תקציר:
- השווקים הפיננסיים בישראל ובעולם רשמו בשנת 2013 עליות שערים, על רקע ההרחבה המוניטרית שנקטו המשקים המפותחים, בשעה שהפעילות הריאלית הוסיפה להיות ממותנת.
- שוויו של תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך לגדול, תוך גידול בחלקן של המניות בארץ ובחו"ל וקיטון בחלקם של הפיקדונות הבנקאיים. כן הוסיף לגדול חלקם של הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים, בעקבות רפורמות שנערכו בשנים האחרונות בשוק החיסכון הפנסיוני.
- האשראי במשק (ללא האשראי למגזר הפיננסי) עלה ב-2013 בכ-3%, כתוצאה מגידול באשראי למשקי הבית – בעיקר לדיור – שהתקזז באופן חלקי בידי קיטון באשראי למגזר העסקי.
- לירידה באשראי למגזר העסקי התלוותה ירידה של המרווחים והתשואות בשוק אג"ח החברות ושל הריביות על האשראי הבנקאי למגזר העסקי. שילוב זה מאפיין ירידה בביקוש של החברות לאשראי, והוא עולה בקנה אחד עם הירידה בקשיי המימון של החברות, כפי שזו משתקפת בסקרים שונים ובגידול בקווי האשראי הבלתי מנוצלים.
- שיקולים הנוגעים לניהול סיכונים, רגולציה והלימות הון השפיעו על הקצאת האשראי הבנקאי, והובילו לצמצום באשראי ללווים גדולים ולקבוצות עסקיות וכן להרחבה באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים.
- הבדלים ברגולציה על חוב סחיר ובלתי סחיר הניעו את המשקיעים המוסדיים להמשיך להגדיל גם ב-2013 את ההלוואות הישירות לחברות, וזאת במקביל לגידול איטי בהנפקות של הון וחוב בשוק הראשוני.
- בשנת 2013 נמשך הגירעון בחשבון הפיננסי של מאזן התשלומים, וזאת כנגד עודף בחשבון השוטף.
- נמשך הגידול בהשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל, ועיקרו השקעות פיננסיות בניירות ערך סחירים. בפרט המשיכו המשקיעים המוסדיים הישראלים להגדיל את חשיפתם לנכסים זרים, אך זאת תוך גידור מלא, ואף מעבר לכך, של הגידול בחשיפתם למטבע חוץ.
- ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הגיעו לרמה גבוהה – של 11.8 מיליארדי דולרים – ורמתן ביחס לתמ"ג גבוהה בהשוואה בין-לאומית. מאידך גיסא, אחזקותיהם של תושבי חוץ במכשירי השקעה פיננסיים קצרים הוסיפו להצטמצם, וכתוצאה מכך הצטמצמה השפעתם על הכוחות קצרי הטווח המשפיעים על שער החליפין.השווקים הפיננסיים ומקורות המימון לפעילות במשק- הקובץ במלואו