תערוכה נומיסמטית- חלק ג'

המטבעות הראשונים שטבעו יהודים בעת העתיקה נטבעו בארץ ישראל תחת שלטון זר. מטבעות אלו היו עשויים כסף ורובם היו קטנים מאוד. הכתובות על גבם היו לרוב בכתב העברי הקדום ולעיתים בכתב הארמי.

הידעת?
בעקבות הצהרת כורש (מלך פרס) שבו רבים מגולי בבל לארץ. הם הביאו עמם את השפה הארמית והכתב היהודי (המרובע) בו אנו משתמשים היום. עם זאת כל מטבעות היהודים בעת העתיקה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, נושאים עליהם כתובות בכתב העברי הקדום אשר היה בשימוש נפוץ בימי בית ראשון ועד גלות בבל

בתמונה:
מטבע כסף זעיר מטיפוס "יהד" (ירושלים, מאה רביעית לפסה"נ);
בצידו האחד פרח השושן ובצידו השני, עיט פרוש כנפיים ולצידו, בכתב עברי קדום, המילה "יהד", כינויה של יהודה בתקופה הפרסית.

הידעת?
בהשראת מטבע זה עוצב המטבע בעריך 1 ₪ של מדינת ישראל (מסדרת האגורות והשקל החדש, שהונפקה החל משנת 1985). כעת, השם "יהד", בכתב העברי הקדום, מופיע עליו לצד השושן. כתב זה מופיע גם על מטבעות מודרניים נוספים מאותה הסדרה (5 אג', 10 ₪).

בתמונה התחתונה:
שקל צורי (מטבע כסף של העיר צור);
על פניו תואר ראשו של הגיבור היווני הרקלס, ועל גבו עיט, שבין ציפורניו חרטום של ספינה, סמל לעוצמתה הימית של צור. משמעות הכתובת היוונית שעל המטבע "צור קדושה ועיר מקלט".

הידעת?
השקל הצורי הוא המטבע ששימש בתקופה ההלניסטית המאוחרת ועד המרד הגדול לתרומת "מחצית השקל" לבית המקדש. הוא נבחר בשל האחוז הגבוה של כסף נקי שהכיל

בתמונה התחתונה:
העתק מטבע ברונזה של מתתיה אנטיגונוס, אחרון השליטים החשמונאיים.
על פניו מנורת המקדש (מנורת שבעת הקנים) ועל גבו שולחן לחם הפנים, המקודשים שבכלי בית המקדש.
האם המטבע נראה לכם מוכר?
מטבע זה של מתתיה אנטיגונוס, ועליו מנורת שבעת הקנים, היווה השראה למטבע בעריך 100 שקלים מסדרת האגורות החדשות והשקל ולמטבע בעריך 10 אגורות מסדרת האגורות והשקל החדש המהלכת במחזור בישראל משנת 1985 ואילך.

הידעת?
החל ממטבעות החשמונאים ואילך מטבעות היהודים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אינם נושאים דמויות אדם או חיה.

אגריפס הראשון, נכדו של הורדוס ומלך יהודה האחרון, טבע מטבעות מגוונים, כולם בברונזה וכולם נשאו כתובות ביוונית.
המטבע הנפוץ ביותר של אגריפס נטבע בירושלים בשנת 41/2 לסה"נ ונשא דגם של שלוש שיבולים בצידו האחד ואפיריון מלכותי בצידו השני (תחליף לדימוי המלך).

בתמונה:
מטבע ברונזה של אגריפס א' ממיטבעת ירושלים
על פניו אפיריון מלכותי ועל גבו אגודת שיבולים
הידעת?
מטבע זה היווה השראה לאחד המטבעות המפורסמים ביותר של מדינת ישראל, מטבע בעריך 1 אגורה עם שוליים מסולסלים שהונפק בשנת 1960.

