תקציר:
- מגמות הצמיחה המהירה והירידה בשיעור האבטלה, אשר מאפיינות את המשק הישראלי בשנתיים הקודמות, נמשכו גם השנה.
- תנאי הסביבה שבהם פועל המשק הישראלי השתפרו, והמדיניות המקרו-כלכלית איפשרה להם לבוא לידי ביטוי מלא.
- הלחימה בצפון גרמה לפגיעה זמנית וקטנה יחסית בפעילות הכלכלית - בין השאר בזכות מצבו הטוב של המשק לפניה.
- עם הימשכות תהליך הצמיחה, תרומת החלק המחזורי מצטמצמת, ותרומתם של גורמים ארוכי טווח, בייחוד של השיפורים בתהליך הייצור, גדלה. הפריון הכולל עלה במידה ניכרת מאז ראשית העשור, לאחר קיפאון בעשור הקודם, למרות ירידתו בשנות המיתון.
- עלייה של שיעור החיסכון הלאומי תוך ירידה של שיעור ההשקעה המקומית הגולמית הביאו להיווצרות עודף גבוה וחריג בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
- האצת קצב הצמיחה של התוצר התעשייתי נבעה בעיקר מההאצה ביצוא התעשייתי, ובמיוחד מגידול ניכר של יצוא ענפי הטכנולוגיה העילית. בשלוש השנים האחרונות מוביל את יצוא הענפים האלה היצוא של מוצרים עתירי ידע וחדשנות, שפיתוחם דורש הון אנושי גבוה במיוחד.
- הפעילות בענף הבנייה גדלה מעט, אך מספר התחלות הבנייה למגורים ירד ,בשל התייקרות חומרי הגלם, עליית השכר של עובדי הבניין והמשך חולשת הביקושים במרבית אזורי הארץ.
- השוואה של התוצר-לעובד מראה כי רמתו בישראל גבוהה מהממוצע במדינות OECD אך נמוכה מאשר בארצות הברית. רמת התוצר לנפש בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD, בעיקר בגלל שיעורה הנמוך יחסית של ההשתתפות בכוח העבודה.
התוצר, השימושים וענפי המשק - הקובץ במלואו