יחסי הגומלין בין היחידות האורבניות בתוך אזור מטרופוליני והשפעותיה הכלכליות של העיר המרכזית נבחנו בספרות המחקרית ממיגוון היבטים. בהקשר זה עולה השאלה בדבר מידת הדומיננטיות שניתן לייחס לגלעין המטרופוליני במתרחש בערי השדה סביבו, ושאלת השפעתם של הגבולות המוניציפליים על ההתפתחויות הכלכליות באותן ערים. המבנה הגיאוגרפי של מטרופולין תל אביב מאפשר לבחון את המשמעות הכלכלית של הגבולות המוניציפליים, על ידי השוואת ההתפתחויות באזורים הסמוכים לקו הגבול משני צדדיו. המטרה העיקרית של המחקר היא לענות על השאלה אם גבול מוניציפלי הוא משתנה ריבוד טוב. לשם כך נעשה שימוש בבסיס נתונים ייחודי, הכולל נתוני הכנסות של שכירים ועצמאיים ועסקות מכירה בשוק הדיור, תוך אמידת מדדי GINI להכנסות ולמחירי הדירות, ופירוקם בשיטת ANOGI ((1994 ,Yitzhaki. המחקר מעלה כי עם הזמן הגבול המוניציפלי של מרכז הפעילות הכלכלי הולך ומיטשטש - הן במונחי הכנסות והן על פי מדד אי-השוויון בהכנסות. לעומת זאת נמצא כי גבול מוניציפלי זה הוא משתנה ריבוד טוב כשמדובר במחירי הדיור ובמדד אי-השוויון במחירי הדיור. עוד התברר כי מדד אי-השוויון בהכנסות גבוה ממדד אי-השוויון במחירי הדיור.
אמידת הפער במחירי הדיור בין קבוצות של תושבי אזורים הסמוכים גיאוגרפית העלתה כי חלק ממנו מקורו בשונות נמדדת במאפייני האזורים ("פער מוסבר"). יחד עם זאת נמצא כי "פער לא מוסבר", שעשוי לנבוע ממאפיינים ייחודיים לכל אזור - כדוגמת איכות השירותים הציבוריים המסופקים לאזרח המתגורר באותו אזור, רמת המסים שהוא נדרש לשם, וכן המוניטין שלו, לטוב או לרע - משפיע גם הוא, השפעה לא מבוטלת, על הפער במחירי הדיור.
לדף המאמרים לדיון של חטיבת המחקר