תקציר:

  • ההתפתחויות במשק השנה היו חיוביות ביותר, והתבטאו במיגוון רחב של תחומים: התוצר גדל ב-5.1 אחוזים והובל על ידי גידול היצוא המתקדם; הצמיחה המהירה נמשכת זה שלוש שנים ויותר; האבטלה ירדה לשיעור הנמוך ביותר מתחילת העשור והגיעה בסוף השנה ל-7.7 אחוזים; יחס החוב הציבורי לתוצר ירד במידה ניכרת; העודף בחשבון השוטף היה גדול מאוד, וההשקעות הזרות בארץ הגיעו להיקפים ללא תקדים. עוצמת הצמיחה ויציבות השווקים בלטו לנוכח מספר זעזועים, ובראשם הלחימה בצפון.  
  • אופי הצמיחה משתנה בהדרגה, עם ההתקרבות למיצוי הרכיב המחזורי של ההתאוששות ועליית חשיבותם של רכיבי הצמיחה ארוכת הטווח - הרחבת גורמי הייצור וגידולו של הפריון הכולל.  
  • המשך הצמיחה בעולם, בייחוד בענפי הטכנולוגיה העילית, מספר הפיגועים הנמוך יחסית והמדיניות המקרו-כלכלית היוו תנאי רקע נוחים לצמיחה במשק. פגיעתה של המלחמה הייתה מתונה.  
  • גירעון הממשלה היה נמוך מהתקרה, וההוצאה הציבורית גדלה בהתאם ליעד. אף כי יחס החוב הציבורי לתוצר ירד בשיעור ניכר, רמתו עדיין גבוהה. גידול הוצאות הביטחון בעקבות המלחמה מחדד את האתגרים הניצבים בפני המדיניות הפיסקלית.  
  • מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1 אחוז במהלך השנה, ובכך חרגה האינפלציה משמעותית מהגבול התחתון של תחום היעד. לייסוף החד של שער החליפין, בהשפעת היחלשות הדולר בעולם, היה משקל רב בחריגה זו, שנוצרה במחצית השנייה של השנה.  
  • כוחות ארוכי טווח פועלים להגדלת העודף בחשבון השוטף, אולם גידולו החד השנה הושפע בעיקר מגורמים חד-פעמיים.  
  • עמידותה של המערכת הבנקאית השתפרה, אך זו של חברות הביטוח פחתה. חשוב לחזק את הפיקוח על המשקיעים המוסדיים, ובעיקר על חברות הביטוח.  
  • שיעור התעסוקה הנמוך במגזרים מסוימים וההכנסה הנמוכה של עובדים מעוטי השכלה הם גורמים מרכזיים לעוני. מומלץ לנקוט מספר צעדים להגדלת התעסוקה וכושר ההשתכרות של אוכלוסיות אלה, ובהם הנהגת מס הכנסה שלילי בהתאם להחלטת הממשלה והקטנת מספר העובדים הזרים.  


המשק והמדיניות הכלכלית - הקובץ במלואו