הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש ינואר 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%

לתחזית מקרו-כלכלית

לדברי הנגידה היום

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.4%, לעומת ירידה של 0.2% שצפו בממוצע החזאים. ירידה בולטת נרשמה בסעיף הפירות והירקות (1.8%-), ואילו בסעיף ההלבשה וההנעלה ניכרה עלייה עונתית (2.6%). סעיף הדיור נותר ללא שינוי. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.9%, לעומת אינפלציה שלילית בשיעור של 0.7% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-3.1%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-0.4%. בניכוי מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות (כגון ההפחתות בתעריפי המים והחשמל) עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.8%. הפחתות מחירים נוספות שיזמה הממשלה צפויות להפחית את המדד בכ-0.4 נקודות אחוז בחודשים הקרובים.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים המשיכו לרדת, על רקע הירידה במחירי הנפט והפחתות המחירים היזומות: החזאים צופים עלייה של 0.5% ב-12 המדדים הקרובים (לעומת 0.7% בחודש שעבר), והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.2% (לעומת 0.3% בחודש שעבר). הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדות על 0.1%-, והציפיות לשנתיים עומדות על 0.4%. ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) ולטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) נותרו מעוגנות בתוך הטווח של יעד האינפלציה. תוואי עקום התלבור עלה קלות בחודש האחרון, ומשקף הסתברות מסויימת להעלאת ריבית בטווח של שנה. תחזיות החזאים נותרו דומות לתחזיותיהם מהחודש הקודם, על פיהן ריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית בחודשים הקרובים, והיא צפויה לעלות בטווח של שנה.

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על כך שסביבת הצמיחה המאפיינת את התקופה האחרונה, כ-2.5%, נמשכת גם ברבעון הרביעי. המצב הביטחוני משפיע בעיקר על התיירות – מספר התיירים שנכנסו בנובמבר ירד בכ-0.5%, לאחר ירידה של כ-7% באוקטובר (מנוכה עונתיות) – ויש לו רק השפעה מוגבלת על המדדים לאמון הצרכנים: מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד באופן מתון בנובמבר, ובמדד של הלמ"ס חל שיפור. נתוני סחר החוץ מצביעים על כך שיצוא הסחורות עלה בנובמבר ב-4.3% (נתון דולרי שוטף, ללא או"מ ויהלומים), וגם הנתון לאוקטובר עודכן כלפי מעלה, אך רמת היצוא  באוקטובר-נובמבר עדיין נמוכה בכ-1.4% ביחס לממוצע ביוני-אוגוסט. היצוא של ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית ממשיך להתכווץ, על רקע הירידה במחירי הסחורות וההאטה באירופה ובסין, ומנגד נרשמה האצה ביצוא הטכנולוגיה העילית. יבוא הסחורות ירד בנובמבר ב-5%, לאחר שבאוקטובר הוא עלה ב-8%, ורמת היבוא בחודשים ספטמבר-נובמבר נמוכה ב-3% מרמתה בשלושת החודשים שקדמו להם. יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) עלה באוקטובר ב-3.5%. המדד המשולב עלה בנובמבר ב-0.2%, בהובלת יצוא הסחורות ושיעור המשרות הפנויות. נתונים ראשוניים של סקר החברות מצביעים על שיפור קל לעומת הרבעון השלישי. מדד מנהלי הרכש עלה בנובמבר לרמה של 52.5  נקודות, והוא מצביע זה החודש השני ברציפות על התרחבותה של הפעילות התעשייתית במשק.

שוק העבודה: הסכם השכר שהוסכם בין ההסתדרות לאוצר, בנוסף לזחילת השכר הטבעית, צפויים להביא לעליה מתונה בשכר הריאלי במגזר הציבורי. סקר כוח האדם לנובמבר ממשיך להצביע על רמה נמוכה של אבטלה (4.6% בגילי העבודה העיקריים [25—64]), ולמרות הרעה קלה עדיין שוררות רמות גבוהות של תעסוקה (76.2%) והשתתפות (79.9%). מספרן של משרות השכיר ירד בספטמבר ב-0.5% לעומת אוגוסט, והוא דומה לרמתו בתחילת השנה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברבעון השלישי ב-0.9% יחסית לרבעון השני (נתונים מנוכי עונתיות), והשכר במגזר העסקי עלה מתחילת השנה ב-2.4%, עלייה שבאה לידי ביטוי במרבית הענפים. תקבולי מס הבריאות בספטמבר-נובמבר היו גבוהים (נומינלית) ב-4.4% לעומת היקפם בחודש המקביל אשתקד; שיעור המשרות הפנויות עלה במקצת בנובמבר, לרמה של 3.3%, והוא מוסיף להיות גבוה מבחינה היסטורית.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-נובמבר ב-3.9 מיליארדי ש"ח. סך גביית המסים מתחילת השנה גבוה בכ-3.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תחזית הגבייה, וריאלית הוא גבוה בכ-7.2% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. גביית המע"מ המקומי מתחילת השנה עלתה ריאלית בכ-10.7% בהשוואה לגבייה בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות של משרדי הממשלה מתחילת השנה גבוהות נומינלית בכ-5.2% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.

