שיתופי פעולה

שיתופי פעולה, הם נדבך מרכזי, הן בתחום האסדרה והן בתחומי ההערכה והביקורת.

הפיקוח על מערכות תשלומים פועל בשיתוף פעולה עם רשויות פיקוח אחרות ועם גופים שונים שיש להם נגיעה לפעילותן של מערכות תשלומים מבוקרות. בין היתר, רשויות בתוך בנק ישראל כדוגמת הפיקוח על הבנקים ורשויות בישראל כדוגמת רשות ניירות ערך, רשות התחרות, רשות שוק ההון, משרד האוצר, משרד המשפטים ומערך הסייבר הלאומי. בנוסף, הפיקוח על מערכות תשלומים מקיים קשר שוטף עם מפעילי המערכות והשחקנים השונים המשתתפים במערכות התשלומים, שמחזיקים בידע ובמומחיות הנחוצים ליישום הסטנדרטים והעקרונות, בהתאם לצרכי השוק המקומי.

מעבר לשיתופי פעולה עם הגורמים השונים הפועלים בישראל, הפיקוח על מערכות תשלומים משתף פעולה עם גופים בין-לאומיים שונים ומאסדרים מקבילים בעולם, לצורך קבלת מידע ולמידה אודות יישום הסטנדרטים הבינלאומיים החלים על מערכות התשלומים השונות. כמו כן, שיתוף הפעולה נחוץ לצורך מילוי התפקיד של הערכה וביקורת. כך לדוגמא הפיקוח על מערכות תשלומים פועל יחד עם הקבוצה הבינלאומית לפיקוח על ה-CLS.

הפיקוח על מערכות תשלומים מקיים קשרי עבודה שוטפים עם גורמים מקבילים בבנקים מרכזיים שונים בעולם ושואף לחזק ולקדם את קשריו עם גופים בין-לאומיים מרכזיים נוספים וביניהם ה-Bank for International Settlements (BIS), ועדת ה-CPMI, הבנק המרכזי האירופי (ECB) ובנקים מרכזיים נוספים בעולם, מומחי הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית (IMF), שלוקחים חלק בקביעת העקרונות והסטנדרטים בתחום תשתיות השוק הפיננסי בכלל ובתחום הפיקוח על מערכות תשלומים בפרט.

הפיקוח על מערכות תשלומים פועל בשיתוף פעולה עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. שיתוף הפעולה מתקיים בשני מישורים:

במישור הראשון – שיתוף פעולה בחיבור וגישה של הגופים המפוקחים על ידי הפיקוח על הבנקים למערכות התשלומים. שיתוף הפעולה כולל הכרה בבדיקות שבוצעו על ידי הפיקוח על הבנקים לצורך אישור הכניסה של אותם גופים לפעילות במערכת.

במישור השני - פיקוח משותף על מערכות תשלומים שמהוות גם "תאגיד עזר" וגם מערכת תשלומים מבוקרת.

על אף היותן מערכות תשלומים, סעיף 2 לחוק מערכות תשלומים מחריג את אפשרות ההכרזה על מסלקות הבורסה כמערכת תשלומים מבוקרת.

בהתאם לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 רשות ניירות ערך מפקחת על מסלקות הבורסה. מסלקות הבורסה משתתפות במערכת זה"ב אשר מפוקחת על ידי בנק ישראל ומהוות חלק ממערך התשלומים בישראל.

לצורך תיאום ושיתוף במידע בכל הקשור לפעילותן של מסלקות הבורסה לניירות ערך ולשם הבהרת תחומי האחריות בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל, נחתם בין הרשויות מזכר הבנות שמטרתו היא קידום פיקוח יעיל, הוגן, אחיד ומתואם, לחיזוק יציבותן ויעילותן של מערכות התשלומים בישראל.

בהתאם למזכר, מתקיים שיתוף פעולה ושיתוף מידע בין הגופים וכן, הוקמה ועדה מתאמת לפיקוח על מערכות תשלומים וסליקה,שתאפשר את העברת המידע בין שני הרגולטורים בעניין מסלקות הבורסה (מסלקת הבורסה לניירות ערך ומסלקת המעו"ף).

חברות שב"א ומס"ב, שמפעילות את מערכות התשלומים הקמעונאיות, מוגדרות על ידי רשות התחרות כשיתופי פעולה בין מתחרים שעולים לכדי הסדרים כובלים. משכך, הפעילות של כל אחת מהן כפופה להסדרי פטור, בתנאים שנקבעו על ידי הממונה על התחרות. הסדרי הפטור שניתנו לכל חברה בנפרד, הם לתקופה מוגבלת שמתחדשת מעת לעת. רשות התחרות והפיקוח על מערכות תשלומים מקיימים קשרי עבודה ופגישות תקופתיות, שבהם עולים לדיון נושאים שונים הקשורים לתחרות או משפיעים על התחרות בשוק אמצעי התשלום ומערכות התשלומים.

