כמה עולה דולר? ואירו?

שער החליפין הוא המחיר בשקלים שנצטרך לשלם עבור מטבעות זרים. לפי מה הוא נקבע? בדיוק כמו כל מוצר אחר: בהתאם לביקוש ולהיצע

מהו שער חליפין?

אין ישראלי שלא מכיר את הפרוצדורה: לפני טיסה לחו"ל, הולכים לבנק, לתחנת צ'יינג' או כספומט, ו"מחליפים כסף" – מחליפים שקלים במטבע המקומי שמקובל ביעד הטיסה. כמה זה עולה לנו? בהתאם לשער החליפין, שקובע כמה שקלים נצטרך לשלם (או לקבל, אם נמכור) עבור דולר אחד, למשל.

איך נקבע שער חליפין?

שער החליפין נקבע, לרוב, על ידי הביקוש וההיצע בשוק החופשי. מטבעות הם כמו כל מוצר: ככל שההיצע גדול יותר, כך המחיר נמוך יותר. מאחר שאנחנו רוכשים מטבע חוץ באמצעות שקלים, אז כשמחיר השקל יורד, אנחנו צריכים יותר שקלים כדי לרכוש מט"ח. כלומר, מחיר המט"ח עולה  – תופעה המוכרת בשם 'פיחות'. מנגד, כשמחיר השקל עולה, מחיר המט"ח יורד – או בעגה המקצועית: 'ייסוף'.    

באיזו תדירות מתעדכן שער החליפין?

שער החליפין מתעדכן לאורך כל שעות המסחר במטבע חוץ, המתקיים בימים שני עד שישי – ימי העבודה בחו"ל. בימים אלה, בנק ישראל מפרסם בשעות אחר הצהריים המוקדמות  את "שער החליפין היציג" עבור 14 מטבעות זרים, על סמך השערים המתקיימים במסחר השוטף.

האם הבנק או החלפן מחויב למכור או לקנות ממני מטבע חוץ בהתאם לשער היציג שקובע בנק ישראל?

לא. השער היציג מהווה אינדיקציה לשער החליפין באותו יום, כשירות מידע בלבד. הבנק או החלפן בדרך כלל מוכרים וקונים את המטבעות הזרים במרווח מסוים מעל או מתחת לשער היציג, וחלקם גם גובים עמלה על השירות. כדאי להשוות מחירים לפני שמחליטים!

אלו גורמים משפיעים על שער החליפין?

ישנם גורמים רבים שמשפיעים על הביקוש למט"ח, וכך על שער החליפין. למשל, כשהיבוא במשק גדל, גדל גם הצורך במטבע חוץ – כדי לשלם עבור הסחורות. כשהייצוא גדל, גדלה כמות המט"ח שנכנסת למדינה, בעקבות מכירת סחורות.

היקף ההשקעות הזרות שנכנס למדינה משפיע על היצע המט"ח במשק, וההשקעות של ישראלים בחו"ל הן חלק משמעותי מהביקוש; גורם חשוב נוסף בשוק המט"ח, הוא ההתערבות של בנק ישראל בשוק. 

מה ההשלכות של תנודות בשער החליפין?

במשק קטן ופתוח כדוגמת המשק הישראלי, לשינויים בשער החליפין יש השפעה משמעותית על הכלכלה. פיחות בשער השקל – כלומר, עליה במחיר המט"ח – הופך את היבוא ליקר יותר, מה שעשוי לגרור עליית מחירים. במקביל, הפיחות מגדיל את התמורה (בשקלים) שהיצואנים מקבלים בגין הסחורה שהם מוכרים בחו"ל, ולכן תומך בהגדלת היצוא. לעומת זאת, ייסוף חד בשער השקל – התחזקות מול מטבע חוץ – מוזילה, אמנם, את הייבוא, אך מייקרת, באופן יחסי, את סחורות הייצוא הישראלי והופכת אותן לפחות אטרקטיביות מהמתחרות הבינלאומיות. למה בעצם?

נניח, למשל, שישראלים נוהגים לייצא תפוזים לחו"ל, במחיר של שקל אחד לתפוז, ולייבא צנצנות חמאת בוטנים מארה"ב, כשמחיר הצנצנת בארה"ב הוא 25 סנט, או רבע דולר. נתעלם, לצורך הדוגמה, מעלויות הובלה ומיסוי. במידה והשקל נחלש (פיחות של השקל מול הדולר), ושער החליפין הוא כעת 5 שקלים לדולר, הרי שכעת היבואן האמריקאי יכול לקנות, תמורת דולר אחד, 5 תפוזים, לעומת 4 תפוזים לדולר לפני הפיחות. הפיחות, אם כך, מגדיל את הכדאיות לייצא תפוזים מישראל לארה"ב.

מנגד, אם מתרחש ייסוף ושער החליפין יורד מ-5 שקלים ל-4 שקלים לדולר (השקל מתחזק), הרי שישראלי יכול לקנות כעת 4 צנצנות חמאת בוטנים אמריקאית ב-4 שקלים, לעומת 5 שקלים לפני הייסוף. לכן, הייסוף מגדיל את כדאיות היבוא מארה"ב לישראל.

איך מונעים מתנודות חדות בשער החליפין לפגוע במשק?

מאז "תכנית הייצוב" הישראלית של שנת 1985, קובעי המדיניות המוניטרית שאפו, בהדרגה, לעבור למשטר שער חליפין נייד – שנקבע מהביקוש וההיצע בשוק החופשי, ללא התערבות של בנק ישראל. זהו המשטר הקיים גם היום. עם זאת, בנק ישראל מתערב לעיתים בשוק המט"ח, על מנת למנוע תנודות חריגות בשער החליפין.

מאז 2008 בנק ישראל התערב מספר פעמים בשוק המט"ח, לעיתים בהיקף די נרחב: תחילה, במטרה להגדיל את יתרות המט"ח של המשק, ולאחר מכן, כדי למתן את מגמת הייסוף בשקל.