 

הערכת חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. בהשוואה לתחזית הרבעונית הקודמת, התחזית הנוכחית משקפת הערכות מתונות יותר ביחס לפעילות, לאינפלציה ולריבית. האינפלציה צפויה לעמוד בסוף הרבעון הרביעי של 2016 על 0.8%, ולחזור לתוך תחום היעד בתחילת 2017. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית של חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.1% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016, ולעלות לרמה של 0.25 בסופה, תוך שהיא נשארת לאורך זמן ברמה נמוכה מהריבית בארה"ב. התוצר צפוי לצמוח ב-2.8% ב-2016 (3.3% בתחזית הקודמת) וב-3.1% ב-2017.

 

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/11/15, ועד ל-25/12/15, נחלש השקל מול הדולר ומול שער החליפין האפקטיבי ב-0.4%, ומול האירו הוא נחלש ב-2.9%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/11/15, ועד ל-25/12/15, ירד מדד ת"א 25  בכ-3.7%. באפיק הנומינלי עלו התשואות הקצרות בשיעור שמגיע עד 5 נ.ב. תוך השתטחות העקום, ובאפיק הצמוד עלו התשואות בטווח הקצר בשיעור שמגיע עד 16 נ.ב. תוך השתטחות העקום. עקום המק"ם נסחר בתשואה גבוהה מעט מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, לא השתנתה מהותית ועומדת על כ-78 נ.ב.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-43.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-14.5%.

שוק האשראי: באוקטובר הסתכמה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-822 מיליארדי ש"ח – עלייה של כ-2 מיליארדי ש"ח שנבעה מגיוסי הלוואות בנקאיות והנפקת אג"ח סחירות. בנובמבר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 1.6 מיליארד ש"ח – נמוך מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.4 מיליארדים); מרווחי אג"ח החברות עלו מעט, ונמשכו הפדיונות בקרנות הנאמנות. יתרת החוב של משקי הבית עלתה באוקטובר בכ-1.3 מיליארד ש"ח (0.4%) והסתכמה בכ-457 מיליארדים, ולמעלה ממחצית מהעלייה (0.9 מיליארד) נוצרה בחוב לדיור, חוב שעומד על כ-319 מיליארדים. בחודש נובמבר עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.2 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים (5.3 מיליארדים). הריבית על משכנתאות חדשות נותרה בנובמבר כמעט ללא שינוי בכל מסלולי ההצמדה.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר בנובמבר ללא שינוי לאחר שבאוקטובר הוא ירד  ב-0.4%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-1.9% – נמוך מהממוצע בשלוש השנים האחרונות. בספטמבר-אוקטובר עלו מחירי הדירות ב-0.8%, וב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו המחירים ב-6.9%. מספר העסקאות באוקטובר עמד על 6,600, דומה לממוצע בחודשים יולי-ספטמבר ונמוך מהממוצע במחצית הראשונה של 2015 – 9,100 עסקאות. ניתוח העסקאות לפי סוג הרוכשים מלמד כי עיקר הירידה מקורה בפעילות ציבור המשקיעים - שהושפע מהעלאת מס הרכישה בסוף יוני. מלאי הדירות למכירה המשיך במגמת הצמצום האטי והוא עומד על כ-26,300 אלף דירות, כ-60% מהן ביוזמה פרטית. במלאי זה חל צמצום הדרגתי בשעה שבמלאי הדירות ביוזמה ממשלתית חל גידול מתמשך. ברבעון השלישי הושלמה בנייתן של כ-11,000 יחידות דיור, והקצב הגבוה של התחלות הבנייה בשנה האחרונה (כ-47,000 יחידות דיור) צפוי להמשיך להתבטא בתקופה הקרובה ברמה גבוהה של גמר בנייה.