מערכת ה-CLS היא מערכת תשלומים הסולקת בארץ את המטבע הישראלי כנגד מטבעות זרים אחרים, והיא חלק בלתי נפרד ממערך התשלומים בישראל. המערכת פועלת בישראל ובמדינות רבות בחו"ל. בהתאם לסמכותו של נגיד בנק ישראל בחוק מערכות תשלומים לגבי מערכות שפועלות, כולן או חלקן, מחוץ לישראל, הכריז הנגיד על מערכת ה-CLS כעל מערכת "מבוקרת מיועדת".

עם הצטרפות השקל למערכת ה-CLS בשנת 2018, הצטרף בנק ישראל לקבוצת הפיקוח הבינלאומית (Oversight Committee) על מערכת ה-CLS. בקבוצת הפיקוח חברים 18 נציגים מכל הבנקים המרכזיים שמקושרים ל-CLS, והיא מונהגת על ידי הבנק הפדרלי של ארה"ב, שמפרסם מעת לעת דוח הערכה על עמידת ה-CLS בעקרונות הבין-לאומיים.

בשל היותה של מערכת ה-CLS מפוקחת באופן אפקטיבי על ידי גורם אחר, ולאור העובדה שבגוף הפיקוח יש נציג של בנק ישראל, פטר הנגיד את מערכת ה-CLS מעמידה בסעיפים מסוימים בחוק מערכות תשלומים.

פטור למערכת CLS מהוראות שונות ותיקון לפטור לעניין סעיף 17.

אגף תשתית מדינה קריטית (תמ"ק) במערך הסייבר הלאומי מנחה, בהתאם לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, גופים שמוכרזים כ"מערכת ממוחשבת חיונית" בהיבטי הגנת סייבר.

בשנת 2016, כחלק מתיקון החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, בנק ישראל התווסף לרשימת הגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק. כלומר, בנק ישראל, בהיותו המתפעל של מערכת זה"ב הוגדר כ"תשתית מדינה קריטית" (תמ"ק). כפועל יוצא, בנק ישראל מונחה, בהיבטים של הגנת סייבר, באופן ישיר על ידי מערך הסייבר הלאומי.

ב-10 בנובמבר 2019 החליטה ועדת ההיגוי להגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות כי מערכות התשלומים שמופעלות על ידי חברות שב"א ומס"ב יוגדרו כ"תשתית מדינה קריטית" (תמ"ק). בעקבות החלטה זו,  בצו להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (שינוי התוספת השנייה, השלישית והחמישית לחוק), התשפ"ב-2022, הוכנסו חברות שב"א ומס"ב לרשימה שבתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. בהתאם לכך, חברות שב"א ומס"ב מונחות, בהיבטים של הגנת סייבר, באופן ישיר על ידי מערך הסייבר הלאומי.

הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל ומערך הסייבר הלאומי פועלים בשיתוף פעולה בהיבטי הגנת סייבר, מתוך מטרה משותפת לחזק את חסינות מערכות התשלומים המופעלות על ידי שב"א ומס"ב מפני איומי סייבר.

במטרה להגביר את התחרות בשוק התשלומים בישראל, הפיקוח על מערכות תשלומים הגיע להסכמות עם רשות שוק ההון, לפיהן גופים שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון יוכלו לפעול במערכות התשלומים המבוקרות, בתנאי שגופים אלה יעמדו בדרישות הרלוונטיות לעניין פעילותם בתחום שירותי התשלום. מסגרת ההבנות תחול בשלב זה על נותני שירותים בנכס פיננסי שמפוקחים ע"י רשות שוק ההון. בנק ישראל בוחן פתיחה עתידית של מערכות התשלומים לגופים נוספים שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון.

פתיחת שוק התשלומים לפינטקים תאפשר לצרכנים ולבתי העסק ליהנות משירותים חדשניים ויעילים שיחלו לפעול בישראל.

בנק הדואר, שפועל כמשתתף בחלק ממערכות התשלומים המבוקרות בישראל, מפוקח על ידי משרד התקשורת על פי חוק הדואר, התשמ"ו-1986. לשם תיאום עבודת הפיקוח, בין בנק ישראל לבין משרד התקשורת, הוסדרו תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין הפיקוח על מערכות תשלומים לבין משרד התקשורת. שיתוף פעולה זה קודם מתוך מטרה משותפת לוודא את פעילותו התקינה, היציבה והיעילה של בנק הדואר במערכות התשלומים המבוקרות.