הצמיחה של סין והיצוא של ישראל: הגידול הצפוי ביבוא של סין ושל מדינות מתפתחות אחרות והשלכותיו על הפיזור הגיאוגרפי של היצוא הישראלי ועל גידולו

​להודעה המלאה
לנתונים

המשך צמיחת הכלכלה הסינית יהפוך אותה לכוח הכלכלי המשמעותי ביותר בסחר העולמי. בסוגיה זו אנו בוחנים את השפעת תהליך זה על היצוא של ישראל לסין. נמצא שצמיחת היבוא הסיני תאפשר את הכפלת משקלה של סין ביצוא הישראלי מ-5% היום ל-10% בשנת 2035. הנתח של ישראל ביבוא הסיני צפוי להישמר גם בעתיד, משום שהיצוא הישראלי אינו רגיש לשינוי ברמת הפיתוח של מדינת היעד, ומשום שעל פי ניסיון העבר  הרכב היבוא של מדינות מזרח אסיה (יפן, קוריאה וטאיוואן) לא השתנה משמעותית בעקבות תהליך הפיתוח שלהן. נתח השוק של ישראל ביבוא הסיני נשמר בשנים האחרונות – הישג, לנוכח הטיית הסחר הגוברת של סין לתוך הגוש האסייתי – אולם הצלחה זו הוגבלה לשני ענפים בלבד: דשנים ואלקטרוניקה (רכיבים אלקטרוניים). לכן חשוב לפתח תחומי יצוא נוספים, כדוגמת טכנולוגיות סביבה, חקלאות ומים, תחומים שבהם יש לסין צורך ולישראל – יתרון יחסי.

  

מרכז הכובד של הסחר העולמי צפוי לנוע בשנים הקרובות, והמדינות המתפתחות יהוו את הכוח הדומיננטי בסחר הבין-לאומי. הבולטת במדינות המתפתחות (ובמידה ניכרת) היא סין[1], והיא עתידה להפוך לכוח הכלכלי המשמעותי ביותר בסחר העולמי. כיום סין היא יצואנית הסחורות הגדולה בעולם והיבואנית השנייה בגודלה, אחרי ארה"ב. על פי תחזית שפרסם לאחרונה ארגון הסחר העולמי, סין תוסיף לצמוח במהירות, ומשקלה בסחר העולמי בסחורות יגדל מ-15% כיום ל-24% בעוד כשני עשורים; משקלן של אירופה וארה"ב צפוי לרדת מכ-30% ל-20%. לישראל קשרי סחר ענפים עם אירופה וארה"ב, בשעה שהיקף הסחר עם סין ושאר המדינות המתפתחות קטן יותר. משום כך חשוב לבחון את הפוטנציאל להרחיב את הסחר בין ישראל לסין ולנקוט מדיניות מתאימה. כאשר עורכים סימולציה של התפתחות הסחר העולמי, בהנחה שהיצוא הישראלי ישמור על נתח השוק הנוכחי ביבוא של ארצות היעד (לוח 1), מוצאים כי בשנת 2035 יקטן נתח השוק של ישראל בסחר העולמי, ומשקלו של היצוא לסין יוכפל ויגיע ל-10%. זאת בהמשך לכך שהרכב הסחר הישראלי עובר בעשור האחרון הסטה משמעותית לעבר המדינות המתפתחות.

---

[1] על פי ארגון הסחר העולמי, ב-2035 עתיד התוצר הסיני להוות 20% מהתוצר העולמי, והתוצר ההודי – כ-6%.