להודעת הריבית
למצגתשלום לכולם,
כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להמשיך את המדיניות המוניטרית המרחיבה ולהותיר את הריבית ברמה של 0.1%. חטיבת המחקר פרסמה את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, שכוללת לראשונה תחזית גם לשנת 2018, ואתייחס אליה בהמשך.
בפעם הקודמת בה נפגשנו פה סביבת האינפלציה הייתה עדיין מאוד נמוכה, אך הערכנו שברבעון השלישי נמשך השיפור בכלכלה הריאלית, כפי שאכן התברר כשהתפרסמו הנתונים. הבחירות בארה"ב היו לפנינו כנעלם גדול, וגם כעת ישנן הערכות שונות לגבי ההשלכות של התוצאות לטווח הבינוני והארוך, אם כי את ההשלכות על השווקים הפיננסיים לטווח הקצר כבר ראינו.
תמונת המצב שעומדת לנגד עיננו כרגע, היא שהמשק צומח בקצב נאה ושוק העבודה מפגין עוצמה, בעוד סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאוד נמוכה.
בחודשים האחרונים החלו להתפוגג ההשפעות הישירות של הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות וירידת מחירי האנרגיה על האינפלציה, והקצב השנתי של האינפלציה החל לעלות בצורה איטית, אם כי במדד נובמבר עלייה זו נבלמה. למרות שההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה על המדד בהסתכלות לשנים עשר החודשים האחרונים אפסית, ולמרות שהשפעת הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות כמעט שמוצתה, עליות השכר עדיין לא מביאות לעליה באינפלציה. ייתכן שירידת מחירי הסחורות שהתרחשה עד סוף 2015 עדיין מאפשרת ליצרנים לספוג את עליית השכר, אולם בחודשים האחרונים מחירי הסחורות שבו לעלות; וייתכן שתהליכים מבניים של הגברת התחרות, ואולי גם החשיפה ליבוא אישי באמצעות האינטרנט, מעכבים גם הם בינתיים את עליית המחירים. חלק מהאינפלציה הנמוכה הוא גם תוצאה של הייסוף האפקטיבי. ברור, בכל אופן, שהאינפלציה שעדיין נמוכה איננה נובעת מביקושים נמוכים, היות והיא מתרחשת במקביל לגידול נאה בצריכה הפרטית, שוק עבודה קרוב לתעסוקה מלאה, ועליית שכר. הציפיות לטווחים הקצרים עדיין נמוכות, ובחלקן ירדו בעקבות ההפתעה כלפי מטה במדד נובמבר; ההפתעה השפיעה במידת מה גם על הציפיות לאינפלציה לחלק מהטווחים הבינוניים והארוכים, שרשמו עלייה מאז הבחירות בארה"ב, ומוסיפות להיות מעוגנות בתוך היעד.
ברבעון השלישי, כאמור, המשיכה הפעילות הכלכלית לצמוח בקצב נאה, והאינדיקטורים העומדים בפנינו מאפשרים לנו להעריך שהמשק המשיך לצמוח בקצב נאה גם ברבעון הרביעי, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה. הצמיחה התבססה ב-2016 בעיקר על הצריכה הפרטית וההשקעה. הצריכה הושפעה מהקצב הגבוה של הגידול בתעסוקה ובשכר, כמו גם מהריבית הנמוכה; ההשקעה, שצמחה מעבר להשקעה בכלי רכב, תגדיל את כושר הייצור העתידי של המגזר העסקי. ביצוא מתקיימות שתי מגמות נפרדות: יצוא השירותים שב לצמוח בקצב נאה, בעוד יצוא הסחורות שצמח ברבעון השני שב להתכווץ ברבעון השלישי, כך שלאורך זמן נמשך בו הקיפאון, על רקע החולשה בסחר העולמי והייסוף האפקטיבי של השקל. חשוב לזכור שענפי היצוא הם מנועי הפריון של המשק הישראלי, ויכולתו של היצוא להתאושש תאפשר למשק הישראלי ליהנות מצמיחה בריאה יותר לאורך זמן. התקציב הדו שנתי שאושר בשבוע שעבר בכנסת הוא מרחיב במידת מה, היות והוא מכוון ליעד גירעון גבוה מזה שהיה השנה, ולכן הוא יספק תמיכה לצמיחה בטווח הקצר. עוצמת שוק העבודה ממשיכה לבוא לידי ביטוי בכל הפרמטרים של השכר והתעסוקה.
הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב מתון, תוך שהגושים העיקריים נעים בכיוונים מנוגדים. בארה"ב חל שיפור בצמיחה במחצית השנייה של השנה, שוק העבודה במצב טוב, והאינפלציה מתקרבת ליעד. לאחר ההפתעה מתוצאות הבחירות, גם ההתפתחויות בשווקים מאז הבחירות לא היו אלו שהוערכו מראש, והן מתבטאות בינתיים בעליית התשואות, עליית מדדי המניות, ובהתחזקות משמעותית של הדולר. כל אלו איפשרו, כצפוי, לפדרל ריזרב להעלות את הריבית ברבע נקודת אחוז, והוא אותת על תוואי ריבית עתידי מעט גבוה מזה שהוערך עד כה. מנגד, באירופה ההתאוששות איטית, וכלכלת היבשת נתונה בפני סיכונים פוליטיים לא מעטים. ה-ECB האריך החודש את אופק ההרחבה הכמותית, והאירו ממשיך להיחלש באופן משמעותי. כלכלת ישראל מושפעת מאוד מההתפתחויות, הן באירופה והן בארה"ב. החולשה באירופה וחולשת האירו משפיעים לרעה על יצוא הסחורות, שעבורו אירופה היא יעד עיקרי; ההתאוששות בארה"ב, ככל שתתמיד, תהיה בשורה טובה לכלכלת העולם כולה, ולכלכלת ישראל בפרט. ואולם, במדינות שונות בעולם נמשכים תהליכים שעשויים להביא למגמה של הגברת המגבלות על הסחר העולמי; תהליכים אלו צפויים לפגוע במשק העולמי כולו, ובפרט במשקים קטנים ופתוחים כדוגמת המשק הישראלי.
