הרשמה לרשימת תפוצה
כולל הודעות SMS

תערוכה נומיסמטית- חלק ב'

חלק ב' – המצאת המטבע והמטבעות הראשונים בעולם

מטבע - אמצעי תשלום וסמל ריבונות

אחד מסוגי הכסף הקיימים והעיקרי שבהם בעת העתיקה היה המטבע. השימוש במטבעות, שראשיתו במאה השביעית לפני ספירת הנוצרים, היה המצאה מהפכנית, אשר שחררה את הפעילות הכלכלית מן הסרבול שבשקילה ובבדיקת אמינותן של המתכות היקרות בכל עסקה ועסקה.
במרוצת ההיסטוריה היה המטבע לביטוי מובהק של ריבונות, לפיכך הונפקו רוב המטבעות היהודיים העתיקים בתקופות של עצמאות יהודית בארץ ישראל, או בעתות מרד בעול זרים.
מטבעות מדינת ישראל, שנועדו כמובן בראש וראשונה למלא את ייעודם הכלכלי, נושאים בנוסף גם מסר לאומי היסטורי – ביטוי לעצמאות העם היהודי. כך הוחלט, למן המטבע הראשון של המדינה, שעל פני מטבעות ישראל יופיעו דגמים הלקוחים ממטבעות יהודיים קדומים (או ממצאים יהודיים עתיקים אחרים). רעיון זה ייחודי למדינת ישראל; הוא מבטא את המשכיות הטביעה היהודית בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה ואת זיקתו של עם ישראל לארץ ישראל.

מטבע הוא גם אמצעי להפצת רעיונות ולהנצחת אירועים, והנושאים המעטרים מטבעות מימים ימימה משמשים מקור להכרת מנהגים, סמלים, כלי פולחן, מבנים, אישים ומאורעות היסטוריים.
התערוכה המוצגת במרכז המבקרים מתבססת על פריטים מתוך האוסף העשיר של בנק ישראל.

המצאת המטבע והמטבעות הראשונים בעולם:
המטבעות הראשונים בעולם הופיעו בלידיה שבאסיה הקטנה (כיום בטורקיה) סביב שנת 650 לפסה"נ. הם היו עשויים אלקטרום (סגסוגת של זהב וכסף) ונשאו דגם משמעותי רק על צד אחד. הם הוטבעו בידי השליטים המקומיים (שושלתו של המלך גיגס), והיו לאחד מסמלי השלטון ומשכך שימשו כערובה לערכם ולאיכות המתכת היקרה שבהם. המטבעות נטבעו בעריכים שונים בעלי משקל קבוע ככל האפשר וכך נחסך, בסופו של תהליך המצאת המטבע, הצורך המסורבל בשקילה בכל עסקה ועסקה, כפי שנעשה לפני המצאת המטבע.
עד אמצע המאה השישית לפני הספירה השתמשו רק באלקטרום כנתך המתכת היחיד ששימש למטבעות ונדירותו מחוץ לתחומי לידיה הגבילה את טביעת המטבעות והשימוש בהם למערב אסיה הקטנה.

המצאת המטבע – ממלכת לידיה הקדומה (מאה שביעית לפסה"נ)

מטבעות אלקטרום - המטבעות הראשונים בעולם

בתמונה:
מטבע אלקטרום (סביב 650 לפסה"נ)
על פניו ראש אריה ועל גבו מלבן שקוע חסר דגם
המצאת המטבע – ממלכת לידיה הקדומה (מאה שביעית לפסה"נ)

מאה שישית לפסה"נ

מטבעות הכסף הראשונים
הרודוטוס, ההסטוריון היווני המפורסם, ייחס לאנשי לידיה את המצאת מטבעות הזהב והכסף (הסטוריה א', 94).

חידוש חשוב זה (כלומר, המצאת מטבעות עשויים זהב וכסף בנפרד) יוחס לקרויסוס (סביב 550 לפסה"נ), מלכה האחרון של לידיה.
המצאה זו האיצה את התפשטות טביעת המטבעות (בעיקר של כסף) ואת השימוש בהם בכל רחבי העולם העתיק, שכן אפשרה לאזורים עשירים במרבצי כסף, אך חסרי מקורות זהב, לטבוע מטבעות משל עצמם.

בתמונה:
מטבע כסף של המלך קרויסוס (סביב 550 לפסה"נ)
מאה שישית לפסה"נ

פרס מאה חמישית לפסה"נ

בתמונה העליונה:
סיגלוס פרסי, סביב 450 לפסה"נ.
על פניו המלך הפרסי כורע לימין ואוחז קשת וחנית.
פרס  מאה חמישית לפסה"נ


בתמונה התחתונה:
סיגלוס פרסי, סביב 400 לפסה"נ.
על פניו המלך הפרסי כורע לימין ודורך קשת.

מטבע כסף זה נקרא בפרסית 'סיגלוס', כלומר 'שקל'.
העדות הארכיאולוגית מלמדת שמטבעות פרסיים לא היו בשימוש בארץ כלל.

אתונה מאה חמישית לפסה"נ

טטרדרכמה (מטבע כסף גדול) אתונאית. על פניה ראשה של האלה אתנה ועל גבה דורס לילי ממשפחת הינשופים (כוס). משמאל למעלה ענף זית עם עלים וניצן.

טיפוס מטבע זה שימש כ "דולר של העולם העתיק" וזכה לחיקויים מקומיים רבים בכל רחבי העולם היווני של המאות הה'-ד' לפסה"נ, לרבות באזורנו.
אתונה מאה חמישית לפסה"נ
דף זה עודכן לאחרונה בתאריך: 15/12/2022