתיים האחרונות מקדם הפיקוח על הבנקים את מדד הבנקאות המשפיעה (Impact Banking), במטרה ליצור ערך חברתי משמעותי בפעילותם של הגופים המפוקחים: בנקים וחברות כרטיסי האשראי.
פרויקט הבנקאות המשפיעה עוסק בהיבטיה החברתיים של פעילות האחריות התאגידית (ESG) של המערכת הבנקאית, ומכוון לחיזוק תפקודה והשפעתה ארוכת הטווח של פעילותה על המרקם הכלכלי-חברתי, מתוך הבנה שלמערכת הפיננסית תפקיד משמעותי בפיתוח התא האישי, המשפחתי והעסקי, בכך שהיא מסייעת למצות את הפוטנציאל הכלכלי ויכולה להוות גשר לקידום הפריפריה, להכלה פיננסית ולקידום החוסן החברתי.
כמשרתת את מרבית האזרחים במדינה, אחת המעסיקות הגדולות במשק, בעלת משאבים ופעילות רכש ענפה, בכוחה של המערכת הבנקאית לייצר שינוי (פנימי וחיצוני).
הבנקאות המשפיעה מאתגרת את הבנקאות המסורתית לשלב קריטריונים סביבתיים וחברתיים כיעד מרכזי, בפעילות השוטפת היומיומית.
תהליך גיבוש המדד כולל סקירה של דרכי הפעילויות המובילות בעולם וכן מפגשי למידה מול גורמים שונים מהאקדמיה, מהארגונים החברתיים, ממשרדי ממשלה ומגורמים בין-לאומיים, במטרה להבין את השינוי הנדרש ולדייק את בחירת הנושאים שצפויים לחולל שינוי ואת מדדי ההשפעה.
לאחר בחינה מעמיקה, נבחרו 6 נושאים למיקוד: ניהול אימפקט חברתי בדירקטוריון ובהנהלה; מוביליות חברתית; גיוון, הכלה ושוויון הזדמנויות; הנגשת שירותים לטובת אוכלוסיות מגוונות; דיאלוג עם הקהילה; תרומה ומעורבות חברתית. בכל אחד מששת הנושאים הללו, המטרה היא לבחון ולעודד התנהלות חברתית משפיעה, אשר מעבר לציות הוראות החוק.
תוצר הפרויקט צפוי להיות מדד השוואתי, בתקוה פומבי, בנושא הבנקאות המשפיעה, אשר יהיה בו בכדי להניע את הגופים המפוקחים לפעולה, ולהבהיר את ציפיות הפיקוח בתחום החברתי, תוך יצירת חיבור אסטרטגי בין המודל העסקי לבין האתגר החברתי, מתוך אמונה שחיבור אסטרטגי ייצר השפעה חיובית וברת קיימא ויעודד עשיה ושיח בנוגע לאחריות החברתית.
הצלחת הפרויקט תלויה רבות במידת הנכונות של המערכת הבנקאית לייצר ערך חברתי משמעותי בפעילותה, ערך חברתי שאינו מיוצר למטרות פרסום או Green Washing ובמידת הענין שיצור המדד והשפעתו על החלטות הציבור בבחירת המוסד הפיננסי בו יבחר.
מאחר שהמערכת הבנקאית משמשת לעיתים כסמן ומובילה במשק הישראלי, יהיה בהצלחת הפעילות בכדי שארגונים נוספים יאמצו את המדד או ייצרו פעולות דומות וירחיבו את מעגלי ההשפעה.
לסיום, אציין כי כולנו כאן חלק ממערכת שלמה. לא הכל נמצא בידינו, אבל עלינו לפעול ולזרוע את הזרעים כעת, כל אחד בחלקת האלוהים שלו, עבור הדור הבא.
לקראת פרישתי הצפויה, אני רוצה להאמין שעשיתי ככל יכולתי להזיז את המחוון במעט ולהתוות את הדרך לכיוון שיפור חיינו בחברה טובה יותר.
אני רוצה להודות לשותפים הרבים ובתוכם לקרן רוטשילד על התמיכה וההכוונה של צוותי הפיקוח בתחום האימפקט, ועל הבמה המכובדת, ולאחל לכולכם ערב פורה ומהנה.