בשער החליפין האפקטיבי נמשך הייסוף, ובשנה האחרונה הוא הסתכם בלמעלה מ-5 אחוזים. מול הדולר השקל נע בשנה האחרונה בתנודתיות וללא מגמה, למרות התחזקות הדולר בעולם, וניתן להעריך שפער הריביות שצפוי להיפתח בין הדולר לשקל צפוי לפעול להיחלשות השקל מול הדולר; מנגד, היחלשות האירו, הליש"ט ומטבעות נוספים שהם פחות חשובים מבחינת הסחר של ישראל, נתנה את אותותיה בשער החליפין של השקל מול מטבעות אלו; תהליך זה משקף בחלקו את העובדה שביצועי הכלכלה הישראלית טובים משמעותית מאלו של משקים אחרים, ובחלקו, את ההרחבה המוניטרית האגרסיבית שבה נוקטים חלק מהבנקים המרכזיים. כך או כך, הייסוף מקשה על הייצוא הישראלי.
מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח אינה מכוונת לפעול כנגד הכוחות הבסיסיים, אולם היא ממתנת את הכוחות לייסוף וקונה זמן ליצואנים לבצע את ההתאמות לשינויים ארוכי הטווח בשווקי היצוא, שלפעמים באים לידי ביטוי בצורה מהירה בשוקי המטבע. בכך, המדיניות תומכת בהתאוששות היצוא, והיא מהווה חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטרית.
גם בשוק הדיור מסתמנות מגמות בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, קצב התחלות הבניה שב לעלות, ובשנה האחרונה נרשמו, על פי הנתונים המעודכנים, למעלה מ-50 אלף התחלות בניה; היצע הדירות הלא מכורות נמצא ברמות שיא, ומספר העסקאות רושם ירידה, בדגש על הרכישות של המשקיעים. עליית ריבית המשכנתאות הביאה לירידה מתונה אך מתמשכת בקצב החודשי של ביצועי המשכנתאות החדשות. כל אלו הם כוחות שצפויים לפעול למיתון המחירים, אך בינתיים המחירים ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית. העובדה שמשך הבניה מתארך ונתוני גמר הבניה אינם מדביקים את נתוני ההתחלות מטרידה, והממשלה תצטרך להמשיך ולפעול באינטנסיביות כדי להתמיד בהגדלת ההיצע.
התחזית המקרו כלכלית שהציגה חטיבת המחקר לוועדה המוניטרית ופורסמה היום לציבור, (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים), מגלמת הערכה אופטימית יותר מבחינת האומדן לצמיחה ב-2016, לאור העובדה שבדיעבד הסתבר שהצמיחה במחצית הראשונה של השנה הייתה גבוהה מזו שהייתה ידועה בעת שנערכה התחזית הקודמת, ולאור הנתון החזק של הרבעון השלישי; ההערכה היא שהמשק צמח ב-3.5% ב-2016, ובשנים 2017 ו-2018, לגביה מתפרסמת התחזית לראשונה, צפויה צמיחה של 3.2% ו-3.1%, בהתאמה. תוואי הריבית והאינפלציה דומים לאלו של התחזית הקודמת: חטיבת המחקר ממשיכה להעריך שהריבית תחל לעלות בקצב איטי בסוף 2017. על פי התחזית, האינפלציה צפויה להגיע אל הגבול התחתון של היעד בעוד כשנה.
לסיכום, גם ברבעון הרביעי פעלה המדיניות המוניטרית על רקע מספר תהליכים שהשפעתם על המדיניות אינה אחידה. בעוד הפעילות הכלכלית בישראל מתבססת ושוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, סביבת האינפלציה עדיין נמוכה והאינפלציה נמוכה משמעותית מהיעד. תהליכים פוליטיים במדינות שונות בעולם ממשיכים להשרות אי ודאות על ההתפתחויות הצפויות בכלכלה העולמית, וההיפרדות במדיניות המוניטרית בין ארה"ב למשקים העיקריים האחרים מעמיקה. על רקע אלו, נמשך הייסוף בשער החליפין האפקטיבי. התמונה המסתמנת היא שמבחינת הפעילות הריאלית, מחזור העסקים של המשק הישראלי תואם יותר את זה של הכלכלה האמריקאית; מנגד, תמונת האינפלציה בישראל דומה יותר לזו של אירופה. חשוב לציין, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל אינה עוקבת בהכרח אחר המתרחש במשק זה או אחר, אלא נקבעת תוך ניתוח של מכלול ההתפתחויות והשפעתן על המשק הישראלי והשווקים הפיננסיים בישראל.
הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המונטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב, על מנת לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד; מדיניות רכישות המט"ח תימשך, ככל שיידרש, כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
השנה אנו זוכים לקיים את תדרוכי העיתונאים במועדים חגיגיים. מפגשנו הקודם התקיים ערב ראש השנה; והפעם הבאה בה ניפגש פה תהיה ערב חג הפסח.
עד אז, חג אורים שמח לכם ולכל עם ישראל.