תקציר פרק ח': 

  • תחולת העוני ואי-השוויון על פי ההכנסות נטו בקרב משקי הבית המשיכו להציג ב-2016 את מגמת הירידה שהחלה אחרי 2010. תמונת המצב ב-2016 הושגה לאחר שהממשלה הפחיתה את התערבותה בחלוקת ההכנסות מחדש ומשקי הבית הגדילו את הכנסותיהם מעבודה.
  • תחולת העוני ואי-השוויון בהכנסות נטו ב-2016 נותרו גבוהים בהשוואה בין-לאומית, והוא הדין בשיעור העניים בקרב העובדים.
  • ב-2003—2016 הגדילו משקי הבית בשני החמישונים התחתונים את מספר המפרנסים ואת המספר החודשי הממוצע של שעות העבודה, בשעה שמשקי הבית ביתר החמישונים שמרו על יציבות. אף על פי כן נותרו בין הקבוצות פערים גדולים מאוד משתי הבחינות.
  • השכר לשעת עבודה של שכירים בחמישון התחתון עלה ב-2003—2016 בשיעור דומה לזה של שכר השכירים ביתר החמישונים, אולם פערי השכר בין הקבוצות נותרו גדולים וכך גם הפערים בהכנסות הכוללות נטו. ממצאים אלה מרמזים שבתקופה הנידונה הצטמצם אי-השוויון בהכנסה – תחילה בהכנסה הכלכלית ולאחר מכן גם בהכנסה נטו – בעיקר הודות להגדלת תשומת העבודה ובמידה פחותה גם הודות לעליית השכר לשעת עבודה.
  • כדי להמשיך ולצמצם את אי-השוויון בהכנסות נטו על הממשלה להרחיב את המדיניות שנועדה לשפר את מיומנויות היסוד של העובדים, להמשיך להרחיב את היקף התעסוקה ולשפר את איכותה, ולהמשיך ליישם כלים שתומכים בהגדלת ההכנסות של משקי הבית העובדים. בד בבד יש לבסס מערכת שירותים חברתיים שתקנה ביטחון סוציאלי לכלל האוכלוסייה מבלי לפגוע בתמריץ לעבוד.
  • שיעור האבטלה הגיע ב-2017 לשפל – 3.7% בגילי העבודה העיקריים (52–46)  – אך עדיין קיימים פערים בין אזורים גאוגרפיים,  מגזרים ורמות השכלה: שיעורי האבטלה בפריפריה גבוהים מהשיעורים במרכז, ובכל האזורים שיעורי התעסוקה בקבוצות שממעטות להשתתף בשוק העבודה – גברים חרדים ונשים ערביות – נמוכים יחסית לשיעורים אצל שכניהם.
  • בצפון הארץ ובדרומה יש ביקוש נמוך לעובדים משכילים וגם ההיצע שלהם נמוך; שיווי משקל זה מונע את פיתוחם הכלכלי של אזורים אלה. פתרון היוממות נותן מענה חלקי לתעסוקה של תושבי הפריפריה, שכן לרוב משתמשים בו עובדים משכילים והשימוש תלוי במרחק הנפה מאזורי התעסוקה העיקריים. יש להמשיך ולפתח את התחבורה הציבורית כדי להרחיב את אפשרויות היוממות לעובדים נוספים ולשפר את רווחתם של כלל היוממים.
  • בינואר 2018 אישרה הממשלה רפורמה בביטוח הסיעודי הציבורי – תוכנית הסיעוד הלאומית. בכפוף לאישור הכנסת תיושם הרפורמה בהדרגה ב-2018—2021, תוך הוספת כ-1.8 מיליארד ש"ח לבסיס התקציב. הרפורמה חשובה: היא תשפר את השירות לאזרח ותקל את נטל ההוצאה המוטל על משקי הבית. אולם היא אינה מטפלת ברבות מהבעיות במערכת שירותי הסיעוד בישראל, ובחלק מהמקרים היא מציעה פתרונות חלקיים שאינם מביאים בחשבון את ההתפתחויות בעתיד.​