בשנת 66 לסה"נ פתחו היהודים במאבק כנגד השלטון הרומי בארץ במטרה לגרש את צבאו מיהודה ולהקים מדינה יהודית עצמאית.
במהלך חמש שנות המלחמה טבעו רשויות המרד סדרת מטבעות עשויים כסף וברונזה אשר נשאו כתובות בכתב העברי הקדום בלבד וסמלים יהודיים מובהקים הקשורים בעיקר לעבודת המקדש.
עצם טביעת המטבעות בעת מאבק יש בה הצהרה פוליטית – ביטוי לשחרור ולעצמאות לאומית – בפרט הטביעה בכסף, שכן הזכות לטבוע במתכת זו הייתה שמורה לקיסר בלבד.
מטבעות הכסף שנטבעו במלחמה היו המטבעות היהודים היחידים בעת העתיקה עליהם צוין העריך (שקל, חצי השקל, ורבע [השקל]) ומבין המטבעות היהודיים הבודדים שנשאו עליהם תאריך. מטבעות הכסף של השנה הראשונה והשנה החמישית הם הנדירים ביותר בקבוצה זו.
המלחמה הסתיימה בחורבן ירושלים ובית המקדש.

בתמונה העליונה:
שקל כסף משנה א' למלחמה אשר הוטבע בירושלים. בצדו האחד גביע, סביבו הכתובת "שקל ישראל" ומעליו האות א (השנה הראשונה למלחמה, 66/7 לסה”נ). בצידו השני אגד רימונים והכתובת "ירושלם קדשה".

סביב השנים 120–130 לסה"נ החלו השלטונות הרומיים, בראשות הקיסר הדריאנוס, לבנות את ירושלים מחדש כעיר רומית אלילית בשם "קולוניה אליה קפיטולינה", לרבות בניית מקדש ליופיטר, ככל הנראה על הר הבית.
היישוב היהודי התארגן בראשות שמעון בן כוסבא (בר כוכבא) ומרד ברומאים. שמו של מנהיג המרד, שמעון, מופיע על המטבעות בצרוף התואר "נשיא ישראל".
במהלך המרד טבעו המורדים סדרת מטבעות עשירה ומגוונת.
המטבעות נטבעו בכסף ובברונזה, בעיקר על גבי מטבעות רומיים שהילכו במחזור באותם הימים. מטבעות המרד נשאו כתובות בכתב העברי הקדום בלבד וסמלים יהודיים הקשורים לעבודת המקדש, זאת כהצהרה פוליטית וביטוי לעצמאות. חלק מהכתובות כללו סיסמאות לעידוד העם, כגון "לגאולת ישראל" ו"לחרות ישראל".

זו הייתה הסדרה המרשימה ביותר והאחרונה שנטבעה בידי יהודים בעת העתיקה.
מרד זה הסתיים בחורבן לאומי ממושך ואובדן העצמאות היהודית בארץ ישראל, עד להקמתה של מדינת ישראל המודרנית בשנת 1948.

בתמונה העליונה:
סלע (טטרדרכמה) – מטבע כסף גדול מימי מרד בר כוכבא אשר הוטבע ביהודה, עליו הוטבע סמל יהודי מובהק וייחודי: חזית בית המקדש והכתובת "ירושלם".בצידו השני של המטבע אגד ארבעת המינים וסביבו הכתובת "ש[נה] ב לחר[ות] ישראל".

המטבע הראשון של מדינת ישראל, 25 מיל משנת תש"ח, מעוטר בדגם אשכול הענבים הלקוח ממטבעות בר כוכבא.

בתמונה העליונה:
המטבע הראשון של מדינת ישראל (תש"ח)

בתקופה הרומית הילכו בארץ מגוון מטבעות שונים, חלקם אימפריאליים וחלקם פרובינקיאליים (כלומר, מטבעות שהוטבעו בפרובינקיות [יחידות מנהלתיות בתחומי האימפריה הרומית] השונות ולא בידי השלטונות הרומיים עצמם). מטבעות ברונזה שהוטבעו בערים מקומיות במעמד של "פוליס" נשאו כתובות ביוונית ואילו בקולוניות הכתובות היו בלטינית.
מסחר משמעותי כלל שימוש במטבעות כסף וזהב שמקורם במיטבעות אימפריאליות שונות הן ברומא והן במזרח.

