פרק ו'
- גירעון הממשלה הרחבה עלה
ב-2018 ל3.8%- תוצר – הרמה הגבוהה ביותר מאז ההתאמה הפיסקלית ב-2013. הגירעון בתקציב הממשלה עלה ל- 2.9%תוצר – גבוה בנקודת אחוז מהנתון ב 2017– והוא תאם את התקרה שנקבעה בתקציב.
- בעקבות הגידול בגירעון נבלמה מגמת הירידה בחוב הציבורי,
והוא עמד על 61% תוצר; אף שרמת החוב בישראל עלתה, היא נמוכה מהממוצע ב-OECD.
- ב-2018 הוסיפה ההוצאה הציבורית להתרחב במהירות. משקלה בתוצר עלה בשלוש השנים האחרונות ב-1.7 נקודות אחוז במצטבר.
- התוספת הניכרת שניתנה בשנים האחרונות להוצאות חולקה בין רכיבי התקציב העיקריים בדומה לאופן שבו חולקו ההוצאות בראשית העשור. רכיב ההשקעות גדל בשיעור ניכר, ומשקלן בתוצר עלה ב 0.6-נקודת אחוז. לגידול זה תרמו במידה רבה הרשויות המקומיות, ומגמה דומה נראתה בעבר בשנות בחירות לרשויות.
- נטל המס ב2018- ירד ב 1.4%-עקב התפוגגות השפעתן של ההכנסות החריגות שנרשמו ב2017-, והיה נמוך במקצת מהנטל בשנים .2016—2015
- בשלוש השנים האחרונות הנהיגה הממשלה מדיניות פרו-מחזורית: הגירעון מנוכה המחזור התרחב במקביל לצמיחה יציבה בסביבת תעסוקה מלאה, דבר שהתבטא גם בגידול בגירעון בפועל. לעומת זאת, רוב מדינות הOECD- ניהלו מדיניות א-מחזורית וניצלו את הצמיחה להפחתת הגירעון בתקציב.
- בשנים האחרונות גבר השימוש בקיצוצים רוחביים בתקציב, וב-2018 אף כללו החלטות הממשלה – לראשונה מאז 2005 – קיצוצים רוחביים ניכרים ל-4 שנים. .(2021—2018)
- בעשור האחרון עלו הוצאות החינוך לתלמיד ביחס לתוצר לנפש, ובשנת 2017 הן עברו את רמת ההוצאה שאפיינה את ראשית שנות ה ,2000-רק חלק קטן מהתוספת להוצאה יועד לצמצום פערים במערכת החינוך, ובפרט להגדלת ההשקעה בתלמידים דוברי הערבית – צעד חשוב לשמירה על רמת הצמיחה הקיימת לאורך זמן ולצמצום פערי הפריון בין ישראל ל-OECD.
- התוספת שניתנה בעשור האחרון להוצאות החינוך שימשה למימון רפורמות. חלקן הגדילו את הביקוש לעובדי הוראה, וחלקן שינו את תנאי העסקתם: הן הגדילו את השכר הגלובלי מבלי לשנות את השכר השעתי באופן משמעותי.
- הגידול במספר המורות והמורים שיפר את היחס בין מספרם למספר התלמידים. אולם מאחר שלא התלווה לו שיפור משמעותי בשכר לשעה, איכות המורות והמורים החדשים – לפי ציוני הבגרות שלהם – לא עלתה בשנים האחרונות.
לפרק המלא בנושא: המגזר הציבורי ומימונו