המשק העולמי: הנתונים שהתקבלו החודש מצביעים על שיפור בפעילות בשווקים המפותחים ועל המשך ההאטה במשקים המתעוררים. כמו כן החל תהליך היפרדות במדיניות המוניטרית של הגושים הגדולים: ה-Fed החל להעלות את הריבית, לאחר שבע שנים בהם הייתה ברמה אפסית, וה-ECB העמיק את ההרחבה המוניטרית. ארה"ב מוסיפה להציג תמונה חיובית בצריכה הפרטית, במגזר השירותים ובשוק העבודה, בשעה שבמגזר התעשייתי – ובפרט בתחומי הכרייה והאנרגיה – נמשכת חולשה והייצור התעשייתי ממשיך להתכווץ. תוספת המשרות הכללית החודש עלתה על הצפוי ונתוני החודשים הקודמים תוקנו כלפי מעלה, אולם מספר המשרות בתעשייה ממשיך להצטמצם. סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. העלאת הריבית, בשיעור של 0.25 נקודות אחוז, תאמה את ציפיות השווקים, ולפי ההערכות הריבית תעלה בקצב נמוך מאשר במחזורי עליית ריבית קודמים. באירופה מסתמן המשך לשיפור בפעילות, וה-ECB צופה עלייה אִטית בקצב הצמיחה בשנים הקרובות. רמת האבטלה ירדה ל-10.7%, והייצור התעשייתי עלה החודש ב-0.6%. מדדי הציפיות השונים חיוביים ברובם, אך סיכונים פוליטיים בתוך גוש האירו עשויים להוות סיכון להמשך ההתאוששות. ה-ECB הפחית את ריבית הפיקדונות ב-10 נ.ב., האריך את תכנית ההרחבה הכמותית בחצי שנה, הרחיב את סוגי הניירות הנרכשים באמצעותה, ונותר מחויב לצעדים מרחיבים גם בהמשך. עם זאת, השווקים צפו צעדים מרחיבים יותר. ביפן נרשם תיקון משמעותי בנתון הצמיחה של הרבעון השלישי, ואינדיקטורים נוספים (ובמיוחד הגידול בהשקעות) מרמזים על פוטנציאל לשיפור מסוים בכלכלה. הפעילות הכלכלית בשווקים המתעוררים ממשיכה להפגין חולשה – על רקע קשיים פוליטיים, תלות במחירי הסחורות, ההאטה בסין וגורמים נוספים – והבנק העולמי מעריך שהם יצמחו ב-2015 בקצב נמוך מ-4%. האינדיקטורים השונים ממשיכים להצביע על התמתנות בפעילות ברוב המשקים הגדולים. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" ירד החודש ל-38$, לעומת 45$ בחודש הקודם, והוא נמצא ברמות דומות לאלו ששררו בעת המשבר הפיננסי. מחירי הסחורות האחרות נותרו ברמה נמוכה, לאחר שבחודשים הקודמים הם ירדו.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

v   סביבת האינפלציה הנמוכה בטווח הקצר ממשיכה להיות מושפעת מגורמים בעלי אופי חד פעמי. הציפיות האינפלציוניות לטווחים הקצרים שבו לרדת החודש, לאור התחדשות ירידת מחירי הדלק בעולם, והפחתות מחירים נוספות שיזמה הממשלה. על פי הערכת חטיבת המחקר, האינפלציה השנתית צפויה לחזור לתחום היעד רק בתחילת 2017. הציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך  תחום היעד.

v   האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על כך שסביבת הצמיחה של התקופה האחרונה, כ-2.5%, נמשכת גם ברבעון הרביעי, והשפעת המצב הבטחוני מוגבלת בעיקר לתיירות. נתוני היצוא האחרונים היו חיוביים, אך אינם מפצים על הירידות בחודשים הקודמים. נתונים ראשוניים של סקר החברות מצביעים על שיפור קל לעומת הרבעון השלישי. למרות ירידה קלה בנתוני הקצה של שיעור התעסוקה, התמונה העולה מהנתונים בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית. תחזית חטיבת המחקר לצמיחת התוצר ב-2016 עודכנה כלפי מטה  ל-2.8%, לעומת 3.3% בתחזית מספטמבר.

v   תמונת הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על שיפור מסוים בפעילות בשווקים המפותחים, לעומת המשך האטה במשקים המתעוררים. החל תהליך ההיפרדות במדיניות המוניטרית של הגושים הגדולים: ה-Fed החל להעלות את הריבית בתהליך שצפוי להיות הדרגתי, וה-ECB העמיק את ההרחבה המוניטרית.

v   מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/11/15, ועד ל-25/12/15, נחלש השקל בכ-0.4% מול הדולר ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, וב-2.9% מול האירו. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%. התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.

v   החודש התחדשה עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-6.9%.  היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. ברבעון השלישי נמשכה רמה גבוהה של פעילות בענף הבניה, וזו צפויה להימשך ולתרום להגדלת ההיצע.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו, והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ינואר 2016 יפורסמו ב-11/01/2016.

החלטת הריבית לחודש פברואר 2016 תתפרסם ביום שני ה-25/1/2016, בשעה 16:00.