תערוכה נומיסמטית- חלק ב'

חלק ב' – המצאת המטבע והמטבעות הראשונים בעולם

מטבע - אמצעי תשלום וסמל ריבונות

אחד מסוגי הכסף הקיימים והעיקרי שבהם בעת העתיקה היה המטבע. השימוש במטבעות, שראשיתו במאה השביעית לפני ספירת הנוצרים, היה המצאה מהפכנית, אשר שחררה את הפעילות הכלכלית מן הסרבול שבשקילה ובבדיקת אמינותן של המתכות היקרות בכל עסקה ועסקה.
במרוצת ההיסטוריה היה המטבע לביטוי מובהק של ריבונות, לפיכך הונפקו רוב המטבעות היהודיים העתיקים בתקופות של עצמאות יהודית בארץ ישראל, או בעתות מרד בעול זרים.
מטבעות מדינת ישראל, שנועדו כמובן בראש וראשונה למלא את ייעודם הכלכלי, נושאים בנוסף גם מסר לאומי היסטורי – ביטוי לעצמאות העם היהודי. כך הוחלט, למן המטבע הראשון של המדינה, שעל פני מטבעות ישראל יופיעו דגמים הלקוחים ממטבעות יהודיים קדומים (או ממצאים יהודיים עתיקים אחרים). רעיון זה ייחודי למדינת ישראל; הוא מבטא את המשכיות הטביעה היהודית בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה ואת זיקתו של עם ישראל לארץ ישראל.

מטבע הוא גם אמצעי להפצת רעיונות ולהנצחת אירועים, והנושאים המעטרים מטבעות מימים ימימה משמשים מקור להכרת מנהגים, סמלים, כלי פולחן, מבנים, אישים ומאורעות היסטוריים.
התערוכה המוצגת במרכז המבקרים מתבססת על פריטים מתוך האוסף העשיר של בנק ישראל.

המצאת המטבע והמטבעות הראשונים בעולם:
המטבעות הראשונים בעולם הופיעו בלידיה שבאסיה הקטנה (כיום בטורקיה) סביב שנת 650 לפסה"נ. הם היו עשויים אלקטרום (סגסוגת של זהב וכסף) ונשאו דגם משמעותי רק על צד אחד. הם הוטבעו בידי השליטים המקומיים (שושלתו של המלך גיגס), והיו לאחד מסמלי השלטון ומשכך שימשו כערובה לערכם ולאיכות המתכת היקרה שבהם. המטבעות נטבעו בעריכים שונים בעלי משקל קבוע ככל האפשר וכך נחסך, בסופו של תהליך המצאת המטבע, הצורך המסורבל בשקילה בכל עסקה ועסקה, כפי שנעשה לפני המצאת המטבע.
עד אמצע המאה השישית לפני הספירה השתמשו רק באלקטרום כנתך המתכת היחיד ששימש למטבעות ונדירותו מחוץ לתחומי לידיה הגבילה את טביעת המטבעות והשימוש בהם למערב אסיה הקטנה.