תמיכה בפעילותם הסדירה וביציבותם של השווקים הפיננסיים
תמיכה בפעילותם הסדירה וביציבותם של השווקים הפיננסיים
המערכת הפיננסית ממלאת כיום תפקיד מרכזי במשק, ולכן תפקודה התקין ויציבותה חיוניים להתפתחות המשק ולמיצוי פוטנציאל הצמיחה שלו. המערכת הפיננסית מורכבת משלשה חלקים:
- מערך המוסדות הפיננסיים, שבמרכזו מערכת הבנקאות ולצדה המשקיעים המוסדיים (גופי הפנסיה, והביטוח, קופות גמל וקרנות ההשתלמות) וגופים פיננסיים אחרים (מנהלי תיקים, חתמים, יועצים וכו').
- השווקים הפיננסיים - שוקי הכספים, מטבע החוץ, המניות, איגרות החוב והנגזרים.
- מערך התשלומים והסליקה.
על יציבותה של מערכת הבנקאות מופקדת מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, על יציבותם של המוסדות הפיננסיים האחרים מופקד אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ועל תפקודו התקין של שוק ניירות הערך מופקדת הרשות לניירות ערך. השמירה על יציבות כל אחד מחלקים אלה של המערכת הפיננסית בפני עצמו אינה מספיקה כדי לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית בכללותה; לשם כך נדרשת בחינה כוללת של המערכת; זאת לנוכח שכלולם של השווקים הפיננסיים, הזיקה ההדוקה ביניהם, קשרי הגומלין בין הסוגים השונים של המוסדות הפיננסיים ובינם לבין השווקים הפיננסיים, התהליכים הדינמיים המתנהלים בתוך המערכת הפיננסית וההשלכות הבו-זמניות של זעזועים חיצוניים על חלקיה השונים.
חטיבת המחקר, במסגרת פעולתה למעקב אחר היציבות הפיננסית ולקידומה פועלת להגברת היציבות של המערכת הפיננסית בישראל בכמה דרכים:
- קידום רפורמות ושינויים בתשתית של השווקים הפיננסיים ושל מערך המוסדות הפיננסיים;
- גיבוש המלצות למדיניות בתחום זה;
- פיתוח כלים לאבחון מוקדם של איומים על היציבות, למניעת פגיעה ביציבות ולתגובה במצבים של התערערותה;
- איסוף וניתוח של נתונים ומידע על המערכת הפיננסית וניהול מעקב שוטף אחר ההתפתחויות בה, תוך התמקדות בסיכונים;
- תיאום בין הרשויות לגופי פיקוח אחרים;
- ייצוג בנק ישראל במגעים עם גורמים בין-לאומיים העוסקים בתחום;
- לימוד וחקר של נושא זה והפצת ידע אודותיו;
- פרסום נתונים, מידע, סקירות ומחקרים בתחום.
הסדרת המסחר במטבע חוץ ופרסום שער החליפין היציג
חטיבת השווקים בבנק ישראל עוקבת אחרי התפתחויות שוטפות בשוק מטבע החוץ, מנתחת אותן ומבצעת את מדיניות שער החליפין של הבנק. המסחר במטבע חוץ מתנהל בעיקר בין הבנקים לבין לקוחותיהם בארץ ובחו"ל ובין הבנקים לבין עצמם. כיום מדיניות שער החליפין מבוססת על ניוד חופשי של שער השקל ביחס למטבעות אחרים. עם זאת, הבנק שומר לעצמו את האפשרות להתערב במסחר במטבע חוץ בעת הצורך. מאז תחילת שנות התשעים הוסר בהדרגה הפיקוח על מט"ח בתהליך ליברליזציה. כיום אין מגבלות פיקוח כלשהן.
סעיף 4(3) לחוק קובע כי על בנק ישראל "לתמוך בפעילות הסדירה של שוק מטבע החוץ בישראל". במסגרת תפקיד זה עוקבת חטיבת השווקים אחר תפקוד השוק.
בכל יום עסקים במטבע חוץ בישראל מפרסם בנק ישראל את שערי החליפין היציגים של השקל מול מטבעות זרים. שערים יציגים אלה מבוססים על השערים השוררים בשוק בעת קביעתם. ראוי לציין כי השער היציג הוא אינדיקטור לשער החליפין השורר במשק, אך אין לו מעמד מחייב על פי דין. לפיכך רשאים צדדים בעסקאות הצמודות למטבע חוץ לבצען בכל שער חליפין המוסכם ביניהם.