בתמונה:
מטבע ברונזה של הקולוניה אליה קפיטולינה (ירושלים) אשר הוטבע בידי השלטונות הרומיים בעיר. על פניו דיוקנו של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס ועל גבו האל זאוס-סראפיס יושב על כס

הידעת?
במהלך התקופה הרומית (מאה ראשונה לפסה”נ–מאה שלישית לסה”נ) היו בארץ לפחות 40 ערים שונות אשר טבעו מטבעות, רובם בברונזה. הטביעה התקיימה בתקופות זמן שונות ולא באופן רציף. על מטבעות הערים אין כלל ציון עריך ורבים מהם אף אינם נושאים תאריכים.

לאחר הכיבוש הערבי של הארץ (שנת 640 לסה”נ), חלו שינויים שונים בארץ, לרבות בתחום טביעת המטבעות המקומית. מאמצע המאה השביעית ואילך הוטבעו במספר מקומות בארץ מטבעות ברונזה. בתחילה חיקו המטבעות את המטבעות הביזנטיים ואף נשאו כתובות ביוונית ודמויות ואולם לאחר הרפורמה של השליט עבד אל-מלכ (696 לסה”נ) רוב המטבעות לא נשאו דמויות בהתאם לאיסור המוסלמי ועל גבם הופיעו כתובות בערבית בלבד, לרבות ציטטות מן הקוראן. במסגרת הרפורמה נקבעה גם סידרה של שלושה עריכים: הדינר מזהב, הדירהם מכסף והפילס מברונזה.

בתמונה העליונה:
מטבע ברונזה מימי בית אומאיה אשר הוטבע בארץ ישראל בידי השלטון המוסלמי (סביב שנת 700 לסה"נ) – ועליו, בצד אחד, כתובת ה"שהאדה" ('אין אלוהים מבלעדי אללה לבדו'), ובצידו השני "מוחמד שליח האל".
הידעת?
גם המוסלמים, כיהודים, נמנעו כמעט לחלוטין מלהציג דמויות אדם וחיה על מטבעותיהם.

תקופה זו החלה בארץ עם כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים ונסתיימה עם נפילת עתלית ועכו בידי הצבא האיובי. עם הקמת ממלכת ירושלים הצלבנית נטבעו בארץ מטבעות מכסף וברונזה בשמם של מספר מלכים צלבנים ועל מרביתם נראה צלב. הכתובות על מטבעות הצלבנים הן לרוב בלטינית של ימי הביניים.

בתמונה:
מטבע כסף צלבני ממטבעת ירושלים, מימי המלך בולדווין הג' (1143–1163 לסה"נ) ועליו בצד אחד צלב והכתובת "המלך בולדווין" ובצד השני מגדל דוד והכתובת "של ירושלים"

הידעת?
רבים ממטבעות ממלכת ירושלים הצלבנית מתארים מבנים חשובים בירושלים (מגדל דוד, כנסיית הקבר, כיפת הזהב).
בגלל ההוצאות הרבות על מסעי הצלב יוצרו מטבעות העשויים כסף ירוד ודקים במיוחד.

מאז כיבוש הארץ בידי סלים הא' (אביו של סולימאן המפואר) ב-1517 ועד לכיבושה בידי הצבא הבריטי בשנת 1917 הייתה ארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני. בתקופה העות'מאנית לא נטבעו בארץ מטבעות כלל ורוב המטבעות שהילכו בארץ מקורם בקונסטנטינופול (איסטנבול).

בתמונה:
מטבע כסף מהתקופה העות'מאנית אשר הוטבע בקונסטנטינופול בשנת 1773. בצידו האחד פסוקים בערבית המהללים את הסולטאן ובצידו השני טוג'רה, בצרוף מקום ושנת הטביעה. החור מעיד כי שימש בשימוש נוסף כתכשיט

הידעת?
הטוג'רה המופיעה על רוב המטבעות העות'מאניים הינה תשליב שמו של הסולטן השליט.