להודעה זו כמסמך Word
לסקירה- המשק צמח בתקופה הנסקרת בקצב גבוה במקצת מאשר במחצית השנה שקדמה לה, לאחר שמנכים את ההשפעה שהייתה לתחילת הפקתו של הגז, באפריל 2013, על הצמיחה באותה תקופה. האומדנים לגידול התוצר שפרסמה הלמ"ס לרבעון הראשון של 2014 מצביעים על כך שהצמיחה האטה במהלך התקופה הנסקרת, אך אינדיקטורים אחרים לאותה תקופה, ובפרט הנתונים משוק העבודה, אינם מצביעים על התמתנות.
- במהלך התקופה הנסקרת הצטמצמו פערי התשואות בין ישראל למשקים המפותחים האחרים, כתוצאה משיקום האמינות הפיסקלית ומהרגיעה הביטחונית.
- האינפלציה התמתנה במהלך התקופה הנסקרת, אך מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב מהיר.
- הממשלה פרסמה במהלך התקופה מכרזים לבניית שני מסופים חדשים, בנמל אשדוד ובנמל חיפה. ניתוח של מגמות השימוש בנמלים מלמד כי יש להתחיל לאלתר בעבודות ההקמה של מסוף אחד גדול, בעל קיבולת של 1.3 מיליון TEU, או של שני מסופים קטנים כפי שהוחלט; וכי בנייתם של שני מסופים קטנים, במקום של מסוף אחד גדול, תתרום לתחרות בענף ולאיכות השירות, אך במחיר של הוצאות עודפות על מימון ופחת בהיקף של כ-400 עד 800 מיליוני ₪.
- בשנים האחרונות התפתחו שיטות למסחר בניירות ערך שעיקר חידושן נעוץ בשימוש במחוללי ציטוטים לצורך מסחר אוטומטי. שיטות אלו עשויות לתרום לשיפור הנזילות בשווקים הפיננסיים, אך במקביל להגדיל את הסיכונים. כדי להעריך את השפעותיהן בהווה ובטווח הארוך, על הרגולטורים להקדיש להן תשומת לב מיוחדת.
- לסחר הישראלי-פלסטיני חשיבות גדולה עבור המשק הפלסטיני: היבוא הפלסטיני מישראל הוא כשני שלישים מסך היבוא הפלסטיני, בעוד שהמכירות הפלסטיניות לישראל הן כ-81 אחוזים מסך היצוא הפלסטיני. הסחר עם הרשות הפלסטינית מקביל לאחוזים בודדים מסחר החוץ הישראלי.
הסקירה כוללת גם הערכה של ההתפתחויות הפיסקליות מאז אישור התקציב ושל השלכותיהן על התוואי הפיסקלי הצפוי; הערכה זו פורסמה בנפרד לפני מספר שבועות. כן פורסמו בנפרד גם שתיים מהסוגיות המופיעות בסקירה: 1) השפעת הטרור, המצב הביטחוני ומשתנים כלכליים על כלל התיירות לישראל ועל הסוגים השונים של התיירים; ו-2) התפתחות היחס בין עלות הדיור להכנסות משקי הבית בשנים 2012-2004.