תקציר:
- מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2008 בשיעור של 3.8 אחוזים - שנה שנייה ברציפות של חריגה מעל גבולו העליון של יעד האינפלציה (3-1) אחוזים.
- התפתחות האינפלציה במהלך השנה לא הייתה אחידה: את המחצית הראשונה אפיינה אינפלציה גבוהה, המשך לשנה הקודמת, בהשפעת עליות חדות של מחירי האנרגיה והמזון בעולם ופעילות מקומית מואצת. במחצית השנייה ירדה סביבת האינפלציה ירידה חדה, עקב ירידות חדות של מחירי האנרגיה והסחורות בעולם והאטה בפעילות הריאלית המקומית, ועל רקע החרפת המשבר הפיננסי העולמי מאז חודש ספטמבר, האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים אף ירדה ברביע הרביעי לשיעור שלילי. מגמת עלייה בסעיף הדיור מנעה ירידה משמעותית יותר של האינפלציה במחצית השנייה.
- המדיניות המוניטרית התנהלה השנה בצל משבר עולמי בקנה מידה היסטורי, שהחל בקיץ 2007 והחריף במהלך 2008 .עד ספטמבר האינפלציה הייתה מעל תחום היעד, אך התפתחו חששות להתמתנות בפעילות הפיננסית והריאלית. תנאי רקע אלו הביאו למספר מפנים בכיוון הריבית .עקב שינויים בהערכת עומקם ועיתוים של הסיכונים הכלכליים: הריבית לינואר הועלתה ב- 0.25 נקודת אחוז, לשיעור של 4.25 אחוזים, לכל אחד מהחודשים מארס ואפריל היא הופחתה בשיעור של 0.50 נקודות אחוז, והחל מיוני היא הועלתה בארבעה צעדים רצופים של 0.25 נקודת אחוז בכל חודש - חזרה לשיעור של 4.25 אחוזים.
- מאז ספטמבר, על רקע החרפת המשבר העולמי והתבססות סימני המפנה בפעילות הריאלית, התכנסו כל השיקולים לכדי תמיכה בתוואי ריבית יורד באופן חד, והריבית הופחתה לסביבה הנמוכה ביותר בכל הזמנים: בסוף השנה עמדה הריבית על 2.50 אחוזים. הפחתות הריבית נמשכו גם בתחילת 2009, והתקרבותה לאפס - גבולה התחתון - הצריכה שימוש בכלי מדיניות נוספים. לפיכך הודיע בנק ישראל בפברואר 2009 כי יחל לפעול בשוק המשני של האג"ח הממשלתיות במטרה להשפיע על הריבית לטווחים ארוכים.
- השנה, לאחר למעלה מעשר שנים ללא התערבות בשוק מטבע החוץ, החל בנק ישראל ברכישות, שנועדו להגדיל את יתרות המט"ח של המדינה. העיתוי להפעלת תוכנית הרכישות נבחר בשל הייסוף החד והמתמשך בערך השקל, שאיפשר את הגדלת היתרות באופן המתיישב עם מכלול יעדי המדיניות המוניטרית.
- נתונים מתחום האשראי והנזילות הצביעו על התפתחות של קשיי אשראי בחלק מהמגזרים, כצפוי על רקע ההאטה בפעילות הריאלית והעלייה בהערכת הסיכון במגזר הפיננסי. מאז אמצע ספטמבר נבלמה הפעילות בשוק הראשוני של האשראי החוץ-בנקאי, ולכן עלה היקף האשראי הבנקאי, אולם עלייה זו לא פיצתה על מלוא המחסור שנוצר. עם זאת, לא התפתחה בישראל בעיית נזילות בשוק הכספים, מהסוג ששרר במשקי ארה"ב ואירופה.
האינפלציה והמדיניות המוניטרית - הקובץ במלואו