תקציר:

  • תחולת העוני של נפשות, במדידה היחסית המקובלת בישראל, עלתה בשנת 2005 והגיעה לרמה גבוהה של 24.7 אחוזים. עם זאת הסתמנה בה ירידה מסוימת, ובשנה שהסתיימה באמצע 2006 היא הגיעה ל-24.4 אחוזים.  
  • מדדים חלופיים לעוני, המשקפים את היכולת לרכוש סל של מוצרים חיוניים או סל קבוע, מצביעים על ירידה בשיעור העוני בשנת 2005, לאחר עלייה בשלוש השנים הקודמות.  
  • 40 אחוזים מהעניים מצליחים לצרוך מעל קו העוני. עם זאת שיעורי עוני גבוהים לאורך שנים מקשים על אוכלוסיות חלשות לשמור על רמת חיים סבירה, ולפיכך רמת התצרוכת של 60 אחוזים מהעניים - לא רק הכנסתם - היא מתחת לקו העוני.  
  • תחולת העוני גבוהה, והיא החריפה עם השנים בקרב משפחות גדולות, בעלי השכלה מועטה ומשפחות עם מיעוט מפרנסים - ובפרט בקרב ערבים וחרדים.  
  • הצמיחה תורמת לצמצום שיעור העוני באוכלוסיות שמעורבותן בשוק העבודה גבוהה, והשפעתה לא ניכרת באוכלוסיות שמעורבותן נמוכה.  
  • ממדי העוני מדגישים את הצורך במדיניות מתמשכת לצמצום העוני. המדיניות צריכה לפעול לשילוב-בתעסוקה של מי שמסוגל לעבוד ולהגדלת התמורה לעבודה של מי שמשתכר שכר נמוך, ולתמוך ישירות בעניים שכושר השתכרותם נמוך.  
  • בתחילת 2007 החליטה הממשלה על צעדים לצמצום הפערים החברתיים ולהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הצעדים כוללים הנהגת מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הגברת אכיפת חוקי עבודה וסבסוד מעונות יום וצהרונים. ההחלטות ייושמו בהדרגה עד 2010.  
  • סל התרופות הציבורי בישראל נדיב ביחס למדינות המפותחות, אולם ההשתתפות של המגזר הפרטי במימון הסל גבוהה ביחס למדינות אלו.  
  • תהליך עדכון הסל לא מבוסס על בדיקה מובנית של עלות-תועלת, אלא מתמקד בתרומה הרפואית; כיוון שהמשאבים העומדים לרשות מערכת הבריאות מוגבלים, יש להרחיב את פעילות ועדת הסל ולערוך בדיקות שיטתיות של כדאיות כלכלית כתנאי להוספת טכנולוגיות חדשות.  
  • סל התרופות כולל רזרבות, שמאפשרות לקופות החולים לספק טכנולוגיות רפואיות חדשות שלא נכללות בסל.  


סוגיות במדיניות הרווחה - הקובץ במלואו