גרפים ונתונים 

התפתחות שער החליפין – היחלשות השקל מול הדולר, במקביל להתחזקות הדולר בעולם.
במהלך חודש מרץ נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 0.35%,  מול האירו התחזק השקל בשיעור של 3.9%. 
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, השקל נחלש במהלך מרץ, ב-1.7%.  
בעולם, הדולר התחזק מול המטבעות העיקריים בשיעורים גבוהים יותר: בכ- 4.4% מול האירו, בכ- 2.4% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 4.3% מול הפאונד הבריטי ו- בכ- 0.5% מול הין היפני.
מאז אוגוסט 2014 השקל פוחת מול הדולר בשיעור מצטבר של כ-16.1%; מול השער הנומינלי אפקטיבי פוחת השקל בכ-2.1% בלבד.
 
תנודתיות שע"ח – עליה בסטיית התקן בפועל במקביל לעליה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה החודש בכ-1 נקודת אחוז ועמדה בסוף חודש מרץ על 12%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, נשארה יציבה ועמדה בסוף מרץ על 11%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים לא השתנתה ועמדה בחודש מרץ על 10.3%.
לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים ירדה מעט ועמדה בסוף חודש מרץ על 10.3%.
 
נפח המסחר בשוק המט"ח– עליה בנפח המסחר היומי הממוצע במקביל לעלייה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש מרץ הסתכם בכ-140 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-124 מיליארדים בחודש פברואר. נפח המסחר היומי הממוצע עלה בכ-18% ועמד על 7.3 מיליארד דולר ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש מרץ בכ-50 מיליארד דולר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה עלה במרץ בכ-17%. במהלך חודש מרץ רכש בנק ישראל  485 מיליוני דולרים בעסקאות המרה[1], במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מרץ בכ- 10 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש מרץ עלה בכ- 15% בהשוואה לפברואר ועמד על כ- 550 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם במרץ בכ- 78 מיליארד דולר בהשוואה לכ-69 מיליארד דולר בפברואר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף עלה בכ-18% מחודש שעבר ועמד על 4 מיליארד דולר ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) עלה משמעותית מחודש שעבר ועמד בסוף מרץ על כ- 44%,  בהשוואה לכ-38% בפברואר. העלייה נבעה מגידול בהיקף הפעילות של תושבי חוץ בעסקאות המרה, עסקאות החלף ועסקאות באופציות.
 
לוחות ותרשימים
 08-04-2015-H1.png

08-04-2015-H2.png

08-04-2015-H3.png

08-04-2015-H4.png

08-04-2015-H5.png

עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים (במיליוני דולרים)

 
 
נפח עסקאות המרה (1)
עסקאות החלף (סוופ)[2] (2)
עסקאות החלף Cross Currency Swap[3] (3)
נפח עסקאות באופציות[4] (4)
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
מרץ 2015    (נתון ארעי)
סה"כ
49,834
77,837
1,467
10,431
139,569
סה"כ (ממוצע יומי לפי 19 ימי מסחר)
2,623
4,097
77
7,346
תושבי חוץ
22,788
31,564
1,457
5,062
60,871
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
21,543
30,795
1,307
4,852
58,497
תושבי ישראל
27,046
46,273
10
5,369
78,698
מזה: סקטור ריאלי
6,183
5,524
10
1,669
13,386
         סקטור פיננסי
2,576
7,463
0
103
10,142
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
2,398
8,640
0
0
11,038
         יחידים + קרנות נאמנות
1,071
2,283
0
352
3,706
        בנק ישראל
485
0
0
0
485
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
485
0
0
0
485
       אחרים[5]
8,604
13,395
0
2,321
24,320
      בנקים מקומיים[6]
5,729
8,968
0
924
15,621
פברואר 2015
סה"כ
69,377
440
9,574
124,123
סה"כ (ממוצע יומי לפי 20 ימי מסחר)
3,469
22
479
6,206
תושבי חוץ
18,224
25,689
190
3,588
47,691
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
17,257
24,772
190
3,330
45,549
תושבי ישראל
26,508
43,688
250
5,986
118,310
מזה: סקטור ריאלי
5,138
4,923
0
2,178
12,239
         סקטור פיננסי
2,025
6,236
227
176
8,664
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
4,046
5,907
23
18
9,994
         יחידים + קרנות נאמנות
968
3,086
0
259
4,313
        בנק ישראל
1,095
0
0
0
1,095
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
295
0
0
0
295
        אחרים
7,880
15,768
0
2,790
26,438
       בנקים מקומיים
5,356
7,768
0
565
13,689
 
 


 1 נתון זה מבטא עסקות לפי יום קשירה ולא לפי יום ערך. לפיכך הנתון אינו זהה בהכרח לנתון שפורסם בהודעה על יתרות המט"ח, המשקף את העסקאות לפי תאריך ערך.
 [2] רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
[3]  הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים    
   מקזזות זו את זו.
[4]  ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.
[5]  כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.
[6]  סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.