תקציר פרק ה'
- מיומנויות היסוד בישראל מתאפיינות ברמה
נמוכה, והדבר ממלא תפקיד משמעותי בהסבר העובדה שפריון העבודה (התוצר לעובד) במדינה
נמוך בהשוואה לפריון במדינות המפותחות האחרות. פריון נמוך זה מצידו משמש הסבר
עיקרי לכך שרמת השכר בישראל נמוכה יחסית לשכר במדינות אלה.
- בדומה לסקרים הבין-לאומיים שבדקו את
המיומנויות בקרב בני ה-15 במערכת החינוך, גם סקר PIAAC
שה-OECD ערך ב-2014—2015 בקרב העובדים חשף כי רמת המיומנויות בישראל נמוכה מהממוצע
בארגון. זאת אף על פי שמספר שנות ההשכלה הפורמלית בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD.
- אם המיומנויות בישראל ישתפרו ויגיעו
לרמה הממוצעת ב-OECD,
הדבר צפוי להעלות את הפריון במדינה ב-2.7%—2.9%. במונחי
התוצר (ב-2018) מדובר בכ-36—39 מיליארד ש"ח או בכ-4,250
ש"ח לנפש לשנה בממוצע.
- סביר להניח כי זוהי הערכת חסר שכן
האמידה אינה מביאה בחשבון את יחסי הגומלין בין ההון האנושי להון הפיזי, ואלה גורמי
ייצור משלימים.
- אם ישראל תתמקד בצמצום הפער בין חמישון
המיומנויות התחתון לחמישון שמעליו, הדבר צפוי לסגור חלק ניכר מפערי הפריון בין
ישראל ל-OECD.
החרדים והערבים תופסים בחמישון התחתון חלק גדול יחסית לחלקם באוכלוסיית העובדים.
- נוסף
למיומנויות הנמוכות יש עוד הסבר לפער הפריון: בישראל יש הרבה עובדים צעירים ואלה
כוללים את חיילי החובה, קבוצה שהשכר בה נמוך במיוחד; הדבר מסביר כ-40% מהפער בשכר
השעתי המדוּוח לעובד.
לפרק המלא בנושא: הפריון ומיומנויות היסוד של העובדים בישראל: השוואה בין-לאומית